אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קפ

שאלה קעט

חו"מ סי' כ"ח כתב הטור אם קבלו עדות שלא בפני בעל דין אין דנין ע"פ כו' וכתב הב"י שהמרדכי מביא ראי' מפרק ב' דכתובות דף כ' דהזמה שלא בפניהם נהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהא הוי אומר ראבי"ה שאם קבל הדיינים עדות שלא בפניו בדעבד הוי עדות כדאמרינן הכחשה מיהא הוי וריב"א כתב דלא הוי עדות לדון ע"פ דהא אפילו בדיעבד אמרינן דלא הוי הזמה שלא בפני עדים משום דהזמה חובת עדים והכחשה שאני שאין חובת עדים אלא חובת בעל דין והרי הוא שם עכ"ל וכתב לי חכם אחד ממדינת ליט"א דאיכא למידק מילתא חדתא מאי דלא חזינן בכולהי קמאי ובתראי מי שיתעורר בזה דלכאורה איכא למידק הלוא בטור ח"מ סי' ל"ח הביא שם להאי דינא דהזמה שלא בפני עדים נהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהא הוי והביא הב"י דברי ריב"ש בסי' רס"ז דכי אמרינן הכחשה מיהא הוי היינו לומר שהמזומת הוא המוכחשת בודאי כו' ועדותן בטלה ופסולים לכל עדות שבתורה כמ"ש הרמב"ם בפ"כ מהלכות עדות וכן הדין נמי בעדות שהוזמו שלא בפניהם וכן נראה מלשון רש"י עכ"ל ולפ"ז נהפך כל הגלגל כי מעתה צדקו דברי ראב"י הנ"ל דראייתו אלימתא והוכחתו ישרה וברורה שאם קבלו הדיינים עדות שלא בפני ב"ד בדיעבד הוי עדות מדאמרינן הכחשה מיהא הוי ואדרבה טענת ריב"א שטען על דברי ראב"י הנ"ל אינו טענה דהאיך קאמר הכחשה שאני שאינו חובת העדים כיון שאנו פוסלים להו לכל עדות אין לנו חובת העדים גדול מזה אלא ע"כ דראב"י דינא קאמר שקבלה שלא בפני ב"ד מהני בדיעבד והוי עדות לדון ע"פ עכ"ל:

תשובה

גברא קחזינא ותיובתא לא קחזינא דאקשי לי' אדברי ריב"א ליקשי' לי' לדברי ריב"ש ש"ס גופא דאמר ר' אבוה דהזמה שלא בפניהם דנהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהא הוי מ"ש הכחשה מהזמה כיון דלדעת הריב"ש אנו פוסלים אותם לכל עדות אין לנו חובת העדים גדול מזה אלא ע"כ צריכין אנו לומר דוקא היכא שבאו לחייבן נפש או ממון בזה אמרינן דלא הוי עדות דומיא דוהועד בבעליו יבא בעל השור ויעמוד על שורו שהוא ממונו אבל לבטל עדותן במה שהם פסולים אין זה חוב להם אלא לבעלי הדברים והם עומדים לפני ב"ד ולכך הוי הכחשה כדברי ריב"א וכן מצאתי אח"כ בהדיא בש"ך ס"ס ל"ח וז"ל ואפילו לדברי הריב"ש נראה לי ברור שאינו יכול לפוסלם שלא בפניהם לשבועה אפילו בגזלנות דשבועה הוא נוגע להם עצמן ואין מחייבין לאדם שלא בפניו משא"כ לעדות דמה להם בכך שפסולים להעיד עכ"ל. הרי להדיא כדברינו כיון שאין מגיע להם חוב נפש או ממון אלא שפסולי' לאחרינא ולכך מקבלין אף שלא בפניהם ומה מאוד נפלאתי על דברי דודי הש"ך ולא זכיתי להבין דבריו דמה שכתב על דברי הריב"ש שלפע"ד אין דבריו מוכרחים דהרמב"ם מיירי בעדים שלא ניזומו כולם ושאני התם וק"ל. ורש"י נמי לא משמע מדבריו מידי גם מה שהביא שם מהרמב"ן שפסול כשמתו ואמרו גזלנים הם יש לומר דשאני התם שמעידין על גופן של עדים שהם גזלנים משא"כ הכא עכ"ל הש"ך. ואני אומר שהמעיין בדברי ריב"ש הנ"ל יראה עין בעין ששפתיו בררו מללו שהוא רוצה להביא ראיה שהזמה שלא בפניהם נתבטל עדות הראשונים לגמרי ולא אמרינן דהוי כשנים אומרי' נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה אלא אף דלא מקיימין דין הזמה בראשונים מ"מ נתבטלו עדותן לגמרי ושפיר מייתי ראי' ודברי הרמב"ם שכתב בפ' כ' מהלכות עדות דאם הוזם אחד מן העדות דאף דאין מקיימין דין הזמה אע"פ שהוזמו אפ"ה נפסלו לעדות ולא אמרינן כיון דנתבטל החידוש שחידשה התורה בעדי זוממין א"כ הוי כשני כתי עדים המכחישים שכל אחת כשירה לשאר עדות אלא אע"פ שנתבטלה שאין מקיימין דין הזמה מ"מ לענין זה עדים אחרונים נאמנים לפסול לראשונים לכל עדות שבתורה הכי נמי גבי הזמה שלא בפניהם אף דאינו מקיימין דין הזמה בראשונים מ"מ נאמנים עדים אחרונים לפסול אותם לכל עדות שבתורה גם מביא ראי' שפיר מפירש"י שפירש נהי דהזמה לא הוי לעונשין לא נפש ולא ממון מ"מ הכחשה הוי לבטל עדותן ש"מ שאין בעדותן ממש כלל ולא הוי כשנים אמרו נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה וגם מ"ש הש"ך שאינו ראי' מדברי הרמב"ם דשאני התם שמעידין על גופן של עדים שהם גזלנים משא"כ הכא המעיין בדברי ריב"ש יראה שדימה זוממים ממש לעדים שמעידין שהם גזלנים שהרי כתב בהדיא וז"ל כיון שהמזימין מעידים בגופן של מזומין ממנו הייתם והתורה המניהם הרי הוא כאלו פסלם בגזלנות או בשאר פסול הגוף שיכולין לפוסלן ולבטל עדותן אפילו שלא בפניהם כמו שאמר הרמב"ן ז"ל בההיא דהתם ששנים החתומים על השטר ומתו וכו' עכ"ל הרי לדברי הרמב"ן דמה לי דפסול בגזלנות או במלוה בריבית או שאמרו עמנו הייתם והתורה הימנותם דנהי דאין מקיימין ועשיתם כאשר זמם מ"מ נאמנים הם לפוסלם ולא אמרינן דהוי כשני כתי עדים המכחישין וצריכין אנו לומר דהש"ך מחלק בשלמא התם אי לא ניזומו כולם דאף דגזירת הכתוב דאין מקיימין דין הזמה עד שיזומו כולם מ"מ גבי דידהו שהעידו בפניהם נפסלו לכל העדות שבתורה אבל בנידון דריב"ש שהעידו שלא בפניהם כיון דלא הוי הזמה י"ל דנתבטל כל עדות אחרונים אף לפסול לראשונים והוי כשתי כיתות דאחת אמרה נתקדשה ואחת אמרה לא נתקדשה אך לדברינו אף הא לא תברא לדברי ריב"ש דהא ע"כ צריכים אנו לומר טעמא למה אמרינן אף דהזמה לא הוי הכחשה מי לא הוי ולפי' רש"י נתבטלה עדותן לגמרי ואמאי הא העידו שלא בפניהם וע"כ צריכין אנו לומר דוקא לחוב לעדות עצמן לא הוי עדות שלא בפניו אבל לפסול אותם לעדות אחרים לא הוי חובת ממון לדידהו אלא לבעלי דינים הוי עדות וכן משמע בב"י דהאי קרא והועד בבעליו אינו אלא אסמכתא ומדאורייתא הוי עדות אחרונים עדות אלא מדרבנן אין מקבלין עדותן לחייבן נפשות או ממון אלא בפניהם אבל לבטל עדותן שיהי' פסולין לכל עדות שבתורה הוי עדותן עדות ושפיר מביא ראי' הריב"ש מהרמב"ם כיון דאמרו הכחשה שלא בפניהם הוי הכחשה הוי עדות אחרונים עדות גמורה לפסול אותם לכל עדות שבתורה וק"ל:

ומה שצלל החכם במים אדירים שהב"ד שלחו שנים לגבות עדות מן האשה אחת על מקומות בבה"כ בעזרת נשים וגבי ב"ד שלא בפני בע"ד ופסקו פסק דין ע"פ עדותן וכעת האשה הנ"ל חוזרת מדבריה ונשתנה הדין הנני אומר באשר שכבר נפסק הדין וכיון דאיכא כמה אנפי דגובין שלא בפני בית דין א"כ ב"ד אחר ב"ד לא דייקי ומסתמא עשו כהוגן ובדבר שלא נגבה בפני שלשה הא הביא הב"י בס"ס כ"ט בשם המשרים שיכולים הקהל לתקן ששני סופרים מגבין העדות וכבר נהגו כל בתי דיני ישראל לשאול לנשים יקרות לשלוח אליהם נאמני הקהל שיגידו העדות שידוע להם וכבר כתב הב"י בא"ח סימן י"ז במקום שאין צריך להעיד לפני בית דין ס"ל לכמה גאונים דאינו יכול לחזור ולהגיד ודעתי נוטה שאין שום בית דין יבטל דברי בית דין חבירו שלום ע"י דייני ישראל:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה