פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף ו:
תוס' ד"ה וליקו עיין בב"ז ובס"ד אלא הכי פריך דאטו מי לימא ליה לקרא דכי משתעי ע"י לב ב"ד ר"ל כיון דאינו מפורש בתורה אי מכפרי אעשה דאחר הפרשה אי לא ואי ס"ד דאינו מכפר אעשה דאחר הפרשה איך כתבה התורה סתם ויסמוך על לב ב"ד שיפרישו בזה אחר זה דילמא יפרישו יחד ויקרבו שניהם ואחד הוא שלא לצורך ואפשר שזה ג"כ כוונת רש"י אלא דמפרשי שלא תפרש הקושיא דאם הפריש שניהם בבת אחת דאינו חייב דזה אינה קושיא דלעולם חייב להפריש עוד אחר דחייבה התורה כן אלא דעיקר קושיא איך יסמוך התורה על לב ב"ד דילמא לא יבינו ויפרישו שניהם בבת אחת ויקרבו ויהיה אחד שלא לצורך כפרה כלל והב"ז הבין דזה קאי על לב ב"ד מתנה ולכך הגיה בענין אחר אבל לפמש"כ אין צריך לשבש הספרים וזה ברור וק"ל: