אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף לו.

דף לה:

גמרא מ"ט דר"י ר"ל דפליג בהינוח והוצאה ולא פליג בהנך כולן במתני' וק"ל:

שם ומי אית ליה לר"י האי סברא והא תנן ר"י אומר דבר רע כו' וחטאת שנכנס דמו לפנים פסולה ר"ל מדמרבה מחשבה זו באזהרה מקרא דדבר רע ש"מ דאית ליה מסברא שיפסול דאי לאו הכי מנ"ל ללמוד אזהרה דילמא לאו דבר רע הוא כלל וק"ל והנה מ"ו הב"ז הקשה ויש לדקדק דבפשיטות הוי ליה למיפרך דבמתני' דידן לא פליג אמחשבת פנים וכאן פסל במחשבת פנים וצ"ע עכ"ל ונראה לי לישב דהא אם נאמר דטעמא דר"י מקרא אם חישב להניח למחר או להוציאן פסול אף אם הניח או הוציא לא פסול הקרבן מ"מ במחשבה פסול כמו פיגול אבל אם טעמא דר"י מסברא אז אינו נפסל במחשבה רק אם הניחו למחר או הוציאן פסול וזה לא אשכחן אלא בקדשים הנאכלים ליום ולילה ופסול מטעם דלא משתרי בשר באכילה או בהוציא כל הדם עיין בתוספות בד"ה שיאכלוהו טמאים והנה לסברת המקשה דר"י מרבה חטאת ששחטה לקבל דמה לפנים לית ליה שלישי א"כ הוי ממש חוץ למקומו כמו שהקשו התוספות לרבנן בד"ה קסבר ר"י אלא שיש בו ג"כ מחשבת הינוח כמו להוציאן לחוץ בלא הקטרה עם כל זה הוא פסול א"כ ה"נ אם חישב הנתנים בחוץ להכניס רק בפנים ולא לכפר דהוא פסול וקרא דדבר רע אתי לרבות דאף במחשבה זו הוא באזהרה כשאר חוץ למקומו להקטיר דעל שאר פסולים כגון להניח דמו כו' אין צריך קרא דממילא יליף אזהרה מתרי קראי דכתיבי בנותר אלא בהוצאה אין לנו לימוד וסבר המקשה דר"י מרבה מקראי שיפסול ודבר רע אתי לאזהרה ולא קשה קושית הגמרא השתא עיולי עייליה אי כפר אין כו' די"ל בעיילי גופיה אף דלא נפסל מ"מ אם חישב ע"מ להכניס הוי פיגול כיון דילפינן מקרא כמו דמחשב להוציאן לחוץ דפסול אף אם הוציאן כשר הזבח ולפי זה לא היה יכול להקשות בל"ז על מתני' ולפלוג ר"י הייתי אומר דבאמת פליג ר"י במתני' דקתני ברישא להוציאן לחוץ וכייל בהאי כללא כל מה שהוא לחוץ למקומו אפילו הנתנים בחוץ לפנים שלא להתכפר ואין כאן לא אכילה והקטרה מ"מ פסול ורבנן מכשירים והא דנקט בתר הכי הניתנים בחוץ בפנים קמ"ל בזה דאף אם חישב ע"מ להתכפר בפנים אפ"ה מכשרי רבנן דאית להו שלישי אבל השתא דאמרינן טעמא דר"י סברא וע"כ לא פסיל במחשבה רק היכא דבמעשה פסיל והיינו בקדשים הנאכלים ליום ולילה ובהוצאת הדם וע"כ אי אפשר לר"י לפסול בפנים רק על מנת להתכפר א"כ שפיר פריך המקשה כיון דידע דר"י אית ליה הך סברא לפסול בפנים דמדמרבה מדבר רע מחשבה זו באזהרה א"כ ליפלוג בנתנים בפנים ע"מ להתכפר דליכא למימר דהיינו חוץ זה אי אפשר לומר דלהוציאן לחוץ משמע דאין בו הקטרה וזה הוי כמו הקטרה ועוד כיון דתני חכמים מכשירין למה לי תו למיתני הניתנים בחוץ שנתנו בפנים וק"ל:

תוס' ד"ה שיאכלוהו טמאים ס"ד ואי לא קרוי להוציאו רק אדם אתי שפיר הכי ר"ל דמיירי שכיון להוציא כל הדם וק"ל:

ד"ה קסבר ר"י וי"ל דס"ד דר"י הוא דלא בעי משום דמסקינן טעמא מסברא ר"ל דשלישי במחשבה חוץ לזמנו כתיב ור"י יליף מסברא שיפסול הכא במחשבה ולא בעינן מקום משולש כיון דלא יליף מהאי קרא וק"ל:

ד"ה וקיימ"ל בשכיפר ובחטאת אין תקנה לדם הנשאר וזה מפורש סוף פרק התערובות ע"ש:

ד"ה הכא דחשובי חשיב לכ"ש תימא כו' ה"נ מחשב להכניס ולכפר פסול ור"ל ושפיר מרבינן אזהרה מדבר רע כיון דמצינו דפוסל מסברא ותירצו וי"ל דדבר רע משמע דבר שהוא רע במקום אחר דהא בכיפור זה אסרתי במחשבה ובאתה התורה כאן להזהיר אבל הכא דלא מצינו אלא מסברא ויש לדחות סברא זו מק"ו דבנתינה ממש בפנים ראוי להתכפר בשום מקום אפ"ה לא פסיל מכש"כ במחשבה דלא שייכי כפרה לעולם במחשבה דלא פסיל ולכך אי אפשר לומר דקרא אתי להזהיר על זה וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה