פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף מב.
תוס' ד"ה כגון שפיגל כו' בס"ד לפי זה אי אפשר לישב כלל במה דברים אמורים ר"ל דהא אפילו בדמים הניתנים על המזבח החיצון נמי אפשר למצוא פיגול בכה"ג דחישב בשעת שחיטה ע"מ לזרוק מתנה שניה למחר או שלישי דאף דאין מפגלין בהם מ"מ מתפגלין מחמת זבח דומי' דהקטרת אימורים דאינם מעכבים כפרה ואם חישב בשעת שחיטה ע"מ להקטיר כזית חוץ לזמנו הוי פיגול ה"נ כן הוא דלא כב"ז שנדחק בכאן בפירוש התוספות לאין צורך וק"ל:
ד"ה מאן חכמים ר"א כו' עיין פירושו בב"ז ובאמת אי אפשר לפרש כוונת התוספות בענין אחר אבל אחר עיון דברי רש"י נראה עיקר דהא הכא מיירי בפיגל בשחיטה על הזיה שניה וכה"ג הוי פיגול אף בקומץ אף דסברי רבנן אין מפגלין בחצי מתיר דהיינו אם פיגל בקומץ ר"ל בשעת הקטרת קומץ חישב לאכול שריים למחר אז לא הוי פיגול עד שיפגל בלבונה אבל אם פיגל בשעת קמיצה שהיא במקום שחיטה להקטיר קומצה למחר לכ"ע הוי פיגול דזה אחד מד' עבודות קמיצה נגד שחיטה קבלה נגד מתן כלי והולכה נגד הולכה והקטרה נגד זריקה א"כ פריך שפיר המקשה כיון דמיירי שפיגל בשחיטה דחד מתיר מ"ט דרבנן דהא אף דסברי פיגל בקומץ ולא בלבונה לא הוי פיגול משום דאין מפגלין בחצי מתיר מ"מ אם חישב בשעת קמיצה שהיא במקום שחיטה להקטיר למחר הוי פיגול א"כ קשה מ"ט דרבנן והוכרח לומר ר"א היא דפוטר בחוץ משום דלאו גמר עבודה היא א"כ ה"נ כיון שאין עבודה נגמרת בשחיטה זו לא הוי פיגול אבל לת"ק דמחייב כזית בחוץ אף דפיגול לא הוי אם לא פיגל בלבונה מ"מ מודה אם חישב בשעת קמיצה שהיא במקום שחיטה להקטיר קומצה דהוי פיגול א"כ הכי נמי כיון דחישב בשעת שחיטה על עבודה יהי' פיגול ועיין במנחות דף י"ב ודברי רש"י דברי אלהים חיים: