פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף נח:
גמרא אילימא שריים בהדיא כתיב בהו כו' אין להקשות דילמא זה אתי לאשמועינן דלא יתן מהאי גיסא ומהאי גיסא דהא בדעבד כל צד מערב כשר דהא לעיל במתניתין קתני סתמא שירי הדם היו נשפכין על יסוד מערבי י"ל דזה פשוט דהא אין מעבירין על המצות ונהי דעל איזה יסוד צריך קרא ולא ילפינן מטעם דאין מעבירין כמו שכתבו התוספות לעיל דף נ"א ע"ב מ"מ השתא דכתיב איזה יסוד יש ליתן לכתחילה מה שהוא כנגד הפתח ההוא דפגע ברישא ואין לומר למה באמת כשר בדעבד מהאי גיסא כיון דכתיב אשר פתח אהל מועד ולקמן בשמעתין מדכתיב מזבח העולה פתח אוהל מועד שלא יפסוק רק נגד הפתח ויש לישב בודאי אי היה כתיב הכא יסוד מזבח עולה פתח אהל מועד הייתי אומר דוקא כנגד הפתח אבל הכא כתיב אשר פתח אהל מועד לסימנא לידע באיזה יסוד שלא נימא יסוד צפוני או באמה דרומית:
שם אלימא גחלים של י"כ כו' כאן ג"כ קשה דילמא אשמעינן דצריך לכתחילה ליקח דוקא נגד הפתח ולא מהאי גיסא ודהאי גיסא דאף דנתרבה מעל המזבח מ"מ לכתחילה צריך ליקח מנגד הפתח כמו שכתבו התוס' לעיל ד"ה משוך וי"ל דזה נמי פשוט משום דאין מעבירין ונגד הפתח הוא מצוה מן המובחר דפשטיה דקרא כן משמע וק"ל:
שם ומאי קסבר אי קסבר כולו מזבח בדרום קאי כו' יש להקשות דילמא סבר מזבח כ"ג אמות בצפון ותשע אמות בדרום קאי ולכך היה צריך להרחיק ד' אמות עד שבא לחלל פתח ההיכל ויש לישב דלא מצינו דפליגי אלא אי מזבח ממוצע או בדרום או בצפון אבל בענין אחר לא אשכחן תנאי דפליגי בזה אחר זה מצאתי כן בתוס' ביומ':