פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף כח:
רש"י ד"ה דדמי ליה במקדש כו' אבל אי מוקמת ליה להאי כרת לחוץ למקומו כו' ליכא לתרוצי יש להקשות דהא לפירוש רש"י דלעיל בד"ה ביום השלישי ומסתברא דאמחשבה חוץ למקומו כו' דקמרבינן חוץ למחיצה דמי לחוץ לזמנו א"כ עדיף ללמוד חוץ מחוץ משנלמד מטומאה ויש לישב וק"ל:
גמרא ומיעט רחמנא גבי נותר כו' קשה לפירוש רש"י אריכא כולה בחוץ לזמנו הילכך ממנו אחוץ לזמנו קאי א"כ השתא לפי האמת כיון דנכתב מיעוטא בנותר לישתוק מממנו ויש לישב אי לא נכתב ממנו הייתי אומר דהכא שניהם במשמע ומיעוטא דנותר אתי למעט חוץ לזמנו שלא נלמד עון עון דדמי לנותר בז"ב ולחוץ למקומו במקדש ואין להקשות דלפ"ז למה לי קרא בטומאה וטומאתו עליו שלא נלמד ג"ש דעון עון הא בלאו הכי נמי אין אנו למידין שום ג"ש יש לישב דילמא באמת אי לא נכתב מיעוטא בטומאה הייתי לומד דג"ש עון עון ומיעוטא דנותר אתי למעט חוץ למקומו ולכך איצטרך מיעוטא בטומאה לגלות דאין למידין ומ"מ איצטרך מיעוטא הכא שלא תאמר דהכא ילפינן עון עון דדמיא להדדי ואיצטרך מיעוטא דנותר למעט חוץ לזמנו ולכך איצטרך ממנו ודוק:
תוס' ד"ה מסתברא כו' ופי' זה תימה גדולה וכו' הא לענין במה השוה פיגול לנותר כצ"ל:
ד"ה ואיפוך אנא תימא הא כתיב קרא שלישי נראה לי לישב תמיהתם דהא אף בקרא אריכא אינו מפורש חוץ לזמנו ופשטיה דקרא משמע דיפסול בשלישי באכילה רק מדכתיב המקריב משמע בהקרבה נפסל ואינו נפסל בשלישי ובזה יכול להיות דמיירי בחוץ למקומו דפסול בהקרבה ואינו פסול בשלישי וכ"ת למה ליה לרחמנא לאפוקי בלשון שלישי י"ל דשלישי בא ללמוד על מקום משולש דהא השתא אף דקרא אריכא מיירי בחוץ לזמנו וקרא דקדושים מיירי בחוץ למקומו קשה נמי למה אפקי' רחמנא בלשון שלישי אלא ע"כ למקום משולש א"כ שפיר פריך המקשה ואיפוך אנא ודוק כנ"ל נכון: