אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף כב:

דף כב.

גמרא ת"ר בן נכר כו' וצריכי דאי כתב רחמנא ערל בשר כו' יש להקשות דלא לכתוב ערל לב וממילא ידעינן דהאי בן נכר שנתנכרו מעשיו דאי בן נכר ממש לישתוק מבן נכר ונילף מק"ו מערל בשר דהא אפילו ערבי מהול וגבעוני מהול ערלים מיקרי כדמוכח בהערל אלא ע"כ דבן נכר שנתנכרו מעשיו ויש לישב דאי לא נכתב ערל לב הייתי אומר דבן נכר אתי למעט שנתנכרו מעשיו דדוקא ערל שמאוס הוא דמחלל אבל מי שנתנכרו מעשיו אינו מחלל ואי לאו בן נכר הייתי אומר אם ערל שלבו לשמי' מחלל ערל לב לא כ"ש ולכך איצטרך בן נכר ללמוד דאינו תלוי בלבו לשמים אלא דהטעם משום דערל מאוס הוא והייתי ממעט ערל לב ולכך איצטרך ערל לב וק"ל:

תוס' ד"ה יצאו מי כיור כו' ולא קשיא מידי דכך שוה מי כיור שבשעת מתן תורה ר"ל דלאו דוקא קודם מתן תורה אלא עיקר אם בשעת מתן תורה היה לו שם לווי והתורה הקפידה והכא נמי הקפידה התורה דכתיב ורחץ סתם ש"מ אסתם מים קפיד רחמנא אבל אם לא היה שם לווי בשעת מתן תורה אלא לאחר מתן תורה א"כ י"ל הא דנכתב בתורה סתם י"ל דזה במשמע ועיין בסוכה דף י"ג פי' רש"י בהדיא בד"ה הני מרריתה לא נשתנו וכשניתנה תורה לא היו קוראים אלא מרור סתם ש"מ דעיקר קפידא שיהיה לו שם לוואי בשעת מתן תורה ולא לאחר מתן תורה א"כ שפיר כתבו התוספות דכך שוה כיור שבשעת מתן תורה למי שהי' לו שם לווי קודם מתן תורה וק"ל:

ד"ה אי הכי טמא שרץ כו' ויש לישבו כו' א"כ טמא שרץ נמי לירצי ביחיד דהא מרצה הוא בצבור ר"ל מרצה אם היו כהנים טמאים בשרץ מרצי בצבור מק"ו מטמא מת א"כ ביחיד נמי לירצי בדעבד אם היה כהן טמא וק"ל וכן צ"ל גם לפי' רש"י:

בא"ד הגהה ורבינו תם גריס א"ה כו' ופריך אי הכי טמא שרץ נמי כו' א"כ טמא שרץ נמי בקרבן יחיד לירצי מק"ו מטמא מת ביחיד ואין לומר מה לטומאת מת שכן אישתרי בטומאת בעלים לאכול תאמר בשרץ דאם נטמאו בעלים בשרץ דלא אכלי דיש לומר טמא שרץ בצבור יוכיח דלא אכלי בעלים בטומאה אפילו הכי מרצי בכהנים מבמועדו ואין לומר דהתם מרצי משום שהיה בצבור איכא למימר טמא מת יחיד יוכיח ואתיא במה הצד:

בא"ד וא"ת מנ"ל דמועדו אף בטומאת שרץ אי ממשמעותי' דמועדו א"כ אפי' זב ומצורע והנה אין אני יודע שום קושיא על ר"ת דאי אפשר ללמוד ממועדו זב ומצורע דא"כ טמא לנפש למאי אתי אלא ע"כ מטמא לנפש ממעטינן זב ומצורע וממועדו מרבינן טמא שרץ דומיא דטמא מת דאין טומאה יוצאה מגופו וכן הוא גמרא ערוכה בפסחים דף ס"ז ע"א דמעטינן זב ומצורע מטמא לנפש ע"ש בפי' רש"י וא"כ לפי זה דשפיר ילפינן טמא שרץ ממשמעותא דמועדו גם קושיא שניה דמקשי התוס' על ר"ת אין כאן קושיא כלל ודוק הטיב:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה