אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף כז:

דף כז.

גמרא לא נחלקו אלא בניתנים לפנים כו' שרבי יוסי אומר יאספנו מאוד קשה לי להבין דאיך שייך לומר יאספנו בניתנים בחוץ שנתן בפנים הלא כבר איפסלו מכל חטאת אשר יובא דמה וכן כתבו התוספות לעיל וצ"ע:

רש"י ד"ה תנינא הניתנים בחוץ שנתן בפנים כתב מ"ו הב"ז זה לשונו ולא פליג כו' מאי לאו דקלטיה כו' מוגה בס"א ה"ל כנשפך דמה עכ"ל לאו דוקא בנשפך דבנשפך ס"ל לר"י דאם עלה תרד אלא ר"ל דנפסלו כאלו נשפכו ומ"מ לא אימעט מזאת היא עולה אלא נשפך ממש דוקא כנ"ל לדחוק אם לא שנאמר שיש טעות סופר וצ"ל לא הוי כנשפך וכך מצאתי מוגה בס"א ודוק עכ"ל ואפשר דהיה לפניו גירסא מאי לאו דקלטי' ומפני זה נכנס בדחוקים ובהגהות לאין צורך ואני למדתי בגמרא דפוס בסליא ונכתב ולא פליג ר"י אי לאו דקלטיה כו' והוי ליה כנשפך דמה וזה נכון ר"ל דמוכח מזה דמזבח הפנימי קולט אף הפסול לו לקדש דאי לאו מקדש אע"פ שנפסל בכניסתו להיכל א"כ הוי ליה כנשפך דמו והיה לו לפלוג לר"י דירדו אלא ע"כ מדלא פליג ש"מ דקלטיה מזבח הפנימי לדם אף שנפסל ולא הוי כמו שנשפך על הרצפה ובפי' רש"י עולה לכונה זו וק"ל:

תוס' ד"ה לאו משום דקלטיה מזבח כו' והוא בדף כ"ז ע"א ולכך מיד לאלתר כשר ר"ל אם חישב לאלתר ליתן למעלה למטה כשר גמור אבל אם חישב למחר פסול מטעם הינוח וטובא קשיא לי על זה הלא במחשבת הינוח סבר ר"י מחשבה כמעשה ואף אם הינוח למחר פסול מטעם לן ובלן מודה ר"י דאם עלו לא ירדו ואף על פי כן סבר מחשבה כמעשה ופוסל במחשבת הינוח א"כ הכא נמי אף דמהני זריקה לענין שאם עלו לא ירדו היה לו לעשות מחשבה כמעשה ולפסול ולי היה נראה דדברי רש"י המה נכונים דהא ע"כ יש לדקדק מהא דפריך התם וליפלוג אר"י בניתנים למעלה שנתנו למטה וקשה מאי פריך דילמא ר"י סבר יאספנו ולכך לא פסיל אם חישב ליתן למעלה למטה אלא ע"כ דס"ד דמקשה מדלא פליג הכא ר"ש בניתנים למעלה שאם עלו ירדו אלא ע"כ סבר ר"ש דלא יאספנו אף היכא דשלא במקומו לאו כבמקומו דמי דדומיא דשאר זריקות פסולות קתני ועל זה שפי' מקשה התם בפ' כל הפסולין כיון דסבר ר"י אף דשלא במקומו לאו כבמקומו לא יאספנו א"כ ליפלוג היכא דחישב ליתן למעלה למטה דהוי מחשבה כמעשה ויפסול ומשני שם דר"י סבר נמי דשלא במקומו כבמקומו דמי א"כ אינו מוכרח התם לתירוץ דשלא במקומו כבמקומו דמי אלא מהכא דמוכח דסבר ר' יהודה אף בלא הטעם דשלא במקומו כבמקומו דמי דלא יאספנו וזה שפירש רש"י וליכא למימר משום דסבר שלא במקומו כבמקומו דמי דהא דומיא דשאר זריקות פסולות קתני אלמא אפילו בלא טעם דשלא במקומו כבמקומו אלא אפילו אם נימא דשלא במקומו לאו כבמקומו דומיא דשאר זריקות סבר דלא יאספנו ולפי זה כיון דסבר אף דשלא במקומו לאו כבמקומו דלא יאספנו קשה שפיר בפרק כל הפסולין דליפלוג ר"י בניתנים למעלה אם חישב ליתן למטה שפסול כיון דסבר לא יאספנו והוכרחו לתרץ דבאמת ר"י דסבר דשלא במקומו כבמקומו דמי ולעולם אף אם היה סבר דלאו כבמקומו דמי היה סבר דלא יאספנו משום דדומיא דשאר זריקות פסולות קתני כל זה נראה לי ברור ודוק:

בא"ד ואפילו הכי קאמר דקלטיה מזבח כצ"ל וצריך למחוק תיבת אביי:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה