אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קעה

שאלה קעד

אמרתי להודיע לכל יודעי דת ודין תורתינו שאמת ומשפט ושלום שפטנו בשערינו ואין עיקש ונפתל בדברינו רק שראיתי שרב אחד כייל בכיולי רבה כאלו ניתן לו חכמה יתירה לבטל דברי ב"ד ע"כ אמרתי להודיע ולהשיב על דבריו שטעה וכבודו במקומו מונח ולא דק ראשון במה שכתב דאין הב"ד נאמנים הואיל שכבר כתבו ונתנו להם הפשרה אין להם להוסיף או לגרוע אע"פ שאומרים שכן הי' כוונתם כדאיתא בהגהת רמ"א סוף סי' כ"ג ואף שברמ"א מבואר וז"ל וה"ה אם קיבלו עליהם פשרן וכו' וכן כל לשון הגה' הוא לשון יחיד דמשמע דווקא בחד מיירי היינו דקמ"ל דאפילו בחד כל מה שאומר תוך הזמן נאמן אבל לענין סיפא שכבר כתב ונתן להם הפשרה בוודאי אין חילוק בדבר בין ג' לדיין אחד עכ"ל ואח"כ רצה להסייע לנו מתשובת בן לב:

ואני אומר שלפי הנראה בא בכח זה שהחליט פי' זה בדברי רמ"א אלא דמסייע לן מתשובות בן לב והנה במחילה מכבודו שטעה טעות גדול ולא ידע טעמן של דברים למה דיין אחד אינו נאמן ובשני דיינים נאמנים מבואר בפוסקים משום דבחד חיישינן שמא נשתנה דעתו וחשיב כנוגע בעדות אבל שנים נאמנים דאין סברא לומר שנשתנה דעת שניהם ואפילו בעדים מכחישים הדיינים נאמנים יותר מעדים ואם כן אפילו אם כתבו פשר יכולים לפרש דבריהם דהא אפילו בעדים שכתבו השטר איתא בח"מ סי' מ"ו דיכולין לפרש דבריהם אף שכבר כתבו בשטר יכולין לפרש בכל דבר שאין סותרים דבריהם. וכתב הש"ך ס"ק קי"ב אפילו דבריהם דחוק ועיין בסי' פ"ב וק"ו בדיינים דעדיפי מעדים וק"ו בן בנו של ק"ו שכוונה שאנו אומרים אינה תוספת או גרעון רק ביאור הדברים כמו שהעיד הנאמן בק"ק הנ"ל שהיה באותו שעה שיצא הדין מפינו וגם לא ראה דברי הלבוש שכתב תחילה הגהות רמ"א ומסיים על דברי רמ"א אבל שנים נאמנים לעולם אלו הבין הרב דברי רמ"א על בוריין לא היה צריך לסייע מרחוקים מתשובת בן לב וגם תשובה זו הביא הש"ך וקרוב ונראה לכל מעיין ובחנם האריך בהמגילה בפטומי מילי:

ועוד תמי' לי שכתב בסוף דבריו שיציעו הבע"ד שנית לפני הבוררים ואת אשר תצא מפי הבוררים דין פשר כן יקום ואם לא יבואו הבוררים לעמק השוה אזי הברירה ביד הבע"ד אם לבחור שליש המכריע או להיות הדין חוזר לסיני ויעמדו הבע"ד לפני ב"ד לדון ביניהם דין תורה תמה אני למה ביטל זכות בעל דין שכבר קיבלו עליהם שני בוררים לפשר היה לו ליתן שליש או מנהיגי העיר יתנו להם שליש כמבואר בהדיא סי' י"ג דאם אין יכולים להשוות עצמם לברור שליש מנהיגי העיר יתן להם שליש ואם אין מנהינים בעיר ילך התובע לפני ג' ויכופו הנתבע לדון בפניהם הרי להדיא שכל זמן שיש מנהיגים בעיר יתנו להם שליש ובאמת קצת סמכנו על זה כיון דהבוררים לא היו יכולים לפשר ובאו לפנינו ע"פ גזירת מנהיגי הקהלה וברצון הצדדים א"כ לא נגרע כח ב"ד יפה מאחד שנברר מפי הקהל להכריע בין הבוררים והציעו כל דבריהם בעסק הפשרה ואף שלא היו כל הבוררים לפנינו תמכנו יתדותינו דמבואר בחו"מ סי' י"ב דיש כח ביד ב"ד לעשות דין כעין פשר במקום שאין הדבר יכול להתברר וכתב הסמ"ע אפילו בע"כ ולפי ראות עינינו ראינו שלא ליתן לצד שכנגדו שבועה ודברי הבורר שאמר שאין להשביעו היה נראין לנו מכמה טעמים הכמוסי'. ובפירוש כתב בספר שבסוף חזה התנופה הביאם הב"י בסי' ר"ב וז"ל ראובן ושמעון שבאו לדין ויצא אחד מהן זכאי ושוב חזר בעל דינו ותבעו בפני ב"ד אחר איננו זקוק לו לירד עמו לדין ולהשיב על טענותו וגם אין בית דין רשאים לשמוע דבריו אחר שכבר יצא זכאי מב"ד ראשון עכ"ל. א"כ הרב המורה שרצה להכריח ולכוף לפניו מחדש אחר שיצא זכאי שלא כדין עשה ורישא בקרירי ורישא דרישא בחמימי. ואני לא כתבתי דבר זה אלא להוציא מלבן של צדיקים שלא יאמרו ח"ו טעינו בדבר משנה ע"כ כתבתי באר היטב לברר דברינו הנאמרים באמת. נאום מאיר:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה