פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף לב.
פרק שלישי
תוס' ד"ה ובטמאים כו' עד ושחיט בסכין ארוכה כ"ב אמות אין לחוש בכך ר"ל אף שדוחק לאוקמי בכך מ"מ כיון דשחיטה כשירה דעבד קאמר לו ר"ל אם נכנס טמא ושחט בקדשי קדשים כשירה ושמא יגע בבשר נקט משום קדשים קלים ר"ל אף דקדשים קלים תני במתניתין דעבד משום שמא יגע בבשר והב"ז הגיה כאן לאין צורך:
שם ולהאי פירושא לא תקשי ליה מיניה דמצורע כו' דאיך יעלה לגגין דרך הר הבית והחיל והקשה הב"ז וז"ל אכן לא ידעתי א"כ בשחיטה נמי איך יעלה דרך הר הבית והחיל ואפשר לתרץ זה איירי בטמא שרץ אבל במצורע קרי אסור לו לכנוס להר הבית והחיל עכ"ל והנה לפירוש התוספות לקמן מוכח דאף טבול יום דקרי היה מותר לכנוס להר הבית והחיל ולא גזרו רק על עזרת נשים וא"כ איך כתבו כאן נגד סברתם והיה נראה לי לומר דהר"ר אפרים היה רוצה לישב לדברי ר"ת דאף למ"ד מרחק צפון משכחת דשחיט בקדשי קדשים דרך גגין ועליות ודחו התוספות דמ"מ בקדשי קדשים לא אפשר אם לא בסכין ארוכה אבל כתבו להאי פירושא לא תקשי ממצורע כו' איך יעלה לגגין דרך הר הבית והחיל ר"ל כיון דלא מותר לו לכנוס אלא להר הבית וחיל ואיך אפשר לו ליכנוס משם לגגי עזרה אבל טמא מיירי שנטמא בעזרת נשים ושפיר מצינו דיכול לילך משם לגגי עזרה וראיה לדברי דבפ"ק דחולין דף ב' ע"ב הקשו ג"כ התוספות בשם רבינו אפרים וכתבו שני תרוצים תירוץ של ר"י ור"ת וכתבו ואין כאן מקומו ולמה לא כתבו גם תירוץ של רבינו אפרים אלא ע"כ דרבינו אפרים קאי על קושיות של רבינו תם דאיך אפשר שישחוט קדשי קדשים ובחולין אין להקשות על ר"ת איך אפשר לשחוט קדשי קדשים דלא מיירי בחולין מקדשי קדשים ולכך כתבו ואין כאן מקומו ר"ל אלא מקומו בזבחים ששם קשה על שני תרוצים דאיך אפשר למצוא שישחוט בקדשי קדשים ולכך כאן בזבחים הביאו תירוץ של רבינו אפרים וצ"ע:
ד"ה ת"ל והקריבו תימא תיפוק ליה מהיקישא כו' וי"ל דאי לאו דרש דהכא הוי ממעטינן שחיטה מדכתיב תשמרו אבל לפי זה קשה הא דפריך במנחות דף י"ט ע"א לר"ש וי"ו מוסיף על ענין ראשון ה"נ דשחיטה בזר פסולה ותירץ שאני התם דכתיב וסמך ושחט והשתא לפי' התוספות הוי ממעטינן הקישא מדכתיב תשמרו כהונתכם וכי השתא דאמרינן וי"ו מוסיף יהיה גרע נימא דממעט הקישא וק"ל:
ד"ה סמיכה כו' הקשה ר"י דאורליינ"ש כו' נראה דרש"י הוכרח לפרש הכא כן דהא ע"כ לפי האמת כתיב בשחיטה נמי לפני ה' ולמה לא אמרינן דאין שחיטה בבמה אלא ע"כ דאיצטרך לגופיה דבן בקר לפני ה' ולא שוחט לפני ה' וא"כ בסמיכה ע"כ מוכרח לומר דתכף לסמיכה שחיטה דאורייתא דאי לאו הכי מנ"ל למעט סמיכה בבמה אלא תכף לסמיכה שחיטה דאורייתא ולפני ה' מיותר ואתי למעט סמיכה בבמה והתוספות רוצים לישב הא דפריך לקמן וסמך ושחט אף דילפינן סמיכה מלפני ה' דכתיב בגופיה קשה היה לו להקשות בפשיטות כיון דסמיכת אשם מצורע דאורייתא ליעול ולסמוך דרחמנא אמר שיהיה דוקא לפני ה':
בא"ד אבל אי אמרת תכף לסמיכה שחיטה לא אפשר דמרחק צפון ואין להקשות לפי' רש"י מאי פריך א"ה סמיכה נמי אפשר דמעיל ידו וסמיך דילמא מרחק צפון וי"ל דהמקשה פריך מקדשים קלים וק"ל: