פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף נט:
גמרא והלא כבר נאמר אורך החצר מאה באמה כצ"ל:
תוס' ד"ה מה משכן עשר אמות כו' ונראה לישב תמיהתם דע"כ קרא קלעים ט"ו אמה יש לפרש דקאי ארוחב ולפי' התוספות האמת כן הוא וא"כ אי לאו ג"ש הייתי יליף מהיקשא דמזבח צריך להקיף בקלעים עשרה ולעולם דהמזבח לא היה רק חמש אמות גבהו והא דכתיב בקלעים חמש אמות משפת מזבח ולמעלה והא דכתיב ושלש אמות קומתו משפת סובב אבל השתא דכתיב ג"ש דרבוע מוכח דמזבח גובה עשרה ואי לאו היקשא ה"א דלא היו קלעים אלא חמש אמות גובהן וילפינן מהיקשא דצריך להקיפן עכ"פ בעשר וע"כ הא דכתיב חמש אמות משפת מזבח ולמעלה וא"כ היו הקלעים סביב ע"כ ט"ו וזה ברור ונכון:
ד"ה ואומר קלעים כו' עיין בב"ז עד ומפרש רבינו דמגבוה פריך כו' יש להקשות לפי' רבינו ע"כ קרא ברוחב כתיב והיה פתח שער החצר רוחב כ' א"כ הא דמשני התם ואי בעית אימא כי כתיב חמש עשרה בגובה כתיב מ"מ תיקשי עכ"פ לרבנן אמאי תני והרחב מעשר ימעט לילף משער החצר בשלמא לפי' רש"י ניחא דלא קאי קרא ארוחב ולא ניתן שיעור למידת רוחב אבל לפי' רבינו קשה ויש לישב הא דקאמר איבעית אימא לאו למימרא דלעולם ילפינן משער החצר אלא הכי קאמר דבאמת הא דמשני לעיל פתח שער החצר איקרי זה התי' אינו מספיק אלא ארוחב אבל אגבהו אין זה תירוץ כיון דפתח שער שהוא גדול איקרי פתח כ"ש פתח סתמא ומשני דעל גובה נמי לא קשיא דההיא בגובה נמי כתיב ולכך הקשו התוספות לקמן בקצת קשה מאי משני פתח שער כו' משום דאינה קושיא גמורה דיש לפרש כמו שפירשתי וק"ל: