פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה קמט
הוריתי הלכה למעשה באחד ששמע שמועה קרובה ערב הרגל סמוך לחשיכה ולא הי' יכול לנהוג קצת אבילות דפסק בש"ע סי' שנ"ט דמונה שבעה אחר הרגל מ"מ י"ט שני עולה לו למנין שבעה מידי דהוי בקובר את מתו ברגל דמונה ז' מיו"ט שני האחרון הואיל ומדבריהם הוי עולה מהמנין מונה אחריו ששה בלבד ה"נ כן הוא. וראיתי בט"ז ביו"ד סי' שצ"ט ס"ק ז' וקברו בו ביום כו' ברמב"ם כאן לפני זה בבא אחרת דהיינו הקובר את מתו ברגל כו' במקומות שעושין ב' יו"ט מונה ז' מיו"ט שני והש"ע לא הזכירו כאן לפי שבא"ח סי' תמ"א הזכירו עכ"ל. אגב שיטפא דגירסא נעלם ממנו מה שכתב הש"ע בהדי' דין זה סוף סעיף ב'. וראיתי בספר בית הלל סי' ת"ב ס"ק ב' שפסק באחד שמת לו מת קודם ר"ה ולא נהג אבילות ור"ה הי' יום ה' ויום ו' וצירף יום שבת למנות יום ז' וקשיא לי למה לא חשב מיום שני דהיינו מיום ו' דהא פסק הב"ח בס"ס תצ"ט דאפילו יום שני של ר"ה חשבינן ליום ראשון של אבילות ומונה ששה ימים וכן כתב הש"ך שם וכתב הב"ח אפילו אם יום שני הוא שבת מונה מיום השבת. עוד פסקתי באבל שחל כ"ט שלו בערב שבת אם מותר ליטול ציפרניו בע"ש דלכאורה יש להתיר דהא פסק הרמ"א ביו"ד ס"ס ת' דאם פגע יום שלשים של אבילות בשבת ויום כ"ט בע"ש מותר לרחוץ בע"ש אף במקומות שנהגו שלא לרחוץ כל שלשים דהואיל מדינ' שרי לאחר שבעה אלא שנהגו להחמיר כל שלשים בכי האי גוונא שרי משום כבוד השבת עכ"ל. ולפ"ז בציפורנים דמצד הדין אסור דאנן פסקינן כהרי"ף והרמב"ם והרא"ש דכל שלשים אסור ליטול ציפורנים מצד הדין וכמו גבי גילוח וכתבו התוס' במ"ק דף י"ט ע"ב ד"ה הלכה כאבא שאול דאם חל שלשים בשבת שאינו מגלח בערב שבת ה"נ ליטול צפורנים בסכין אסור בערב שבת וק"ל: