אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קמג

שאלה קמב

נשאלתי בעיר אחת שלא היה להם צ"ה במבוי רק בסוף המבוי הי' דופן בנוי באמצע המבוי והעמידו אותו דופן על הציר באמצע המבוי וביום הוא פתוח ונראה כשני שבילי' ובכל שביל הולכי' קרנות ובהמות ובלילה סוגרים אותו ע"י הציר ועומד המחיצה ברוחב המבוי מכותל לכותל ונשאלתי אם מותר לטלטל בשבת כשהוא פתוח. ועוד נשאלתי אם עושין צ"ה ע"י קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם והקני' מן הצד אינם עודם מבחוץ אצל כותלי רחבה אלא בפנים בתוך הבתים ויוצאים מן הקרקע חוץ לגג ואינו נראה מבחוץ אלא הקנים היוצאים חוץ לגג והקנים היורדים למטה מכסי' כותלי המבוי אם יוצאים בצ"ה הפתח כזה או לאו:

תשובה

נראה דשאלה ראשונה יש לנו ללמוד להתיר מהא דאיתא בעירובין דף ו' ע"ב איתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כחנני'. דס"ל אליבא דב"ה מבוי המפולש לר"ה עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן איבעי' לי' לחנני' אליבא דב"ה צריך לנעול או א"צ לנעול ת"ש דאמר רב יהודא אמר שמואל אינו צריך לנעול. ב"מ מרב ענן צריך לנעול או אין צריך לנעול א"ל תא חזי הני אבולי דנהרדעי דטימן עד פלגייה' בעברא ועייל ונפיק מר שמואל ולא אמר לי' ולא מידי כי אתי רב נחמן אמר פנייהו לעפרא לימא סבר רב נחמן צריך לנעול לא כיון דראוית לנעול אע"פ שאינו נעולות הרי להדי' אף דצ"ה אינו מועיל במבוא' המפולשין לר"ה ועיקר ההיתר משום דלת וא"כ לא מבעי' אם נעולות בלילה הוי דמי ממש לירשלים אף שביום פתוח צורת הפתח לא מהני אפ"ה משוי להו כחצר של רבים ה"נ אלא במבוא' דידן דלא פתחי' לר"ה א"כ ראויות לנעול בעינן ומה לי אם ראוי לנעול בצד המבוי או באמצע סוף סוף ראוי לנעול ואין בו משום בנין בשבת דהא יש לו ציר ומידי דהוי אדלת שבמוקצה דאיתא בפרק המוציא תפילין דף ק"א אם יש לו ציר דמותר ובדבר שאלה שני' נראה לי דבעינן שני המזוזות נראי' בתוך המבוי וראי' דאמרינן בפרק קמא דעירובין דף י"א דפנות הללו שרובה בהן פתחי' וחלונות מותר בלבד שיהי' עומד מרובה על הפרוץ א"ר כהנא כי תניא ההיא בפתחי שמאי מאי פתחי שמאי פליגי בה רב רחומי ורב יוסף חד אמר דלית ליה שקפי וחד אמר דלית ליה תקרא ופי' רש"י דלית ליה שקפי מזוזות שנתלה אבניהם מכאן ומכאן אבן יוצא ואבן נכנס ואין זו צורת פתח עכ"ל ואי ס"ד דלא בעינן למחזי תני מזוזות א"כ למה לא הוי צורת הפתח אם אמנם שאבן יוצאת נימא כמאן דליתא והוי מזוזות הפתח שוה אלא ע"כ כיון דחופה מקצת המזוזות אותו אבן יוצא לא מיחשב לצ"ה אי האי כותל מחפה לעמודי הצ"ה לא חשיב צ"ה וכן יש להביא ראי' מדרב ששת דאמר צ"ה צריך ליגע ואשכחי' רב ששת לרבה בר שמואל א"ל תני מר מידי בצ"ה א"ל אין תנינ' כיפה ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרי' ופליגי ביש רגלים שלשה וגבוה עשרה ואין רחבה ארבע ויש בה לחוק ולהשלימה לארבע ר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים אבל שוין שאם יש ברגליה עשרה שהוא חייבת ופירש"י בדף י"א ע"ב ושוין שאם יש ברגליה עשרה קודם שיתחיל לעיגול חייבת דהא יש בה עשרה גבוה ברוחב ארבע ואפילו כל העגול סתם נשאר שם שיעור פתח כשר אלמא אין צריכין ליגע דהא הכשירה דפתח ברגלי' הי' והעיגול מפסיק בין תקרה עליונה למזוזות וקתני חייבת ואי ס"ד אף שמזוזת ה"צ הפתח שהוא מכוסה הוי צ"ה דילמא ה"נ אף שהעיגול מפסיק בין תקרה עליונה למזוזת הדלת מ"מ אם הי' נוטל העיגול בשוה עם רגלי' היה התקרה עליונה נוגעות במזוזת שבצידה אלא ע"כ כיון דלא ניכר המזוזות מן העיגול ולמעלה חשיב כמאן דליתי'. ועוד ראי' דאמרינן דף י"ד אמר רב ששת הניח קורה על גבי מבוי ופירס עליה מחצלת והגביה מן הקרקע שלשה קורה אין כאן מחיצה אין כאן קורה אין כאן דהא מיכסא וכו' ומסתמא אמר רב ששת אליב' דכ"ע בין למ"ד קורה משום מחיצה ובין למ"ד קורה משום הכירה דפליגי בדף ח' ע"ב ש"מ אם לא ניכר האי קורה לא חשיב שום תיקון ה"נ גבי צ"ה אם אינו ניכרים הקנ' מכאן וקנה מכאן לבני מבוי לא חשיב צ"ה. ודומה לזה כתב הט"ז בא"ח סימן שס"ג וז"ל ונ"ל דאם למעלה מן הקנים שמעמידים למטה יש גג שמפסיק בין גבוה החבל לקנים יש איסור בזה דלא הוי צ"ה כזה כיון שהגג מפסיק בין חבל להקנים ואין עושין צ"ה בענין זה אלא צריך שיפתח נקב גדול בגג למעלה מהקנים בענין שיהי' מכוונים תחת חבל בלי הפסק עכ"ל תראה ה"ה אם מכסה הכותל המזוזות של צ"ה יש איסור בזה אלא צריך להעמיד העמודים מבחוץ אצל כותלי המבוי והנראה לפע"ד כתבתי הק' מאיר:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה