אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קכד

שאלה קכג

אשה בתוך כל לימי אבילה והיתה יולדת והגיע זמנה לילך לבה"כ כמנהג ארצינו ובאותו יום כמו י"ט שלה ולובשת בגדי יקר ועדי זהב אי שרי ללבוש בשבת זה וגם אי צריכה לשנות מקומה כמנהג ארצינו שיושבים כל שלשים במקום אבלים המיוחד להם:

תשובה הא לדינא מותרת ללבוש אפי' בגדים חדשים לאחר שבעה כמו שאיתא ביו"ד סי' שפ"ט וכן בשינוי מקום ע"פ שורת הדין הסכים הב"י בסי' שצ"ג דאותן הנוהגים שלא לשנות בשבת מקומם יפה הם עושים אלא דמנהגינו לשנות אף בשבת וראיתי בט"ז בא"ח סי' תקכ"ו שכתב וז"ל שדבר פשוט הוא שאם בא האבל לבה"כ אחר ברכו שלא ישנה המקום דמתחיל בשבת אבילות בפרהסי' וכ"ש במה שמכריז השמש צאו לקראת האבל כמו שנוהגים א"כ פשוט וברור שהאשה הזאת שאינו נכנסת לבה"כ אלא בבוקר שאינו צריכה לשנות מקומה דהוי אבילות בפרהסי' ובלבישת הבגדים נמי צריכין אנו לומר שלפעמים אינו מחליף בגדי שבת והולך בבגדי חול אבל בכי האי גוונא שמנהג הנשים להלביש בגדים ותכשיט' ואי לא תעבד הכי הוי מילי דפרהסי' ולא דמי להא דכתבו האחרונים בשם הרש"ל דמי שהוא חיוב לעלות לתורה ביום שאשתו היולדת הולכת לבה"כ דאין זה חשוב פרהסי' ולא יעלה לתורה התם לא ידעי כ"ע דאשתו יולדת אבל בעזרת נשים דכולה נשי ידעי שאינה הולכת מפתח ביתו עד שבת זה ואצלה הוי כמועד דהוי דומי' דהקרבת קרבנות שעושים י"ט ביום זה הוי אצלה כמו פרהסי' אם לא תעשה כמנהגה. מ"מ לא התרתי ללבוש בגדי י"ט רק בגדי שבת שלא תזוח דעתה מלשכוח ימי אבילות ומטעמא דלעיל הי' נראה דקובר מתו ברגל שלא ישנה מקומו כיון שאינו נוהג אבילות מקודם הוי כמו אבילות בפרהסי' דהא דברי הט"ז לכאורה צריכין ביאור דאי מחשב שינוי מקום בשבת בפרהסי' א"כ אפי' התחיל מקומם צריך להפסיק בשבת דהא כל אבילות בפרהסי' שנהג קודם שבת אינו נוהג בשבת א"כ ה"נ דכוותי' אלא ע"כ הטעם כשהתחיל לשנות קודם שבת תו לא הוי פרהסי' בשבת משום דדרך אדם לחלוף מקומו א"כ בקובר מתו ברגל נמי שלא נהג עדיין אבילות לא ישנה מקומו אכן לפי הטעם השני שכתב הש"ך בסי' שצ"ג מטעם כל אבילות הנוהג בשלשים נוהג אפילו בשבת א"כ אין לחלק וצריך לשנות מקומו במועד אך כיון דשינוי מקום גופה בשבת יש בו מחלוקות והדעת מכרעת ע"פ הדין שלא ישנה מקומו במילי דרבנן אזלינן לקולא

וראיתי להזכיר דאם שני יו"ט אחרונים של פסח חל ביום ו' ז' מי שקובר מתו ביום ו' אין צריך השמש לשבת הבאה להכריז צאו נגד האבל כמנהגינו דהא איתא בסי' שצ"ט דבמקומות שעושין שני ימים מונה ז' מיום השני האחרון הואיל מדבריהם הוא עולה מהמנין ומונה אחריו עוד ששה ימים וכן פסק בא"ח בסי' תקמ"ח אף שיום האחרון הי' בשבת מ"מ הא פסקו בסי' ת"ב דשבת עולה בתחילה א"כ ביום ו' נשלמו ז' ימי אבילות דמקצת יום ככולו א"כ אין צריך להכריז ועוד הי' נראה אף אם חל י"ט באמצע שבוע כיון דאין רבים מתעסקים עמו לנחמו מונין הימים שנחמו ברגל א"כ אם ביום ו' עברו ז' ימים המנחמים אין צריך השמש להכריז צאו נגד האבל דהא אנן נוהגין לעשות שורה ולנחמו ולבתר דכלו ז' ימי המנחמים תו אין צריך לנחמו כן נראה לי ברור אח"כ ראיתי קצת בספר תשובת מהר"ם מלובלין וכעת ספר זה אינו מצוי בידי לעיין בו כנ"ל לפע"ד נאום מאיר בהר"ר יצחק ז"ל חותם בק"ק א"ש:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה