אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף מג.

דף מב.

גמרא אמר עולא כו' הכי קאמר אם אינו מתקבל איך מביא אחרים לידי פיגול והנה ע"כ לאו דוקא פיגול קומץ אלא מקומץ הוא ק"ו וה"ה לשאר פיגול דבגמרא דכריתות רוצה לדמות אבר פיגול שהעלהו לגבי מזבח דפקע פיגול מהא דעולא קומץ פיגול וא"כ באבר נמי יפקע פיגול וחייל איסור נותר ע"ש דף י"ד ע"א והתוספות מקשים שם דלמה לא פריך מאבר גופיה דאמר עולא דאם משלה בו את האור דאפי' ירד יעלה וא"כ ש"מ דנעשה לחמו של מזבח ופקע פיגול ממנו וטובא קשיא לי לפי הבנת התוספות דהא דאמר עולא קומץ פיגול דפקע פיגולו ושרי באכילה מיירי שמשלה בו את האור א"כ איסור נותר נמי אינו חל דהא בהדיא אמרינן הכא ע"ב הפיגול והנותר והטמא שהעלן לגבי מזבח פקע איסורן מהן ומיירי שמשלה בהם את האור וא"כ אם אינו חייב משום פיגול משום נותר נמי אינו חייב ע"כ נ"ל לפרש פירושא דהאי שמעתא אם אינו מתקבל ר"ל אם אין המזבח מקבל פיגול שיהיה לרצון א"כ איך מביא אחרים לידי פיגול דהא בקומץ אי אפשר לקבוע פיגול אלא בהקטרת קומץ דבזה קרב כל המתירין כמו בדם זריקה וא"כ אחר שמתקבל לרצות אחרים לפיגולו הוא עצמו לא כש"כ שיתקבל והיה המקשה סבר דאתי לאשמועינן דאין חייבים עליו משום פיגול אם אכל ופריך מאי אירי' קומץ תנינא וליתני סתם פיגול כיון דקומץ לא צריך כלל לאשמועינן אלא דאם עלו לא ירדו ונקט קומץ משום דק"ו בא מקומץ וה"ה לשאר פיגול ופריך גם זה תנינא אלא דאם ירדו יעלו הא נמי תנינא דלאו הכי וע"כ מאיזה מיעוט דקרא ממעטינן ותירץ לא צריכי שמשלה בהם האור וקומץ דמיפרת איצטרך ליה ללמוד מק"ו אבל שלא להתחייב עליו משום פיגול אפילו קודם שמשלה בהם האור ילפינן מק"ו דמתקבל אבל נותר י"ל דחייב וא"כ אין מקום לקושיות התוספות בכריתות דמיירי קודם שמשלה בהם אור:

רש"י ד"ה היאך מביא אחרים לידי פיגול המקטיר קומץ על מנת שיאכל שריים למחר כו' נראה דלאו דוקא מקטיר קומץ דאף דפיגול בקומץ ע"מ לאכול שריים מ"מ הקטרה קובעת פיגול דבזה קרב המתיר כמצותו וק"ל:

ד"ה תנינן דבלאו עלה נמי אין חייבים עליו יש לדקדק דהא התוספות הביאו קושית רש"י ותירצו דמתני' מיירי שמשלה בהם אור וע"כ מתני' נמי מיירי שעלה וע"כ קושייתו היא דלמה לי הק"ו תיפוק ליה בלא זה כטעמא דמתני' ודוק:

תוס' ד"ה הקומץ והוא בדף מ"ב ע"א כו' כדמשמע בכריתות פרק אמרו לו וי"ל דמיירי שחציה העלהו על גבי מזבח וחציה לא העלהו דעל ההיא דאארעא לא פקע פיגול כן הגי' הב"ז ע"פ הבנת התוספות דכריתות אבל מאוד קשה לי להבין תירוץ התוספות דאי לא פקע פיגולו מהאי דאארעא א"כ הדרה קושי' רש"י לדוכתה למה לי דאין לו מתירין תיפוק ליה דהא חסר קומץ ולא קרב מתיר כמצותו וצ"ל עיון רב וע"כ לפי' התוספות דמיירי שהי' כבר על המזבח ההוא פלגא דמחית על ארעא וא"כ הא דאמר הלכך אע"פ שזה דין דעולא לעיל י"ל דהתם מיירי דירד כל הקומץ אף שמשלה אבל הכא אשמועינן דאם ירד זה לבדו שלא משלה מסקינן:

בא"ד ומפרש ר"ת כו' וצריך לפרש לפי' ר"ת הילכך דקאמר ר"ל דנשמע מזה דמה שעל המזבח פקע פיגולו א"כ ההוא דארעא נמי פקע פיגולו ומסקינן ליה לכתחילה אע"ג דזה נשמע בלא זה דפלגא דמזבח משיך לפלגא דאארעא דא"כ הוי דעל המזבח קומץ שחסר מ"מ לא שמעינן דפקע פיגול מיניה ודוק ובאמת לפי' ר"ת דקומץ כדי נסבה היו יכולים התוס' לתרץ לסברתם דהאי דארעא לא פקע פיגול מ"מ פטור מטעם דלא קריב המתיר וזה הטעם דמתני' וקומץ בהדי הנך כדי נסבא אלא דהתוספות סברי דחייב עליו משום פיגול כיון דפלגא אמזבח וזה צריך לי עיון גדול דמ"מ חסר הקומץ:

בא"ד ונראה לפרש דהיינו טעמא דקומץ מכולהו עיין בתוס' דכריתות ותוכל לעמוד על כוונתם:

ד"ה והלבונה ואע"ג דשייך פיגול באימורים ר"ל אף דיש להם מתירין דדם מתיר אימורים ואימורים גופיה מתירים הבשר ומ"מ חייבים עליהם משום פיגול א"כ בלבונה נמי וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה