פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף סח.
רש"י ד"ה אמר ר' יהושע כו' והכי נמי כשנדרה תחילה ויודעת מה פירשה כצ"ל ואם כגירסת הספרים צריך עכ"פ להגי' ברש"י למטה אינה צריכה אלא ג' קנים שתים לנדרה וקן א' לחובתה כצ"ל:
תוס' ד"ה נותנתן לכהן כו' בחינם דחק הקונטרס כו' דהך בבא מיתוקמא שפיר בשלא קבעה ר"ל כיון דיש לחוש שכלן קרבו למטה ובקן שקרבה ראשון יוצאת ידי חובתה והכל הולך אחר החטאת והיא אינה יודעת מאיזה מין היתה חטאת לכן צריכה להביא שתים לחובתה וכוונת רש"י נראה דיכולה היא לומר דאינה חפצה בחטאת זו ולא תביא אלא עולה וחטאת ממין אחד לאפוקי לפי' רש"י דהיא קבעה להביא מאותו המין עם נדרה ואינה יודעת איזה מין היה והלכך צריכה להביא לחובתה תור ובן יונה וק"ל:
ד"ה אימר דאמר ר"י כו' וצריך לומר דקסבר ר"י אין לשחיטה כו' וחולין בעזרה לאו דאורייתא דאם כן הוי נבילה ר"ל דאי מדאוריי' לא עלה לשם חובה א"כ י"ל דיש לשחיטה וכו' וחולין בעזרה דאורייתא והא דמביאין על ספק כמו בבהמת אשם תלוי אינו אלא ליש מפרשים דתקנתא דרבנן היא דא"כ איך מביאין על הספק אלא ע"כ דלאו דאורייתא היא וק"ל:
ד"ה מלק בשמאל או בלילה לכאורה כולה מתניתין ר"ש היא כו' דהא אמרינן בגמרא דמליקה המתרת ר"ל דבלא הוכחה זו י"ל אף דפליג ר"י באם עלו ירדו מ"מ לענין טומאת בית הבליעה מודה דתלוי בפסולו בקודש ולכך פירשו דאמרינן בגמרא דמליקה המתרת את האסור פי' דאם עלו לא ירדו ולכך מהני דאינו מטמא בבית הבליעה ומליקת לילה לר"י תרד א"כ ע"כ דלא כר"י וק"ל:
בא"ד וכן לעיל דתנן וכולן אינם מטמאים בבית הבליעה והיינו כשחיטת דרום בכ"ף כצ"ל ר"ל דהתם מיירי דשינו במליקה המקום למעלה למטה ומליקה הוי כמו דשינו בשחיטה בדרום ותרד לר"י כדאמר במעילה א"כ ע"כ כר"ש אתי ותימא כו' מלק בשמאל פסול ור' שמעון מכשיר כו' אי נמי מודה ר' יהודה בעוף כצ"ל וי"ל דסבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא ר"ל תנא דמתניתין סבר לה כר"ש בעלו לא ירדו ופליג עליה במלק בשמאל א"כ מודה ר"י בעוף אם עלה לא ירד וע"כ נראה לי דטעמו משום דאית ליה הכשירה ופריך שפיר זר נמי אית ליה הכשירה מנ"ל למעוטי ופריך שפיר בגמ' ולא והתניא מנין ליוצא שאם עלה לא ירד שהרי יוצא כשר בבמה אליבא דר"י ולקמן דחקו התוספות בקושית הגמרא ולפי' זה ניחא ועיין מה שאכתוב בסמוך בדברי התוספות ד"ה וכ"ת מבמה לא יליף: