אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קנג

שאלה קנב

כתב הטור א"ח בסי' תקפ"ב וז"ל ונוהגין בספרד לומר את יום חג פלוני הזה את י"ט מקרא קודש הזה ובחול המועד אומרים את יום חג פלוני הזה את יום מקרא קודש הזה והכי איתא במס' סופרים בין בתפלה ובין בכוס צריך להזכיר י"ט מקרא קודש הזה וכו'. ובאשכנז אין נוהגין לאומרו והכי מסתבר דכיון שאומר יום חג פלוני הזה הכל בכלל דמאי שנא להזכיר מקרא קודש טפי מאיסור עשיות מלאכה ושאר כל הלכותיו עכ"ל. והב"י בסי' תפ"ז נתחבט לישב מנהג ספרד:

ול"נ שהוא ש"ס ערוך שצריך להזכירו דאיתא בשבועות דף י"ג יכול לא יהיה יום כיפור מכפר אלא אם כן התענה בו וקראו מקרא קודש ולא עשה בו מלאכה לא התענה בו ולא קראו מקרא קודש ועשה בו מלאכה מנין ת"ל יום כיפורים הוא מ"מ וכתבו התוס' לא קראו מקרא קודש פי' בקונטרס שלא קיבל עליו בברכותיו מקדש ישראל וי"כ ואינו נראה דלא אשכחן ברכות בי"כ דלהוי דאורייתא ונראה לרבינו חננאל קראו מקרא קודש שמודו שב"ד קדשוהו ושבתו ממלאכה בשביל קדושת היום ולא קראו מקרא קודש שאינו שובת מחמת קדושת היום אלא מחמת שנתעצל לעשות מלאכה עכ"ל:

ולפ"ז מיושב קושית הטור דכתב מ"ט להזכיר מקרא קודש טפי מאיסור עשיית מלאכה ושאר כל הלכותיו ולדברי ר"ח ניחא שהוצרך להזכיר שכל מה ששובת מכל מלאכה הוא שבות שמודה שב"ד קדשוהו ושובת מלאכה בשביל קדושת היום. ונראה דבח"ה נמי ניחא נוסח הספרד שאומרים מקרא קודש דאיתא בחגיגה דף י"ח תאמר בח"ה שקרוי מקרא קודש ולא מבעי' לדעת דס"ל דמלאכת ח"ה דאורייתא ניחא אלא אפילו לדעת דס"ל דמלאכת ח"ה דרבנן מ"מ כיון דבכל ח"ה מקריבין קרבנות ואנו מקיימי' ונשלמה פרים שפתינו אם כן במילת מקרא קודש מודו שמודה שב"ד קדשוהו והיום הזה הוא ח"ה ובזמן המקדש היה מקריבין קרבן וכמו כן היום אנו אומרים פסוקי קרבן ושפיר נתיסד המנהג לאומרו מקרא קודש והב"י כתב בסימן ת"נ שתפילת מוסף היא במקום קרבן מוסף ועיין בב"ח שם שכתב בפירוש הקרא דמקרא קודש הוא שיהיו כולם קרואים ונאספים ביום הזה לקדושת קרבן מוסף כו' והוא דעת הרמב"ן שהביא הב"י בסי' תפ"ז ושמעינן מזה דיש למנהג ספרד ראיה ברורה מש"ס:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה