אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף י:

דף י.

גמרא אמר אביי אשם דמו למעלה לא מצית אמרת ק"ו מעולה כו' מה לעולה שכן אינה מכפרת חטאת עוף תוכיח יש להקשות כיון דיש פירכא על ק"ו וא"כ היה לו לר"א לומר אף אשם דמו למעלה דק"ו מעולה הוא מופרך דאין לומר חטאת עוף תוכיח שמכפר ודמו למטה דאם כן נימא רבי יהושע לנפשיה חטאת עוף תוכיח שדמו למטה ופסול שלא לשמו אם כן אף אשם שדמו למטה פסול שלא לשמו דכמו שחטאת עוף תוכיח על פירכא דעולה כן הוא תוכיח על פירכא דחטאת ואין לומר מה לחטאת עוף שאינו מין זבח אין זה פירכא על שלא לשמו דזה קולא ומה הוא דאינו מין זבח פסול שלא לשמו אשם דמין זבח לא כש"כ אלא ע"כ צריך אתה לומר דחטאת עוף אין לומר תוכיח דיש עוד פירכות בחטאת כמו דמקשי בגמרא אלא ר"א חד מתרי ותלת טעמי נקט א"כ קשה לפי זה מאי פריך לימא ר"א אשם נמי דמו למעלה דאף אם היה אומר לו אשם נמי דמו למעלה מ"מ לא הייתי יכול למילף אשם מחטאת משאר פירכות כיון דידע ר"א דר"י חדא מתרי ותלת טעמי נקט וע"כ הוכרח לומר פסח יוכיח ויש לישב בדוחק דהכא פריך נימא ליה ר"א אשם נמי דמו למעלה ר"ל בתחלת דבריו היה לו ללמוד מחטאת דאשם פסול שלא לשמו וגם דמו למעלה קודם שידע משום פירכא ושוב לא היה לו להקשות מה לחטאת שכן דמו למעלה ומדלא למד אלא שלא לשמו ש"מ דאף בתחילת לימודו היה סבר ר"א דשלא לשמו פסול באשם אבל דמו למטה ומהדר תלמודא באמת מ"ט ותירץ אביי אשם דמו למעלה לא מצית אמרת ק"ו מעולה ובאמת אף לפי המסקנא דלמד מהקישא כחטאת ואשם היה סבר אביי דאשם דמו למטה דק"ו מוציא מהקישא ודוק הטיב הטיב:

שם ק"ו מעולה שהוא כליל כו' יש להקשות נלמד מעולה שדמיה למעלה מק"ו מחטאת שאינו כליל דמיה למעלה עולה שכליל א"ד שדמיה למעלה ויש לישב דאפשר דממעט מקרא בהדיא דדוקא חטאת דמיה למעלה אבל אין לומר דאיכא למיפרך מה לחטאת שכן פסול שלא לשמו וכן כל הני פירכא י"ל נמי עולת עוף תוכיח שכשר שלא לשמו ודמו למעלה ואליבא דר"א בר"ש דסבר האי מקום לחוד והאי מקום לחוד אין כאן קושיא וק"ל:

תוס' ד"ה בחטאת דשמיעת קול נראה כוונתם דקשה לפי אוקמתא זו דמוקמינן בחטאת דשמיעת קול קשה קושית הגמרא נהדר דינא וניתי במה הצד דליכא למיפרך מה להצד השוה שכן כרת הלא בחטאת דשמיעת קול אין כרת וע"כ מוכרח אתה לומר דמ"מ איכא למיפרך מה להצד השוה שכן כרת דשם חטאת מצינו כרת אם כן ה"נ ליפרוך מה לשם חטאת שכן כרת לכן פירשו התוספות וליכא למיפרך השתא מה לשם חטאת שכן כרת דחדא מחדא לא פרכינן כל דהו דחדא מתרתי פרכינן כל דהו:

ד"ה ומה עולה שכן כליל תימא כיון דאתי האי ק"ו מפיק מהאי הקישא ר"ל ע"פ אמת אף דלומד ר"א מחטאת ואשם אינו לומד בהקישא רק בשלא לשמו אבל אשם דמו למעלה דק"ו מפיק מהקישא כיון דהקישא אתי ללימוד אחר דהיינו על שלא לשמו אם כן קשה על ר"א בתחלת לימודו היה לו ללמוד דעולה פסול שלא לשמו אף דעולה איתקיש לשלמים בהקישא בזאת תורת העולה מ"מ נימא ק"ו מפקא מהקישא והקישא אתי ללמד לעולה למצוה ולעכב נלמד בק"ו מחטאת ועיין בספר הב"ז:

בא"ד ותו נימא חטאת יוכיח הקשה מ"ו הב"ז וז"ל וצ"ע דהא איכא למימר מה לחטאת שכן אם נכנס מדמה לפנים פסולה ושכן צד כרת ושכן באה בציבור מה שאין כן בעולה וכמ"ש התוס' לקמן ודוק ולבי אומר לי שמן ותימא לסברתו עד סוף הדבור הוא הג"ה מאיזה תלמיד טועה עכ"ל דבריו סותרים זה את זה דבד"ה מה עולה שכן כליל מקשים התוספות תימא דיהיה עולה פסול שלא לשמו מק"ו והקשה הרב על ק"ו דאיכא למיפרך שכן צד כרת ותירץ דר"א בתחלת לימודו לא אסיק אדעתיה פירכא זו אם כן לפי זה שפיר מקשים התוספות לימא חטאת יוכיח שאינו כליל ודמו למעלה ואין להקשות דמה לחטאת שכן כרת ובאה בציבור הלא זה גם כן בתחילת דבריו לא אסיק אדעתיה מפירכא זו ואף פירכא דבאה בציבור לא אסיק אדעתיא דפירשו התוספות בסד"ה מה להצד השוה דהכא הוי מצי למימר שכן באים בציבור אם כן פירכא דבא בציבור או כרת לא אסיק אדעתיה עד לבסוף אם כן היה לר"א לומר בתחילה אף אשם דמו למעלה דאין ללמוד ק"ו מעולה דאיכא למימר חטאת תוכיח שאינו כליל ודמו למעלה ותו תמיה לי על פה קדוש דמאי קאמר דאיכא למימר שכן אם נכנס דמו לפנים פסולה הלא לר"א אף אשם פסול ואם כן אין לשבש גירסת התוספות בחנם אלא דהתוספות מקשים על תחילת דבריו ויותר נראה לי לפרש דכל קושיות התוס' המה בענין זה כיון דק"ו זה מעולה לא קאי לפי האמת דאיכא למיפרך מה לעולה שכן דמיה אין קצובים משא"כ באשם ואם כל זה מהדר בתחלת דבריו ללמוד ק"ו מעולה אם כן ה"נ להדר לימודו ללמוד ק"ו דאשם יכשר שלא לשמו ק"ו מעולה אף דיש לפרוך מה לעולה שכן אינה מכפרת וכן יש לפרוך לעיל על ק"ו דעולה יפסול שלא לשמו שכן כרת מ"מ היה לו להדר ללמוד בתחילה כמו ק"ו זה דלומד ק"ו אם שיש לפרוך היה לו ללמוד גם כן ק"ו הנ"ל ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה