פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף סז:
גמרא חטאת ועולה וסתומה ומפורשת כו' אינה כשירה אלא סתומה עיין פי' רש"י דפירש בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים לשם בעלים לא קשיא לן דהוי להו תרי גברא כו' ע"ש וע"פ פירושו פי' התוספות חטאת ועולה לא הוי צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אינו מרויח כלום ואחרי העיון אני אומר אף שרש"י ותוס' פירשו בענין זה ואני אומר תורה היא וללמוד אני צריך כי לפע"ד נראה דצריך דוקא למיתני חטאת ועולה דבלא זאת לא היה מקשה כלל ומתחילה צריך אני להבינך דרך משל על שתי נשים רחל ולאה רחל חייבת חטאת אחת ושני עולות ולאה חייבת שני חטא' ועולה אחת ולקחו שלשה קנים בעירוב דרך משל כזה
ר"ל אם ידע הכהן והיה מכיר בכל קן איזה עולה ואיזה חטאת והקריב כתיקון כסדר הזה כמו שקרא השם בקן א' חטאת למטה בשביל רחל ועולה למעלה בשביל לאה וקן סתומה ומפורשת הקריב בסתם על שתיהן עולות למעלה וחטאת למטה ע"כ סתמן כפירושן דשני עולות בשביל רחל ושני חטאת בשביל לאה דהא אף בחטאת ועולה אין צריך להזכיר שם כל אחד בשעת הקרבה אלא אף אם הקריב סתם כשר דאין צריך להזכיר שם בעלים כמו שפי' הברטנורה וא"כ הכהן הקריב על דעת זה דבקן ראשונה בשם בעלים היה חטאת רחל ועולת לאה ולכך פתח בחטאת תחילה וא"כ כיון שרחל אינה צריכה אלא חטאת אחת ע"כ בשני קינים אחרים היו שני עולות של רחל ושני חטאת של לאה אלא כיון שאינו מכיר בכל קן איזה היה עולה ואיזה היה חטאת יש לחוש שמא חטאת רחל שקרבה למטה היא היתה עולת לאה ועולת לאה שקרבה למעלה דילמא היה חטאת רחל א"כ נפסל קן זו לגמרי וכן קן מפורשת שכהן קרב מה שקרא השם לעולה למעלה וחטאת למטה והיא ע"כ היתה עולת רחל ואף שאינו מכיר ויש לחוש דילמא מה שקרב למעלה בשם עולה דילמא היא היתה מה שקרא בתחילה חטאת שהיא חטאת לאה ומה שקרב למטה דילמא היא היתה עולת רחל ונפסל ג"כ לגמרי ואינו כשר אלא קן סתומה לבד ופריך ואי בחד גברא אמרינן דנמשכה ונעשית חטאת עוף א"כ אמאי אינה כשירה אלא קן סתומה לבד אף דנפסלה בקן ראשונה חטאת רחל דיש לחוש שקרבה למעלה מ"מ תעלה עולה של קן ג' אף דסתומה היתה מ"מ סתמה כפירושה שהיא היתה של רחל והיא היתה למטה תמשוך ותעשה חטאת של רחל ויש לרחל עכ"פ עולה וחטאת ובקן שלישית חטאת של לאה נפסלה תמשוך עכ"פ עולת לאה של קן ראשונה ותעשה חטאת לאה וא"כ יש ללאה עכ"פ שני חטאת וחסר לרחל עוד עולה וללאה ג"כ עולה או שיש לחוש דקן שם בעלים נקרבה כתיקנה ומפורשת שלא כתקנה חסר עולת רחל וחטאת לאה או קן ג' שהיא מפורשת כתיקנה וראשונה בשם בעלים שלא כתיקנה וחסרה חטאת רחל ועולת לאה וא"כ אין צריכין להביא על ספק אלא שני עולות וחטאת אחת וחטאת זו אינה נאכלת וא"כ שפיר מרויח בחטאת ועולה דאי לא תני אלא סתומה ומפורשת א"כ ממ"נ אם כל אחת חייבת עולה וחטאת א"כ אי סתומה עולת לאה וחטאת רחל א"כ ע"כ מפורשת חטאת לאה ועולת רחל ויש לחוש שחטאת קרבה למעלה ונפסלה ועולת רחל למטה וא"כ איך תמשך ותהוי חטאת לאה דהוי תרי גברא ואי אחת מהן חייבת כגון רחל שתי עולות ולא שתי חטאות א"כ קן סתומה אי הוי עולת רחל וחטאת לאה ע"כ מפורשת ג"כ היה עולות רחל וחטאת לאה וא"כ איך יעלה עולת רחל לחטאת לאה דהוי בתרי גברא ולכך תני חטאת ועולה דלאשמועינן כיון דבעלת שני עולות חייבת חטאת א"כ אף דאיכא לספוקי שנפסלה חטאתה א"כ עכ"פ עולתה שניה תעלה לה בשביל חטאתה וכן בשניה דחייבת שני חטאת חייבת בעולה אחת ואף שיש לפקפק דילמא נפסלה החטאת מפורשת מ"מ יעלה עולתה בשביל חטאתה וש"מ דאף אם בחד גברא לא אמרינן תמשוך ותהוי חטאת דלא כר' יהושע א"כ שפיר פריך המקשה דוקא מכח חטאת ועולה ודוק כי לפע"ד הוא דבר ברור:
גמרא פרשה נררה צריכה להביא עוד שלש פרדים ממין אחד משני מינים תביא ארבעה קבעה נדרה כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה בתרי גברי וא"ת אמאי לא פריך מרישא דתנן במסכת קינים אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו כו' עשה חציים למעלה וחציים למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול כצ"ל כו' ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת ר"ל ושלישית של אשה אחרת לא מפסלינן אלא פרידה אחת דהא מחייבי שלשה חטאת ר"ל כל אחת מחייבת שלשה חטאת א"כ בשני קינים של אשה אחת לא נפסל אלא פרידה אחת ופרידה אחת אף שהיא עולה תימשוך ותעשה חטאת שלה ועולה אחת נפסלה דלא צריכה עוד חטאת ולחברתה הוי תרי גברי וקן שלישית של אשה אחת א"כ עולתה תמשוך ותהוי חטאת שלה דהוי הכל בחד גברא וא"כ מכל ג' קינים של מטה לא נפסלה אלא פרידה אחת והב"ז כתב וז"ל ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת לא מיפסלא מינייהו אלא פרידה אחת כו' ר"ל כיון דהיא צריכה ג' חטאות והעולות נמשכים ונעשות חטאות א"כ פרידה אחת מיותרת אצלה ופסולה ואם כן מקשו התוספות דלמה לא פריך מכאן דלא יפסלו כל הג' קינים דלמטה ותעלה לה לג' חטאת והג' פרידות לחברתה לחטאת כיון דלא ידע התירוץ דתרי גברי וע"ז תירצו דודאי ידע המקשן דלא איירי בתנאי שתועיל לחברתה וא"כ שמא כל הג' קינין שנעשים למטה הם של אשה אחת ולא הקנה לחברתה וג' מיותרים ונפסלים לכך פריך מחטאת ועולה דמיירי שכל אחד מהם חייבת קן שלם ונתנו קן אחד לזו חטאת ולזו עולה למה יפסול ותעלה לה לחטאת וכמ"ש לעיל ודוק עכ"ל אבל המעיין יראה בפירוש שהתוספות מקשים אף לפירושם ולפי האמת דיותר היה יכול להקשות מרישא דמיירי בחד גברא ולא היה נפסל אלא פרידה אחת ותירצו די"ל דאימא שלשתן של אשה אחת והיא אינה צריכה אלא לג' חטאת ולכך עולות אינם נמשכים לחטאת חברתה דהוי בתרי גברי וק"ל:
תוס' ד"ה חטאת ועולה לא הוי צריך למיחש אלא סתומה כבר כתבתי דאף לפי פי' התוספות דכשחייבין כל אחת חטאת ועולה הוכרח להקשות מחטאת ועולה דבלא חטאת ועולה אין כאן קושיא כלל:
גמרא פרשה נדרה הברטנורה פי' בענין אחר ועיקר טעמו דאינו כשר אלא עולת חובה וצריך להביא ג' פרידות שנים לנדר ואחד למטה בשביל חטאת והקשה עליו התי"ט ומ"ו הב"ז ישב קושייתו בדברי טעם אך אי קשיא לי על הרב מברטנורה הא קשיא לי דמאי מביא ראיה מכאן דקינין ר' יהושע היא ופריך מעולה סתומה ומפורשת ואי כפירוש הרב מברטנורה מגופיה דמתני' היה יכול להקשות דאמאי צריך להביא בפרשה נדרה ג' פרידות אחד בשביל חטאת עכ"פ עולה שהקריב למטה כמעשה חטאת תימשוך ותעשה חטאת והוא בחד גברא ממש אלא ע"כ כפירוש רש"י דצריך להביא כל ג' פרידות עולות בשביל נדרה וק"ל: