פנים מאירות חלק ג· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה ה
ברכות דף טו תוס' ד"ה או ר"י וא"ת לעולם אימא לך ר"י הוא ונתקשו התלמידים בכוונות התוס' זה אומר בכה וזה אמר בכה ולפי שראיתי שנחבטו בדברי התוס' גלל כן כתבתי אף שלדעתי דברים פשוטים הם דנראה דכך הוא כוונת התוס' דס"ד דפריך המקשה דמתניתן דברכת המזון אתי דלא כמאן לא ר' יהודא ולא ר' יוסי אלא ע"כ דמתניתן דתרומה אתי כר' יהודה דס"ל בדעבד יצא ולא לכתחלה אבל לר' יוסי דס"ל דאף בדעבד לא יצא דברכת המזון אתי כר' יהודה ולא כר' יוסי על זה הקשו וא"ת הא כר' יוסי מצינו לאוקמי שפיר מתניתן דברכת המזון אפילו את"ל דמתניתן דתרומות לא אתי כר"י משום דהתם תיקנו רבנן כעין דאורייתא אבל גבי ברכת המזון שהיא דאורייתא ולא כתיב בי' שמע למה לנו לתקן שלא יצא ועל זה תירצו כיון שתיקנו רבנן שצריך להשמיע א"כ אי היה סבירא ליה לר"י דאף בדעבד לא יצא. בק"ש ובמגילה א"כ ה"ה בברכת המזון וע"כ לא אתי' אלא כר' יהודה דאמר דווקא תחילה לא הא דעבד יצא וברכת המזון אתי' כר' יהודה ולא כר' יוסי דלר' יוסי כל דתיקן רבנן כעין דאורייתא תיקן דלא יצא בדעבד וכל זה דבר ברור ופשוט באין גימגום וראיתי שקצת לומדים הוציא דברי התוס' לכוונה אחרת אבל דברים ברורים כמו שכתבתי נאום מאיר: