אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קמד

שאלה קמג

נשאלתי ראובן נתחייב לשמעון חתנו בש"ח בעדים סך מאה זהו' ונתן לו קנין ושיעבד על ביתו ושמעון מכר הש"ח והקנין הנ"ל בכתיבה ומסירה ליהודה ויהודה התחסד עם ראובן ולא נגש אותו לגבותו וברוב ימים נפטר שמעון והניח ביתו ריקן מכל ועתה באתה בת ראובן אשת שמעון לגבות כתובתה מחוב הנ"ל באמרה שהיא מוקדמת ושיעבוד בית של אבוה לה היה משועבד מחמת כתובתה ולא היה כח ביד בעלה למוכרה ורוצית לטרוף בכח השטר שיש ביד יהודה באמרה שהוא הפסיד לעצמו שלקח שיעבוד בכן יורינו הדין עם מי:

תשובה

לכאורה דין זה יכולים אנו ללמוד מדברי תרומת הדשן סימן של"ט והביאו רמ"א בא"ה סימן צ' סעיף י"ד וז"ל ישראל שגבה קרקע מן הכותי בחובו אם יש רשות לכותי לפדותו יש לה דין מטלטלים ואין לאשה למחות בו שלא למכרן אבל אם החזיק בה ישראל ואין הכותי יכול לפדותו יש לו דין קרקע ושיעבוד כתובת אשה עליה כמו שאר קרקע וכתב הב"ש יש לה דין מטלטלים ואין לאשה כח למחות בו אפילו אם כותבין בכתובה מטלטלים אגב קרקע אין לה כח למחות ואח"כ אין יכולה לטרוף מן הלוקח עכ"ל. וגם איתא בח"מ סי' רל"ה דאם ירש מאביו ש"ח דינו מטלטלים ויכול למכרו אם כן בנידן דידן כיון דראובן בידו היה לפדות השעבוד הנ"ל וכל שעה זמנו היה אם כן חשוב האי שיעבוד בכלל מטלטלים אך אם היה כתוב בכתובה אגב יש לאלמנת שמעון עוד זכות אף דכתב המחבר בא"ה ס"ק דעכשיו נוהגים לכתוב בכל הכתובה ששיעבד לה כל נכסיו מקרקע ומטלטלי ומטלטלי אגב קרקע מ"מ לא נהגו לגבות ומטלטלים שמכר מפני תקנת השוק:

ולפי זה הא מבואר בחושן משפט סימן ס' לדינא דש"ס אם הקנו לו באגב טורף ממטלטלים שמכר אבל עכשיו אף שכתב לו באגב נהגו שאינו טורף מטלטלים שמכר או נתן או משכן מפני תקנת השוק אפילו למנהג זה אם היה ללוה ש"ח על אחר ומכרו ב"ח גובה ממנו דלא שייך בשטרות תקנת השוק דלא שכיח א"כ יכולה אלמנת שמעון ליטרוף מיהודא ש"ח שמכר בעלה ונשתעבד' נכסי אביה אכן הש"ך שם בס"ק ט' כתב וז"ל מוכח מכאן מדברי הרא"ש והטור והמחבר ושאר אחרונים דשטרות משתעבדי באגב ותימא שלא הביא בב"י חולקים בזה שהרי הרשב"א בתשובה סימן תתקי"ד חולק וס"ל דשטרות אינ' משתעבדי' באגב כלל והביאו הב"י לקמן סימן ק"ד א"כ לפי דעת הרשב"א פשיטא דאין הב"ח יכול לגבות מן הש"ח שמכר אף לדינא דש"ס ולקמן סימן ס"ו ס"ק כ' כתבתי שנ"ל כדברי הרשב"א ומ"מ צ"ע כאן דאחרונים לא כתבו רק דברי הרא"ש והטור בסתם ובסימן ס"ו כתב שכן מוכח מדברי בעל תרומת הדשן והטור לקמן ריש סימן ל"ד וכן מוכח מדברי במה"ר והטור לקמן סי' קי"ב סעיף כ"ב וסי' ק"ג ושאר אחרונים דש"ח משתעבד באגב וצ"ע כיון דרוב הפוסקים ס"ל דמשתעבד באגב אם יוכל לומר המוחזק קים לי' כרשב"א והש"כ הסכים עמו ומבואר בב"ש בא"ה סימן נ"ב ס"ק י"ד בשם תשובת מהר"י לבית לוי מיהו אינו יכול לומר קים ליה כי האי אלא היכי דאיכא שני פוסקים דס"ל כן והרמב"ם והרב המגיד הם נחשבים כשנים. לפ"ז ה"ה הש"ך והרשב"א וכל זה לפי המנהג שנהגו במקומ' של הרב הב"י שכתבו אגב בכל כתובה אבל המנהג ארצינו שאין כותבין אגב כמו שכתב רמ"א בא"ה סימן ק"ב סעי' ב' וז"ל וי"א דאין כותבין אגב בכתובה וכן נוהגים. מיהו אפילו כתב בזמן הזה אין לחוש ופירשו אחרונים משום תקנת השוק ומ"מ אם כתב אגב בכתובה מועיל לענין ב"ח הבא לגבות מטלטלים דיש לה קדימה וכמו שנתבאר בח"מ סימן קי"ג ונראה לי דה"ה דמהני לטרוף הש"ח שמכר בעל' לדעת הש"ך נקנה באגב ואם כן כיון שלא נכתב אגב בכתובתה לכאורה היה נראה דאין האשה יכולה לגבות כלל משטר שיעבוד שמכר בעלה אבל כד דייקינן שפיר יש חילוקי דינים בזה דהא הטור ח"מ בס"ס קי"א הביא תשובת הרא"ש ממש כשאלתינו והשיב הרא"ש שגובה ב"ח מוקדם משטר שמכר מטעם דלא שייך תקנת השוק בשטרות. וכתב הש"ך בסימן קי"א ס"ק י"ח דאם אין ללוה שני רק קרקע אז אין צריך שיעבוד מן אגב קרקע כיון דיגבה בשטר קרקע אם כן מפיק משיעבוד דר"נ וה"ה שמלוה שני שיעבד מטלטלים אגב קרקע אז א"צ מלוה הראשון שיעבוד מטלטלי' אגב קרקע נגד הלוקח ואם כן אם לא היה לאבי האשה רק קרקע היתה גובה או אם כת' אביה לבעלה מטלטלים אגב קרקע אף שבכתובת' לא נכתב אגב היתה גובה מנכסי אביה אף מטלטלי' ועיין בח"מ סי' פ"ה סי' ו' בש"ך ובסמ"ע:

הנלפע"ד כתבתי ועיין בנחלת שבעה סימן ר"ב סעי' נ"ט שצידד לומר דלא שייך תקנת השוק בכתובה יעויין שם וכל דבריו אינם מוכרחים ומה שרוצה לומר בדברי רב המגיד שמתחילה כתב אף על גב שלא כתב לה מטלטלים אגב קרקע רק מקרקעי ומטלטלי גובה מן הדין וכו' ואח"כ במטלטלין אגב קרקע שגובה אפילו מן הלקוחות לא כתב מן הדין משמע בכל ענין גובה מטלטלי שמכר וטעמו נ"ל דיש לחלק דבשלמא גבי ב"ח שייך תקנת השוק נגד הלוקח דלא ידע הלוקח שהמוכר הוא חייב לאחרים ושיעבד לו המטלטלים מה שאין כן לגבי כתובת אשה דלא שייך תקנת השוק דהרי ידע הלוקח שיש לו עליו חוב כתובה אשה ובכל כתובה נהיגי לכתוב מטלטלי אגב קרקע ע"כ לא שייך תקנת השוק עכ"ל:

ואני אומר דע"כ הרב המגיד שכתב כוונת הרמב"ם אי אפשר לפרש שס"ל להרמב"ם דבכל ענין גובה מטלטלי ר"ל אף השתא דאיכא תקנת השוק דהא בימי הרמב"ם לא פשט מנהג זה וכן מבואר בש"ך בח"מ סימן ס"ב זה שכתב המחבר זה דין הש"ס ועכשיו אע"פ שנהגו לכתוב בכל השטרות אגב נהגו שאינו טורף מטלטלי מפני תקנת השוק וכתב הש"ך סק"ד דבהרמב"ם וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים לא נזכר מנהג זה ואדרבא הרשב"א והריב"ש ושאר אחרונים כתבו כמה פעמים בתשובתיהם הלכה למעשה לטרוף מטלטלים ולא הזכירו שום מנהג וכן כתב בסימן ל"ז ס"ק כ' נמצא דהרב המגיד בדברי הרמב"ם לא דיבר מתקנת השוק ומה שהזכיר הרב המגיד בתחילה שגובה מן הדין משום שהיה תקנת הגאונים בימיו כמבואר בדברי הרמב"ם שם בפ' י"ו ולכך כתב שגובה מן הדין אף בלא תקנת הגאונים אבל גבי אם כתב אגב קרקע שגובה מן הלקוחות לא כתב מן הדין לא הוצרך לכתוב מן הדין דתקנת השוק לא נהוג בימיו כדמשמע בש"ך שם ופשיטא שגובה מן הדין הש"ס. ומה שרוצה לחלק במקום דנהגו בתקנת השוק בין ב"ח וכתוב' אשה משום דידע הלוקח שיש עליו כתובת אשה אינו מוכרח דהא כתב הסמ"ע בסימן ל"ז ס"ק מ"ב דאינו טורף ממטלטלים אפילו עשאם אפותקי משום דלית לי' קלא ולא שייך לומר דלקוחות אינהו דאפסידו נפשייהו ואפי' אפותוקי בשטר ואפילו ידע הלוקח דעשאם אפותוקי דלא פלוגי רבנן א"כ ה"נ במקום שנהגו שלא לגבו' ממטלטלים משום תקנת השוק נמי אפילו אם ידע הלוקח שיש לו שיעבוד אפ"ה אינו טורף משום דלא פלוג. לכן נראה דאין לנו לזוז מפשט וסתימת דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים דעכשיו אפי' בכתובה שייך תקנת השוק אפילו אם נכתב אם יש קרקעות אינו טורפת מטלטלים שמכר הנלפע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה