אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף ז.

דף ו:

תוס' ד"ה דילמא את"ל ור"ז כמו כן את"ל קאמר ר"ל או בין הפרשה להפרשה או בין זריקה לזריקה:

בא"ד ועוד היכא דלית ליה תקנתא ברעייה וס"ד דלית ליה תקנתא הכא בחטאת דאינו רועה וא"כ אם קרא מיירי שהפריש בבת אחת הוי שני חטאת שנתכפרו בעלים ולמיתה אזלי ואמרינן לב ב"ד מתנה עליהן שלא תהא הפרשת האחרון הפרשה עד סמוך להקרבתו ואח"כ דחו פי' זה דכאן דאית ליה תקנתא ברעייה ר"ל לר"ש דסבירא ליה דאין חטאת ציבור מתה א"כ אית ליה תקנתא ברעייה ואם קרא מיירי שהפריש שניהם בבת אחת יקריבו אחד שלא לצורך דהא כיון דאיכא תקנה ברעייה לית ליה לב ב"ד מתנה עליהן אבל הב"ז כתב דקאי על תמידין ולא ידעתי פירושו דהא על תמידין לא קשיא לן כאן כלום אליבא דר"ש:

ד"ה חטאת כו' את"ל דלא מכפרה כו' ר"ל דאם מכפרת על עשה דלאחר הפרשה ניחא דמיירי שכבר הפריש אלא אפילו את"ל דלא מכפרה אעשה דאחר הפרשה מיירי הכא שלא הפריש עדיין דמסתמא עולה יביא ולא הוי כמו שאינו חייב כלום אבל קשה לי להבין דבריהם דמאי דוחקים לאוקמי שעדיין לא הפריש דאף אם הפריש חטאת ועולה כאחד או חטאת ואחר כך עולה לא דמי כלל לשחט על מי שאינו חייב כלום דאי עולה אינו מכפר על עשה דאחר הפרשה חטאת נמי אינו מכפר על עשה דאחר הפרשה וכיון דהפריש עולה תו לא צריך לכפרת קופיא דחטאת ואם כן לא נקרא כפרה כמותו ולא דמי לשחט חטאת על מי שאינו חייב כלום אף דאינו מכפר על עשה דלאחר הפרשה מ"מ מכפר על עשה דקודם הפרשה משום דאין לך אדם מישראל שאינו חייב עשה ודוחק להעמיד דבריהם דמיירי דאם הפריש עולה ואחר כך חטאת בזה הוי כמי שאינו מחויב כלום אם לא שנאמר שבאותה מחשבה שחושב על מי שמחויב עולה הוי כמו שהופרש בשעה זו לכפר עליו מקופיא אבל מי הכריחם לומר שנאמר שבזמן מועט מסתמא עבר על עשה והש"ס דקאמר אין לך אדם כו' מיירי בסתם מזמן רב ולפ"ד התוספות מוכרחים אנו לומר דאין לך אדם בישראל דקאמר מיירי בכל שנה ויכול להיות שמפריש עולה ואינו עובר בבל תאחר עד ג' רגלים ומסתמא יש אצלו עשה ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה