אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף כב.

דף כא:

תוס' ד"ה בין שאין בהם רביעית כו' והכא בדהוי ביה רביעית מעיקרא כצ"ל ר"ל הא דקתני שאין בהם רביעית מיירי שהיה רביעית מעיקרא ועכשיו נחסר ובא משיורי טהרה ושוה השתא קידוש לנטילת ידים וק"ל:

ד"ה והא ממנו אמר רחמנא כו' דתקשי ליה דמתניתין דיומא כצ"ל כו' ונראה דקאי אהאי דשני בקודח מתוכו כו' דאין לקדש אפילו קודח וזה לפירושם דפירשו קודח מתוכו פירוש שנוטל ממימיו בכלי קטן אבל קשה לפירושם כיון דלסברת המקשה אין סברא למעט כלי קודש מקידוש דממנו אתי דשאר כלים יהיו כמותו שיעור ד' כהנים א"כ אמאי משני ורחצו לרבות כלי שרת הי' לו לשנויי ורחצו לרבות קודח מתוכו ועוד אמאי מקשה על הא דמשני בקודח מתוכו טפי היה לו להקשות לפי מאי דס"ד בלא קודח ומקדשים אף שאין בו רביעית היה לו להקשות והא ממנו אמר רחמנא דאין לקדש אלא א"כ יהיה כמוהו שיעור ד' כהנים וק"ל:

ד"ה לרביעית אינו משלים כו' וקצת תימא הנה מ"ו הב"ז מגיה בכאן ומוחק תימא ומגיה וקצת היה נראה לפרש ואני אומר דמאן דגרס כגירסת הספרים לא משתבש והם מקשים על פי' רש"י רביעית לנטילת ידים ועל זה מסיק בגמרא למעוטי נתן סאה ונטל סאה דהיינו מי פירות וכל משקה שאינו מים דאין משלים לרביעית לנטילת ידים משמע דאסור ליטול ידיו במי פירות ובפרק ג' שאכלו דף נ' ע"ב גבי יין עד שלא נתן לתוכו מים דקאמר התם נוטלים מהם לידים ש"מ דמותר ליטול ידיו במי פירות ולכך מקשים בקצת תימא דיש מפרשים לנטילת ידים בענין מים דכתיב וידיו לא שטף במים והתם מיירי שנוטל ידיו לנקיות ולא לאכילה כ"כ הראב"ד וע"ש בהרא"ש ולכן פירשו דהיה נראה לרביעית להטביל מחטין וצינורות אבל לפי' רש"י שם אי אפשר לישב לי דפי' שם נוטלים לידים דשם מים עליו דמי פירות בעלמא מיקרי משמע דמותר ליטול ידיו במי פירות והכא משמע ע"פ פירוש רש"י דאסור ליטול ידיו במי פירות וביותר תמי' לי על הגאונים הב"י והטור או"ח סי' ק"ס שלא הביאו ראיה מגמרא זו דאסור ליטול ידיו במי פירות ופסק בש"ע ע"פ דעת הרשב"א דמותר ליטול ידיו במי פירות וצ"ע:

בא"ד ומיהו נראה כפירוש הקונטרס דבימי ר"ל כבר בטלו רביעית כדמוכח בנזיר והאמת יורה דרכו דאין כאן קושיא דהא רב פפא מפרש בסוף שמעתין אם קדח בו רביעית מטבילין מחטין וצינורות ואף דבימי רב פפא נמי בטלו וראיה לזה מדאמרינן בפסחים דף י"ז ע"ב דבמשקה מטבחייא כגון מים ודם דפליג ר"ש וסבר בכלים טמאים בקרקע טהורים ומפרש שם רב פפא הא דאמרת בקרקע טהורים לא שנו אלא מים והוי ביה רביעית דחזי להטביל ביה מחטין וצינורות ושם מקוה עליו וטהורין ודוקא משקה מטבחייא אבל שאר מים טמאים דרבנן בטלו רביעית דמקוה אלא גבי מטבחייא אוקמי' אדאורייתא וכן פי' רש"י בהדיא שם הרי להדיא דבימי רב פפא כבר בטלו דאי לא בטלו אמאי נקט בדברי ר"פ משקי מטבחייא אם יש בהם רביעית טהורין אף בשאר מים נמי יהיו טהורים אלא ע"כ דכבר בטלו לרביעית כפי' רש"י שם ואיך תני רב פפא הכא מטבילין מחטין כו' אלא ע"כ דכולה סדרן הילכתא למשיחא נינהו כמו דמשלים למי כיור וא"כ אף אם נאמר דאף דגזירת חכמים תהיה קיימת לימות המשיח מ"מ איכא נפקותא אם מצטרפין לרביעית לענין משקה בית מטבחייא דאם מצטרפין המים טהורים ואם אין מצטרפין המים טמאים וא"כ יש לקיים פי' התוספות דפי' דמשלים לרביעית להטביל מחטין ונפקותא בזה דמותר ליטול ידיו במי פירות ובזה מיושב מה שהנחתי בצ"ע על הפוסקים שכתבו שמותר ליטול ידיו במי פירות והארכתי בתשובה:

ד"ה למעוטי טיט הנדוק משלים למקוה ואין מטבילין בו כו' והנה צריך לומר לפירוש התוספות הא דתני דמשלים למי כיור לשיור ד' כהנים דאסור לקדש מטיט הנדוק ומ"מ דמי למקוה בענין זה כשם שמקוה שחסר מארבעים סאה אסור לטבול בו ואם הטיט הנדוק משלימו מותר לטבול בו אף כן במי כיור שאם חסר מים מקידוש ד' כהנים אסור לקדש במים אלו ואם הטיט הנדוק משלימו מותר לקדש מאלו מים צלולים ולפי' רש"י שרי לקדש מהני מים דטיט הנדוק:

בא"ד ר"י אומר שאין קנה המדה עומד אבא אלעזר בן דלאי אומר מקום שהמשקולות יורדות ר"א אומר היורד בפי חביות כו' כצ"ל והשאר יש למחוק וכן הוא במשנה שם ובתוספות דסוכה:

ד"ה אפילו לרביעית כו' ואינו כן דהתם תניא בהדיא כו' עיין בב"ז שרוצה לישב קושית התוספות וז"ל נראה דלא קשה כלל קושית התוס' דשם פי' דהא דכשרים בקרקע בבת בירתא היינו כשהיא מחוברת למקוה שלימה ואין בבת בירתא ארבעים סאה וכשירה לת"ק כיון דמחובר משא"כ כאן מיירי ריש לקיש כשאינה מחוברת דהא בעי מ' סאה דאמר כל המשלים לארבעים סאה וגם בקרקע פסולים כשנפסלו משתיית בהמה לכ"ע וא"כ גם קושיא שני' שמקשים התוספות והא דקאמר הכא ל"ק מידי בלאו תירוצם של תוספות דהתם במחובר למקוה מיירי עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו דהתוס' מקשים על לישנא דרש"י דמביא ראיה מפרק כל הבשר אבל הכא דקאמר ר"ל לרביעית אינו משלים אינו צריך לאוקמי כלל בקרקע אלא בכלי אלא דרש"י מביא ראיה דכל זמן שלא נפסלו משתיית הבהמה בין בכלי בין בקרקע כשרים ועל זה מקשים התוספות דאינו כן וביותר קשה על דבריו דרוצה לתרץ קושיא שני' מהאי טעמא דהתם במחובר למקוה מיירי וקשה וכי מה מהני זה שמחובר למקוה דהא הכא מיירי שיש ארבעים סאה בטיט הנדוק אלא בשביל שאין הפרה יכולה לשתות קאמר הכא דלא חזי למקוה והתם בבת בירתא נמי אין המים ראוים לשתית הבהמה ובמקומו נמי אין ראוים לשתית הבהמה וקאמר התם דלכ"ע כשרים אפילו לטבילת גופו וה"ק דפסולים לטבילת גופו וע"כ צריכים אנו לתירוץ התוס' דיש חילוק בין מים שנפסלו ע"י סרחון ובין מים שנפסלו ע"י טיט וזה ברור לעיני כל וכן מצאתי אחר זה בכתבי הגאון מגן אברהם שהשיג עליו מטעמים אשר כתבתי אבל לי נראה לישב דאין כאן קושיא על רש"י דהתם בקרקע כשרים ורשב"א פוסל אף בקרקע לטבול בו ידיו ומוקמינן התם פלוגתייהו דאיפסיק בבת בירתא וכיון דכל הגאונים פסקו כרשב"א משום דקאי חזקיה כוותי' ולכך נקט רש"י אליבא דהילכתא בקרקע פסולים לישנא דברייתא והיינו איפסק בבת בירתא כנ"ל נכון בס"ד:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה