אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף כא:

דף כא.

רש"י ד"ה מאי שנא התם דמשקעי ליה כלומר מ"ש גבי אין מעלהו דחש לגזירת שיקועו כו' נראה כוונתו כיון דע"כ לרבי במי כיור גופיה פסלה לינה מקריאת הגבר וא"כ לפי מאי דס"ד דמקשה לא בעי רבי שיקועו א"כ קשה אף בלא רומיות רבי אדרבי קשה על רבי גופיה כיון דפסלה לינה למה לא תני שצריך לשקעו ולכן פירש דעיקר קושיא היא דלא חש לגזירת שיקועו ובל"ז י"ל דלא חש לגזירת שיקועו אבל מ"מ מצריך רבי לשקעו קודם עמוד השחר אבל השתא קשה מ"ש התם דחש לגזירת שיקועו דילמא לא ישקע והכא לא חש לשקעו אחר זה שלא יפשע קודם עמוד השחר וק"ל: ולפי שראיתי כמה פירושים בסוגי' זו אמרתי להאריך קצת כדי לברר כל הספיקות וביותר יש לדקדק דכולי אמוראי דלעיל מודו דספיקא הוי לר' אלעזר והכא מפשט פשיטא ליה ואני אומר דאף לסוגי' זו אליבא דכ"ע ספיקא הוי ואפילו לרבא דמוקמי להא דאמר ר"י קידש ידיו לתרומת הדשן כו' אליבא דר"א וראה דבריו בתחילת עבודה א"כ אי אפשר לספוקי בדברי ר"ש אינו מקדש דקאמר גבי כיור שלא שקעו אינו צריך לקדש דהלא לא ס"ל לר' יוחנן בסוף עבודה כר"א מ"מ אומר אני דשפיר יש לספוקי כיון דר"י סבר כר"א בתחילת עבודה יש לספוקי בדברי ר"י אי סבר אף דמי כיור לא פסלה לינה מתחילת עבודה או לא דבמי כיור מודה דפסלה לינה אף בתחילת עבודה ולכך תני דברי ר"א גבי כיור שלא שקעו אינו מקדש ומבעי' לן אי אינו מקדש פירוש ואין צריך לקדש ואשמועינן כמחלוקות בזו כך מחלוקות בזו דאף במי כיור אינו פוסל לינה ונשמע מיני' לר"י דסובר כוותי' בתחילת עבודה דלא פסלה לינה אף במי כיור לא פסיל לינה מתחילת עבודה או דילמא אינו מקדש דאין רשאי לקדש ואשמועינן דמודה ר' אליעזר דמי כיור פסלה לינה ונשמע מיניה לדידיה דסבירא ליה כוותי' בתחילת עבודה דלא פסלה לינה מ"מ במי כיור פסלה לינה אף מתחילת עבודה. ועתה אכתוב לך פירושא דהאי שמעתא דר' חייא דאמר מי כיור נפסלין למתירין כמתירין וגם רב חסדא דסבר דאין נפסלין אלא באיברים פלוגתייהו אף לר"א בר"ש לפי מאי דמספקא לן אם ר"א מודה במי כיור דנפסלין בלינה וכן ר"י דאמר שוב אין מעלהו לפי מאי דסלקא דעתך דאפילו לעבודת לילה לא חזי אפילו לר"א לפי מאי דמספקא לן דמודה ר"א במי כיור וע"כ פלוגתייהו דרבי ור"א בר"ש בקידוש ידים אם פסלה לינה מיירי ע"כ אם קידש ביום לעבודה ועבר עליו לילה דלרבי פוסל בה לינה אף דמים כשרים היו למתירין מ"מ פוסל בה לינה ור"א לא פסיל בה אבל אם קידש בלילה אף לר"א למחר צריך לקדש דקידוש זה ממים פסולים קאתי אי ר"א מודה במי כיור דפוסל בה לינה ולרבי חייא בר יוסף דסבר לעבודת לילה חזי י"ל דפלוגתייהו דרבי ור"א אף בלילה דלרבי צריך למחר לקדש אף לאיברים ולר"א אין צריך לקדש למחר לאיברים אבל לקומץ ודם אף לר"א צריך לקדש כיון דקידוש זה בא ממים פסולים לעבודת מתיר וזה לפי מאי דמספקא לן דמודה ר"א במי כיור דפוסל בה לינה ולפי מאי דמסיק דלרבי לא פסלה לילה לעבודת מתיר אלא עמוד השחר באיברים והא דקאמר אינו מעלהו מפני גזירת שיקועו איכא לספוקי הא דאמר כיור שלא שקעו בערב מקדש ממנו לעבודות לילה ודוקא שלא שקעו אבל אם שקעו אסור להעלות מטעם גזירת שיקועו שלא יפשע א"כ לא משכחת לה דמי כיור שלא היו משוקעים בעמוד השחר אלא אם לא שקעו מבערב דאם היה משוקע בערב לא משכחת לה דלא יהיה משוקע בעמוד השחר כיון דאסור להעלות ולכך תני כיור שלא היה משוקע בערב מקדש ממנו לעבודות לילה ולמחר אם לא שקעו בעמוד השחר אינו מקדש אינו רשאי לקדש אף לר"א דר"א מודה דמי כיור פסולים בעמוד השחר או אינו צריך לקדש וכמחלוקות בזו כך מחלוקות בזו ואשמועינן דטעמא דר"א דסבר אין לינה פוסלת ע"כ הטעם משום דמי כיור לא פסלה לינה אבל אי היו מי כיור פסולים בלינה היה מודה לרבי דקידוש ידים נמי פסיל בלינה. ועתה יתבאר לך הכל על נכון בס"ד דפריך למימרא דאף לעבודת לילה לא חזי והאמר ר"י כיור שלא שקעו כו' ולמחר אינו מקדש וע"כ האי אינו מקדש משמע דאסור לקדש דלא נפשוט אבעין וע"כ איך אפשר לומר דאינו רשאי לקדש הלא תקשי דרבי אדרבי דהכא אמר דאף לעבודות לילה לא חזי ומתרץ מאי אינו מעלהו נמי דקאמר לעבודות היום אבל לעבודות לילה חזי כפי' רש"י אי הכי היינו דר' חייא בר יוסף איכא בינייהו גזירת שיקועו דבאמת בשביל עבודות מתיר לא היה צריך לשקעו בערב כיון דאין המים יכולים לבוא לידי פסול דיכול לקדש לעבודות לילה ואף ביום יכול לקדש לאיברים אם היה משוקע קודם עמוד השחר אלא עיקר גזירה דילמא יפשע ולא ישקע קודם עמוד השחר ויבאו המים לידי פסול דלא יכול לקדש אף לאברים ופריך והאמר ר"י קידש ידיו לתרומת הדשן כו' בשלמא לרבא דמוקים להאי כר"א בר"ש וע"כ לדידיה הא דמספקא לן הא דאמר ר"י גבי כיור שלא שקעו ולמחר אינו מקדש דאינו רשאי לקדש דמודה ר"א דמי כיור נפסלין בעמוד השחר ונשמע מיניה לדידיה דסבר כוותיה בתחילת עבודה מ"מ מי כיור נפסלין בעמוד השחר או דילמא א"צ לקדש ואשמועינן כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו וא"כ לדידיה דסבר כוותי' בתחילת עבודה א"כ אין פוסל לינה בעמוד השחר והא דסבר ר' יוחנן דאף למתירין פוסל לילה כרבי אלא לאביי דמוקים ליה כרבי וע"כ לרבי לא חש הכא לגזירת שיקועו של עמוד השחר אלא סבר דלא פסיל מים מקריאת הגבר דאי חש הכא לגזירת שיקוע וסובר דפוסל מים אף אחר קריאת הגבר א"כ אמאי למחר אין צריך לקדש הלא לרבי לילה פסיל לעבודות מתיר וא"כ אמאי אין צריך לקדש למחר הלא קידוש זה ממים פסולים אתו אלא ע"כ דרבי סבר דלא חש לגזירת שיקוע בעמוד השחר אלא דאחר קריאת הגבר אין פסולים מים בלינה והכא סבר רבי כר' חייא בר יוסף דסבר דלילה פוסלת למתירין ולאיברים אינה פסולה לילה אלא בעמוד השחר ואיכא בינייהו גזירת שיקוע ולרבי אסור להעלות שלא יפסול בעמוד השחר א"כ קשיא דרבי אדרבי דמ"ש התם דמשקעי ליה דחש לגזירת שיקוע שלא יפסול בעמוד השחר ומ"ש הכא דלא משקעי ליה דלא חש לגזירת שיקוע של עמוד השחר ש"מ דעמוד השחר אינו פוסל המים והכא אם לא היה משוקע בעמוד השחר פסיל ומשני דמסלק ליה והדר משקעי' ליה דבאמת רבי מודה דצריך לשקעו בעמוד השחר דמים נפסלין בעמוד השחר ופריך אי הכי למחר אין צריך לקדש למימרא למתירין מיחזי חזי כצ"ל ר"ל כיון דרבי מצריך ע"כ לשקעו קודם עמוד השחר ש"מ דסבר דמי כיור פוסל אף אחר קריאת הגבר א"כ ע"כ למימרא דלמתירין מחזי חזי דאי לאו חזי למתירין איך למחר אין צריך לקדש הלא מימיו פסולים לעבודות מתיר אלא ע"כ ש"מ דאף לעבודות מתירין מיחזי חזי א"כ היינו דרב חסדא ומתרץ מצות שיקוע איכא בינייהו כפי' רש"י והשתא נתברר לך כל הסוגי' על נכון באין גימגום ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה