אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף מא:

דף מא.

תוס' והא תני ליה כו' ותימא לעיל הביא הברייתא לסיועי' לרב פפא והשתא פריך מיניה ונ"ל לפי האמת לא קשה קושיות המקשה דיש לומר דעיקר הקישא אתי לאת בדם וטבילה וכיון דאיתקיש ילפינן לכל מה שנאמר בענין דאין הקישא למחצה ועיכובא בפר י"כ אתי לשבע על טהרו ושפיר מסייע ליה לרב פפא וק"ל:

שם ודרשינן לפר י"כ בין לאת בדם בין ליותרת וב' כליות מחד הקישא נראה דהתוספות מפרשים זה לפי' ר"ת דכולה ילפינן מפר העלם ואת בדם וטבילה כתיבי בהעלם ודוק ומשני תנאי היא ר"ל חד יליף מחד הקישא ותנא דבי ר"י יליף מתרי הקישא והשתא להאי תנא י"ל דיליף מתרי הקישא א"כ מנ"ל בי"כ יותרת וב' כליות ומפרשי דיליף מדתני' וכל זה לא ניחא לי חדא דקושי' המקשה כבר הקשו לעיל התוספות בתמיית ד"ה אבל יותרת ודחו דאי לאו הך הקישא דחטאתו על שגגתו לא הוי דרשינן ליה הכי ועוד בפשיטות הי' לו להקשות למה לי תרי הקישא ואי משום לכפול הא דרשינן לפר זה פר העלם דבר ועוד איך אפשר לומר תנאי היא ולתנא דבי ר"י איצטרך תרי הקישא כיון דלדידי' פר י"כ לא ילפינן מהקישא אלא או בק"ו או מלימוד אחר א"כ ע"כ הא דכתיב לפר זה פר העלם דלא להוי למד מן הלמד א"כ ע"כ לשעיר ע"ז אתי ליליף יותרת ושני כליות וממילא ילפינן לאת בדם וטבילה כיון דכתיבי בגופיה מלבד מה שיש להקשות על שני פירושים איך תירץ תנא דבי ר"י לא מרבי הכי הא רישא דהך ברייתא לאו ר"י אמרה אלא רב ע"כ נ"ל ברור דכך פריך המקשה דהא ע"כ ר"י לא מרבי מהך ק"ו אלא לאת בדם וטבילה ולא ילפינן מהא ק"ו דבר חדש ליתן האמור בזה לזה דהא חזינן דחלוקין בכמה דברים וכמו שפי' התוספות לעיל דף מ' ע"ב ד"ה תנינא כוותי' ובד"ה מה במקום ורב פפא מתרץ הכא לתנא דבי ר"י והקשה לו רב הונא בר נתן והא תניא פר י"כ לכל מה שאמר בענין ר"ל דרב יליף לכל מה שאמור בענין הן לאת בדם הן לעיכובא הן ליותרת ושתי כליות וא"כ קשה לתנא דבי ר"י מנ"ל בפר י"כ יותרת ושתי כליות ונהי דעיכובא יליף מוכלה מכפר אבל יותרת וכליות מנ"ל דלא ילפינן מהאי ק"ו דבר חדש ומתרץ תנאי היא תנא דבי רב מרבה הכי ר"ל כל מה שאמור בענין אבל תנא דבי ר"י לא מרבי הכי ולא יליף מהאי ק"ו אלא לאת בדם וטבילה ויותרת ושתי כליות ביו"כ יליף כדתני' בת"כ:

תוס' ד"ה ממאי מדקתני כו' ותימא דבפ' תמיד נשחט כו' משמע התם דלרבנן הוי כשר גמור עכ"ד ולכאורה הייתי יכול לומר דהתם גזירת הכתוב הוא דכולה ערלה לא פסלה אלא לר' מאיר כיון דמפגלין בחצי המתיר הוי כמו כולה ערלה ולרבנן דלא מפגלין לא הוי כולה ערלה וכשר אבל מ"מ חצי מתיר פוסל ולפי האמת ניחא דהא מצרכינן טעם לרבנן דפסלי בקומץ משום גזירה דקומץ מנחת חוטא ש"מ דלמ"ד דאין מפגלין בחצי מתיר לא פסיל:

בא"ד וי"ל דהא דפסלי הכא היינו משום דאיכא למגזר כדאיתא בפ' שני דמנחות כו' ע"כ הכא איכא למגזר מתנה אחת משום מתנה אחת דחטאת חיצונות ולפי זה יש להקשות מאי פריך הא אחת שלא כתקנה וכולן כתקנן פיגול דילמא לעולם דזה נמי פסול וכ"ת לאשמועינן רבותא טפי דאפי' אם נתן אחת שלא כתיקנן וכולן כתיקנן לא הוי פיגול י"ל דאי אשמועינן הכי ה"א דוקא אם נתן הראשונה במחשבה הוא דאיכא למגזר משום מתנה אחת דחטאת חיצונות אבל אם נתן כולן בשתיקה ואחד שלא כתקנה לא לגזור דאפילו בחטאת חיצונות כשר לכך תני הכא דאפילו בכי האי גוונא הוי פסול דמ"מ איכא למגזר מתנה אחת אטו מתנה א' ויש לישב ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה