אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קכג

שאלה קכב

שלום וכתיבה וחתימה טובה להוי יהיבא מאלקי רבבה לגברא רבה ה"ה אהו' אדמ"ו הגאון הגדול נ"י פ"ה ע"ה ר"ג ור"מ ואב"ד המדינה כמוהר"ר מאיר נר"ו יאיר לעד. וכאל"ש. את קסת"י נתתי באגנ"י אכן אסור במאס"ר באסר"י אס"רני ה' שאנכי מוטל על ערס דוי והוה על הוה ילמדינו רבינו הדין הנה חכם אחד אסר לטלטל זאק אוער בשבת שנושאים כל ימי חול בכיס דרך נוי ותכשיט וטעמו של החכם האוסר משום שבא"ח סי' ש"ח כתב הש"ע מי שמורה על השעות שקורין רולי"ו אסור לטלטל בשבת עכ"ל ואמר החכם האוסר ששם רולי"ו הוא לשון ספרדי שם הכולל אוה"ר ר"ל כל מיני אוהר"ן אסורים לטלטל ואנכי פלפלתי עמו בחכמה בכתבי לו שמאן דמיקל לא הפסיד כי הש"ע מדקדק שעה של חול ומג"א מדקדק או של צל דדוקא אלו אסורים לטלטל וטעמא רבה אית בהו משום דבהני שעות בלי שום תנועת אדם אינן יכולין לפעול פעולתן ממש והוי כמו טבעת אשר הוקע נגד השמש שנכנס השמש דרך נקב בטבעת המראה את השעה או קומפא"ס שמראה החוט הברזל הצל על השעה וכמו כן שעה של חול מבלי פעולת אדם אין יכולין לפעול פעולתם לכן הללו אוסרים לטלטל דהוי כמו שאדם מודד השעה בשבת משא"כ בשאר אוהרי"ן שמראה אופנים בחיות כי חיות הנה החי נושא את עצמו אשר קודם שבת נערך והולך מעצמו כ"ד שעות למה יהי' הללו אסורי' ובפרט כל עיקר איסור טילטול שכתב הש"ע ורמ"א שהוא רק ע"פ המנהג ובזה לא קיבלו עליהם היהודים מתחילה לאיסור כמו שראיתי בכמה קהלות שאפילו לומדים כשדורשים ברבים לוקחים מכיסם האוה"ר ובזמן הזה אין לך אדם שאין לו שעה ורואים כמה שעות שדורשים שלא להטריח הציבור והנה חכם האוסר כתב לי מאן דמתיר הוא זקן ממרא והנה כפי המוני עם נדמתי כאלו התרתי עורבא גלל כן באתי לבקש מאדמ"ו שימחול על כבודו ויכתוב לי הדין האיך הוא:

תשובה יפה כיון מכ"ת ולא משגחינן בחכם שאסר כי אין לו ראי' לא מדברי הש"ס ולא מדברי הגאונים ואעתיק למכ"ת תשובת מהרי"ל שהביא הב"י וז"ל בס"ס ש"ח כתב בתשובת מהרי"ל טילטול השעות שמעתי כבר שנשאו ונתנו בדבר לפני מהר"ר פיוש ז"ל ולא מצאו איסור ברור אפ"ה היתר ברור לא אמר בה לפי שנתפשט לאיסור ויש לומר דהוי כלי שמלאכתו לאיסור דלמדידה נעשה ואע"ג דלמצוה שרי מדידה מאן לימא לן דהא חשיב מדידה שלמצוה דאי משום שלומד על ידו א"כ יתלה לימודו משום איסור ויהי' שרי וחלילה ואע"ג דלאו מדידה גמורה היא אלא מדידת הזמן מ"מ יש לדמותו ואחרי אשר הגדול הדור גמגם בו מי יבא אחר המלך אשר כבר עשוהו ומה ששמעתי על של חול ואדוני כתב חוליות ואינו יודע אם רצה לומר שמראות בצל ע"י החוליות ומ"מ מנ"ל לחלק ואפשר דגרע טפי דמודד הצל ממש עכ"ל הרי להדיא שהם לא פיקפקו אלא על מדידות החול או מדידות הצל אבל האוהר"ן שלנו אין להם מדידות החול ולא מדידות הצל אלא שהוא משער הזמן ולדעתי אין איסור אפילו בשבת למשוך ע"י האופן השלשלת הקטן ואח"כ הולך השלשלת לאט לאט וע"י תחבולת זו הולכים האופנים ומראיהם השעות לא ידעתי שום איסור מזה מידי דהוי אמטה רפוי' דמותר להדקה וכן כוס של פרקי' כיון שאין דרך להדקן מותר להחזירו ק"ו למשוך השלשלת זו שמתחילה עשוים לכך שלא תעמוד על מקומה אלא יורדת בהו בהדרגה מעט מעט וע"י תחבולה זו מגלגלים הגלגלים ומראים השעות אין איסור בזה וא"כ אין הכלי זה מלאכתו לאיסור ותכשיט גדול הוא שמשתמשים בו גדולים ושרים נכבדים ואין זה דומה למדידות החול ולמדידות הצל. ואין לומר כיון שמשער השעה זה הוי כמו מדידה זה אינו דהא מצינו ביומא שלפי דברי הר"י היה הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין מיל וע"כ הי' משערין באיזה שיעור שהי' להם בצל וא"כ אין השיעור חשיב לאיסור ה"נ דכוותי' ואף שיש לדחות דהתם אף מדידה גמורה היה מותר משום דשל מצוה הוי מ"מ כיון דהי' יכולין לעשות ע"י דבר אחד כמו דס"ל לת"ק שהי' מניפן בסודרין ש"מ דאין כאן איסור כלל ובשל סופרי' שומעין להקל. ואגב דאיירינן בזה אזכיר מ"ש רש"י במשנה דמיל הוא תחום שבת ובחשבון שיסד ר"א הקליר אינו עולה לאלפים אמה המיל עיין שם ואמרתי להביא ראיה מתלמוד דידן שמיל אינו תחום שבת דאמרינן בריש מגילה כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך עד כמה אמר ר' ירמיה ואי תימא ר' חייא בר אבא כמחמתן לטברי' מיל ולימא מיל הא קמ"ל דשיעור מיל כמה הוי כמחמתן לטברי' ולכאורה קשה הל"ל אלפים אמה מיל אע"כ דאינו אלפים אמה והוכרח לשער כמחמתן לטברי' ופ' מי שהי' משמע שי' פרסאות מהלך אדם בינוני ביום בינוני והוא ארבעים מיל וי"ל דהמיל אינו תחום שבת אבל לפי חשבון מחנה ישראל שהי' ג' פרסאות שהם י"ב מיל משמע דמיל הוא אלפים אמה שהוא תחום שבת ועכ"פ הדרן למילתא קמייתא שאין כאן בית מיחוש לטלטל הני אוהר"ן ולדעתי היתר גמור למשכו ע"י הגלגלים אף בשבת דעדיף מכוס של פרקים שאינו עשוי להדק וחקרתי ושמעתי שמחותני הגאון חכם צבי נשא אצלו אוהר"ן של כסף וכן העידה אשת בני בתה הגאון ובת אוריין היא וכן העידו בשם הגאון מ' נפתלי כ"ץ ז"ל וכן העידו שזקן ויושב בישיבה הי' הגאון מ' שמואל ר' חיים ישעי' אב"ד מפ"פ שהתיר דבר זה וכתב תשובה ארוכה על זה בכן יש לנו על מי לסמוך והמיקל לא הפסיד אם לא במקום הנהוג איסור ע"פ חכמים הוי כדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתיר בפניהם הנלפע"ד כתבתי. נאום מאיר חותם בק"ק א"ש:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה