אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף יא.

דף י:

גמרא אשם שנכנס דמו לפנים פסול לא מצית אמרת ק"ו מעולה ועולה ליכא למימר דנלמד מק"ו מחטאת שאם נכנס דמה פסולה דאיכא למיפרך מה לחטאת שכן דמה למעלה וצד כרת ושכן באה בציבור ומאשם ליכא למילף דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד מק"ו וק"ל:

תוס' ד"ה מנחת חוטא כו' עיכובא בגופיה כתיב ר"ל דלמצוה ילפינן משלמים וכ"ת אי ילפינן למצוה משלמים אם כן למה לי לאקושי' מנחת נדבה לאשם ותירצו התוס' ומנחת נדבה באשם כו' אתי דלא להוי כחטאת וק"ל:

ד"ה ה"ג עיקר קרא לכדרבי יהודא ברי' דרב חייא והוא בדפוס ישן בדף י' ע"ב תימא דבריש מנחות משמע אידך דרשא עיקר דפריך אביי מכדי מחשבה דפסיל רחמנא הקישא הוא עכ"ל והנה אחרי העיון נראה לי לישב תמיהת התוס' ונדקדק כיון דלא יליף ר"ש פסולא דמנחת חוטא מהקישא אלא מדכתיב בה היא כמו בחטאת למה לו להזכיר כלל הך הקישא ועוד מאי פריך ור"ש האי קרא מפיק ליה להכא מאי קושיא דילמא אין הקישא למחצה ותרויהו נלמד מחטאת פסול שלא לשמו וגם אם בא לעבדה ביד עבדה בימין ומאשם נלמד גם כן תרויהו דמנחת נדבה כשר שלא לשמו ועבדה בכלי עבדה בשמאל אלא ע"כ דהמקשה פריך הכא כיון דאית לן להקישא מידי לאשם או לחטאת אם כן מנ"ל דמנחת חוטא פסולה שלא לשמה דילמא כשירה דתרויהו מנחת חוטא ומנחת נדבה נלמד בהקישא מאשם והא דאיתקיש לחטאת לענין זה איתקיש שאם בא לעבדה ביד עבדה בימין וכן קשה להיפך דילמא אף מנחת נדבה נלמד בהקישא דחטאת פסול שלא לשמו והא דאיתקיש לאשם לענין זה דאם בא לעבדה בכלי עבדה בשמאל דבשלמא אי לית לן מידי אחרינא לאקושי לחטאת ולאשם שפיר נלמד מנחת חוטא מחטאת ומנחת נדבה מאשם אבל אי אית לן לאקושי למידי אחרינא אם כן שפיר מקשה ור"ש האי קרא מפיק ליה להכי ומפיק ליה להכי ותירץ המתרץ באמת עיקר קרא לכדרב יהודא ומנחת חוטא דפסולה משום דכתיב היא ומקרא זה נלמד רק שינוי קודש פסול ולא שינוי בעלים והשתא כיון דגלי לן רחמנא קרא דדוקא במנחת חוטא פסול שלא לשמו ולא במנחת נדבה שפיר אית למילף השתא הקישא מנחת חוטא מחטאת דאין היקש למחצה ואית לן למילף מהקישא דאף בשינוי בעלים פסול במנחת חוטא או דאינו פסול דוקא אלא בשינוי בעלים ולא בשינוי קודש דומיא דחטאת דאין מעשיה מוכיחין ופסולה ובמנחת חוטא נמי דוקא בענין זה שאין מעשיה מוכיחין פסולה דהיינו שינוי בעלים אבל שינוי קודש דמעשיה מוכיחין כשירה ומהקישא לחוד לא הייתי יכול למיליף דהייתי אומר דילמא איתקיש לאשם שכשרים שלא לשמה ולכן איצטרך קרא לגלות דוקא במנחת חוטא פוסל שלא לשמו אך מקרא הייתי יליף שינוי קודש דוקא ולא שינוי בעלים ואתי הקישא ללמוד אף שינוי בעלים פסול כמו שינוי קודש או לגלות על קרא דוקא שינוי בעלים דאין מעשיה מוכיחין דומיא דחטאת פסול ולא שינוי קודש ועתה יתבאר לך הענין בס"ד דבגמרא דמנחות דף ב' ע"ב מקשים ר"ש אדר"ש ותירץ רבה לא קשיא כאן בשינוי קודש כאן בשינוי בעלים הא דיליף ר"ש דפסול שלא לשמו במנחת חוטא דוקא שינוי בעלים והקשה לו אביי מכדי מחשבה דפסלה רחמנא הקישא הוא ע"כ מהקישא נלמד דאי מקרא דכתיב חטאת היא נלמד שינוי קודש אלא ע"כ מהקישא נלמד פסולה אם כן מה לי ש"ק מה לי ש"ב מאי חזית לאוקמי הקישא על ש"ב ולא על ש"ק דילמא הקישא אתי ללמוד לפסול בין ש"ק ובין ש"ב שלא תלמד מן קרא דוקא שינוי קודש ואתי הקישא ללמוד אף שינוי בעלים פסול וא"ל מעשיו דקאמר ר"ש סברא היא דר"ש דריש טעמא דקרא ודריש טעמא דקרא דהקישא אתי רק על שינוי בעלים מפני שאין מעשיה מוכיחין כמו חטאת אבל בש"ק מעשיה מוכיחין כשר ואיצטרך קרא דלא נילף גם מנחת נדבה מיניה או דנילף מאשם ובקרא לבד הייתי מוקי בשינוי קודש דקודם מרבינן ש"ק מש"ב ואיצטרך הקישא לגלות דקרא לא מיירי אלא דומיא דחטאת שאין מעשיה מוכיחין פסולין דוקא בש"ב אבל בשינוי קודש שמעשיה מוכיחין כשירים כנ"ל נכון:

שם גמ' אמר לו ר"א או חילוף הדברים ר"ל אי אתה יכול ללמוד ק"ו זה אלא א"כ אתה תלמוד ק"ו שיוכשר פסח בי"ד שלא לשמן וכך אתה אומר בתמי' דזה אי אפשר דכבר נלמד מקרא דפסח פסול שלא לשמו אם כן אי אתה יכול ללמוד גם ק"ו ראשון דאיכא למפרך דבשאר ימות השנה הוא כשר לשם אחרים ולכך אחרים כשרים לשמו אבל בזמנו הוא פסול לשם אחרים דין הוא שאחרים פסולים לשמו וה"ה דהוי מצי למפרך חילוף הדברים בענין זה דמה בזמנו שכשר לשמו פסולים אחרים לשמן בשאר ימות השנה שאינו כשר לשמו א"ד שאחרים פסולים לשמו אלא ע"כ כשם דאיכא למיפרך מה לזמנו שכן הוא פסול לשם אחרים אבל בשאר ימות השנה שהוא כשר לשם אחרים א"כ ה"ה דאחרים כשרים לשמו אם כן ק"ו ראשון נמי מופרך אלא משום שהוא רוצה להוכיח שבזמנו פסול לשם אחרים אף שיש ללמוד ק"ו ודוק:

שם אמר לו ר"י אם כן הורעת כח פסח וכו' עיין בפירוש רש"י יש לדקדק דמשמע אי לאו האי טעמא היה מודה לר"א דאחרים פסולים לשם פסח ואם כן בחטאת ליכא האי פירכא הורעת כח חטאת וכו' דשניהם שוים והיה לו להודות לר"א שאחרים פסולים לשם חטאת ובשמעתין משמע דרבי יהושע סבר אף בחטאת אחרים כשרים לשמו ויש לישב דר"י לדברי ר"א קאמר והכי קאמר לדידי אף בחטאת אחרים כשרים לשמו אלא לדידך אודית לי מיהת בפסח שאחרים כשרים לשמו דאל"כ א"כ הורעת כח פסח וכו' וכן י"ל בתחלת דבריו שלמד ק"ו אף בחטאת אין ללמוד ק"ו זה לא דן ק"ו זה אלא לדברי ר"א:

שם חזר ר"א ודן דין אחר ולק"ו זה אין להקשות א"כ הורעת כח פסח דדין הוא שירע כח פסח דמותרו בא שלמים ושלמים חמורים דאין מותרו בא פסח:

שם מה פסח שמותרו בא שלמים יש להקשות על ק"ו זה דמה לפסח שכן פוסל לשם כל הקרבנות אבל שלמים אם שחטם לשם קרבן אחר כשר וכן בק"ו דחטאת וק"ל:

תוס' בד"ה הורעת כח פסח והוא בדפוס ישנים בדף י' ע"ב וכו' והלא יש פסוק וכו' ר"ל כיון דיש פסוק לפסול שלא לשמו בפסח יותר היה לפסול פסח לשם שלמים ולהכשיר שלמים לשם פסח דבשלמים אין פסוק ועכשיו הוא איפכא דלא די דפסח כשר לשם שלמים בזמן שלמים אלא דשלמים פסולים לשם פסח ולכאורה זה ג"כ כוונת רש"י שפירש שכל שנה שהוא זמן שלמים פסח הנשחט לשמו כשר ר"ל לשם שלמים ומה חידשו התוס' בזה ויש לישב בדוחק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה