פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה קב
נשאלתי באלמן אחד שנשא אשה והי' חייב לכמה אנשים בש"ח על ממרנ' ושבק חיים לכל חי ורצו בעלי ש"ח לגבות קודם כתובת אשתו באמרם שהם מוקדמ'. ונ"ל דאין להם קדימה דהא מבואר בדברי הסמ"ע ובש"ע סי' מ"ח דממרנ' שלנו אינם אלא כמלוה על פה ואף שאין יכול לטעון פרעתי זהו תיקן המדינה אבל אינו גובה משועבדים אף שנתקיים חתימת הלוה מ"מ אינו אלא כמלוה על פה שאינם מעידים אלא על ח"י הלוה ואף שכתב בח"מ סי' מ' ובסי' ס"ט כתב ידו שהחתים עדים אחר חתימתו לא קיים החתימה אלא לקיים הענין כו'. התם לא כתבו בפירוש שמקיים החתימה אבל בקיום ממרני דידן שכותבים בפירוש לקיים החתימה ואי לאו מתיקון המדינה הי' יכול לומר פרעתי וכיון שכן הוא הוי מלוה על פה אלא שאינו נאמן לומר פרעתי ואשה שיש לה כתובה ושיעבוד בשטר בעדים קודמת ובטור ח"מ סי' ק"ד דין י"ג הביא פלוגתא דלרב האי שמלוה פה קודמת לגבות אבני חורי כיון שעדים מעידים שקדמו. ורב אלפס פסק שמלוה בשטר קודמת אע"פ שהיא מאוחרת ששיעבוד שטר דינו כמכרו כשם שמלוה ע"פ אינו גובה מלקוחות מאוחרים מפני שאין לה קול כך אינו גובה מבני חורי שנשתעבדו לאחר מכן והב"י הביא דברי ר"ן שכתב ודברי הרי"ף נראה עיקר ותמהני על הרב הב"י שפסק כרב האי ולא הביא דעת החולקי' וגם אינו מפורש בדברי הרמב"ם שסובר כרב האי וכבר השיגו הש"ך וכתב עיקר לדינא דמלוה בשטר קודם ובעיר שושן הביא דעת החולקי' והוא דעת הרי"ף וכתב והכי מסתבר ואף לדעת רב האי עיקר טעמא דק"ל שיעבודא דאורייתא וכיון שעדים מעידים דמלוה ע"פ קדמה מ"ל בשטר מ"ל בלא שטר. והש"ך שדא בי' נרגא ריש סי' ל"ט ועיקר להלכה דשיעבוד' לאו דאורייתא ובהאי דינא דמסתברא טעמא דהרי"ף והסכימו עמו גדולי אחרוני' ראוי לפסוק כוותיה ועי' בתשובת ב"ח סי' ס"ג והש"ך הכריע דאם כתב בשטר דאם שיעבוד לו נכסים בפירוש בשטר מודו רב האי דמלוה בשטר קודם א"כ בכתובה שכתוב בפירוש ששיעבד כל נכסיו היא מוקדמת וכן פסקנו להלכה למעשה פה היום יום ג' ט"ז אדר ראשון תפ"ט לפ"ק: