פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף כח.
תוס' ד"ה אמר שמואל הא מני ר"א היא והוא בדף כ"ז ע"ב כו' ולא סבר לה כר' ירמיה ר"ל וגם לא סבר לה כר"י וק"ל וא"ת לר"א מאי אירי' עור אליה ואפילו אליה נמי ואי לאשמועינן עור אליה כבשר תנינא ואין להקשות דילמא לר"א אשמועינן דעור אליה כאליה אף לענין הקטרה והנפקותא בזה לר"א דלכתחילה צריך להקריב עור האליה לגבי מזבח אבל לרב חסדא דמוקי באליה של גדי דאליה אינה קריבה ע"כ אי אפשר לומר דאשמועינן דעור האליה כאליה לענין הקטרה וע"כ אתי לאשמועינן דעור האליה כאליה לענין אכילת אדם זו אינה קושיא דהא ע"כ עור האליה כאליה לענין הקטרה לאו ממתני' קא משמע להו דממתניתין י"ל דעור האליה לאו כאליה לענין הקטרה ולכך הוי פיגול דהוי אכילת אדם והייתי מוקי רישא וסיפא רבנן אלא דמשמע להו בלא מתניתין דעור אליה כאליה דמי ולכך שפיר מקשים התוספות דלר"א נמי אמאי תני עור אליה ליתני אליה אלא ע"כ דאשמועינן
דעור האליה כאליה לענין אכילת אדם א"כ ליפרוך תנינא וק"ל ואין להקשות דאי תני אליה הייתי מוקי באליה של גדי ואין מחשבין מאכילת אדם למזבח והייתי מוקי רישא וסיפא רבנן כקושית המקשה דפריך מ"ט לא אמרי כרב חסדא דמוקי באליה של גדי ורישא וסיפא רבנן ולכך תני עור אליה במתניתין וע"כ אי אפשר לומר באליה של גדי דא"כ ליתני אליה גופיה ואי לאשמועינן דעור האליה כבשר קשה תנינא אלא ע"כ דאיירי בשל כבש ואתי לאשמועינן דמחשבין מאכילת אדם לאכילת מזבח וא"כ אין מקום לקושית התוספות וי"ל דאף אי היה תני אליה אי אפשר לאוקמי' באליה של גדי דמ"מ קשה למה לי למתני כלל דמה לי בשר או אליה אי בשל גדי איירי וק"ל:
ד"ה תנינא אלו כו' ועוד קשה כו' הא פשיטא ר"ל דזה פשיטא לן מדפריך תנינא דהוי לכ"ע כבשר אפי' בעור ראש העגל ואינך דאי בעור הראש של עגל יחידאי היא א"כ אמאי פריך הכא תנינא דילמא איצטרך לאשמועינן דבעור האליה כ"ע מודים דהוי כבשר אלא ע"כ מדפריך הכא ש"מ דפשיטא דהוי לכ"ע כבשר בכל מה דחשיב במתני' א"כ איך דייק מעור הראש דיחידאי היא וק"ל: