אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף נט.

דף נח:

רש"י ד"ה שנשחטה שם בעזרה הוא ס"ד ואח"כ ד"ה כשהוא שלם כו' וראיתי שמ"ו הב"ז כתב שהם דיבור אחד ונפשו בטוב תלין ולפע"ד נראה שאין צריך לזה וצריך אנו לבאר סוגיות הש"ס דבאמת דמזבח שנפגם פסול לזרוק דם עליו דאינו קרוי מזבח כלל דילפינן דף נ"ד ע"ב מדכתיב אבנים שלימות ובע"ז דף נ"ב ע"א נמי ילפינן מדכתיב שלימות וא"כ היכא דנשחט קודם פגימת המזבח ואח"כ נפגם נפסל הזבח ואין צריך ללמוד מהאי קרא דוזבחת עליו ואף שנתקן אח"כ המזבח פסול משום דהיה נראה ונדחה ולא איצטרך לן קרא אלא אם שחטו לאחר שנפגם ואפילו נתקן המזבח אח"כ דמצד זריקת הדם ס"ד להכשיר דהא דיחוי מעיקרא הוי וכו"ע מודים בדיחוי מעיקרא כי האי דבידיה לתקן לא הוי דיחוי קמ"ל קרא דוזבחת עליו בשבילו דנפסל הזבח בשחיטתו כשהי' מזבח פגום ולא מבעיא בנשחטו על המזבח אלא אפילו שחטו בעזרה דאף דכל עזרה כשירה לשחיטה מ"מ אם נפגם המזבח פסולה ולכך נקט רש"י שנשחטו שם בעזרה ר"ל לאחר שנפגם וניחא השתא לבתר דמסיק אלא אימא כל הקדשים שנשחטו עד שלא נפגם ואחר כך נפגם המזבח פסולים והיינו משום דאי אפשר למיזרק הדם והוי נראה ונדחה ולכך פסול ופריך השתא שפיר והאמר רב גידל אמר רב מזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו וס"ד כי היכי דקטורת מקטירין במזבח ואם נעקר כשר להקטיר במקומו ה"נ בדמים וא"כ אמאי יפסלו כיון דנשחטו ולכך נטר בקושיא זו עד לבסוף על ברייתא ולא על דברי רב גופיה די"ל דשאני הכא דגלי לן קרא וזבחת עליו אבל השתא דאוקי רב לברייתא דנשחט קודם שנפגם ופסולין משום דם דאי אפשר למיזרק פריך שפיר והאמר רב גידל א"ר וקשיא לרב דאוקי לברייתא שנשחט קודם פגימת המזבח ופסול משום דם ודלא כפי' רש"י דמפרש קשיא דרב אדרב לעיל אלא כמו שכתבנו ודוק ומשני מודה רב בדמי' דבעינן מזבח וכיון דנראה ונדחה פסול: דפסולין הס"ד וכל הקדשים הוא ד"ה ויש לי תרי תמיה על רש"י מאור עינינו ראשון דבחולין דף י"ז ע"ב דחשיב פגימת המזבח פי' רש"י מזבח שנפגם פסול כדילפינן בשחיטת קדשים וזבחת עליו כו' וקשה דמהאי קרא לא ילפינן אלא שחיטה אבל זריקת דמים דבעינן מזבח ילפינן מדכתיב אבנים שלימות ולא פגומות ואם הם פגומות אין כאן מזבח כלל וזה פשוט ואפשר דרש"י נקט לרבותא שפסול אף לשחיטה ועוד קשיא לי דרש"י בחומש סוף פ' יתרו פי' וזבחת עליו אצלו כמו ועליו מטה מנשה או אינו אלא עליו ממש ת"ל הבשר והדם על מזבח ה' אלהיך ואין שחיטה בראש המזבח הלא מהאי קרא ילפינן דמותר לשחוט אפילו לכתחילה בראש המזבח ועליו הוא פירושו בשבילו ובגינו ועיין בסוכה דף מ"ט ע"א תוספות ד"ה שכל מזבח כו' תמצא כדברי:

תוס' ד"ה עד שלא נבנה כו' משמע דפירכא קמייתא פריך אפילו לר"י ר"ל דאל"כ מאי קאמר לאו תרוצי מתרצי הלא אליבא דר"י לא צריך לתרץ ולשבש הברייתא וק"ל:

בא"ד כיון דבידו להשהותו עד חצות כו' אף שאביי משני שם כן מ"מ הקשו איך ס"ד דר' אבהו דמגדף בה ולעיקר קושייתם יש לתרץ כמו שכתבו התוספות לעיל דף י"ב ד"ה הגה יעויין(:) שם[:]

בא"ד פריך מיניה לר' יצחק כצ"ל:

בא"ד דלא מסתברא דלישרי ר' יהוד' בשעה שמזבח פגום לא זכיתי להבין דברים אלו דהא אף אם נימא דר' יהוד' שרי אף שמזבח פגום היינו היכא דשחט וזרק הדם כשהיה מזבח שלם מותר להקטיר אימורים אח"כ אבל היכא דשחט בשעת פגימת המזבח דילפינן מקרא דפסול והוי כמו ששוחט מחוסר זמן דאז אינו חייב אפילו על הקטרה בחוץ דאינו מתקבל בפנים והדרה קושיא לדוכתא על ר' יוחנן וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה