פנים מאירות חלק ג· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה כח
כתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות איסורי מזבח דין ה' וז"ל הנדמה אע"פ שאינו כלאים הרי הוא פסול למזבח כיצד רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין כבש אע"פ שיש בו מקצת סימנים הואיל והוא דומה למין אחר פסול כבעל מום ובפ' שני מהלכות בכורות כתב ג"כ דין זה וז"ל רחל שילדה כמין עז או עז שילדה כמין רחל פטור מן הבכורה ובי"ד סי' שט"ו פסק כן בש"ע ותמה אני למה השמיט דין רחל בת רחל בת עז דס"ל לחכמים דזיל בתר אמו דאמו והאי נדמה הוא ופסק הרא"ש כחכמים דפליגי אדר' מאיר וכמו כן ברחל בת עז בת רחל דר"מ ס"ל חזר שיוות למקומו וחכמים סבירי להו לא חזרו שייות למקומן ופסק הרא"ש כחכמים ובשאר קדשים אפילו ר"מ מודה דבעינן שעיר מששת ימי בראשית והוא ש"ס ערוך בבכורות דף י"ז ע"א ולא ידעתי למה לא הביא הרמב"ם דין זה לא בהלכות איסורי מזבח ולא בהלכות בכורות והטור הביא דין זה והרב הב"י רצה ליתן טעם למה השמיטו הרמב"ם וטעמו דחוק דהא מדקאמר ר' יוחנן ומודה ר' מאיר בשעיר המשתלח דבעינן בו שעיר מששת ימי בראשית ש"מ דהכי אוקמתי' הילכתא נינהו ולא פליג רב אשי דמוקי באוקמתי אחרינא על גוף הדין וביותר תמה אני למה לא הביא המחבר בש"ע דעת הרא"ש בשם י"א וגם על רמ"א יש לתמוה שדרכו תמיד להביא דעת הרא"ש שאנו נגררי' אחריו וכאן סתם דבריו וכל אחרונים לא הרגישו בזה וצ"ע: