פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה קא
א"ה סי' צ"ג סי' ג' כתב רמ"א ויכולין ב"ד לתקן במקומן שהיתומי' יסלקו אותה כשירצו וכתב הב"ש חוץ מג' חדשים ראשונים אינם יכולין לסלק בריב"ש סי' ק"ז והטעם משמע הואיל והיא אסורה להנשא מחמתו יש לה מזונות בע"כ כו'. ונראה לי דווקא אם לא תבעה אלמנה כתובה בב"ד אבל אם תבעה כתובה בב"ד מזה לא דיבר הריב"ש וכ"ע מודי דאין לה מזונות דדוקא אם ב"ד רצו לתקן משמע שלא הי' המנהג ידוע שנוהגים כאנשי יהודא שאומרים שהדבר תלוי ביד יתומים וכבר פסק רבינו חננאל ורב אלפס דאם אין מנהג ידוע יעשו כשמואל דפסק כאנשי גליל דסבירי להו שהדבר תלוי בה להיות ניזונות כל זמן שלא תרצה לגבות כתובה ולכך אין כח בידם לתקן דבר שהוא חוב לה לגמרי שלא ליתן לה מזונות והיא אגודה בבעלה שאסורה להנשא אבל היכי שתבעה כתובה מעיקרא לא תיקנה לה רבנן מזונות אפילו אנשי גליל ולכך פשוט דאין לה מזונות ודבר פשוט הוא ולא כתבתי אלא להוציא מדיין אחד שרצה לפסוק אף בדתבעה כתובה ליתן לה מזונות משך ג' חדשים ראשונים ודבר ברור שאין הדין כן. עוד באתי להזכיר שרבים אומרים שרשות ביד יתומי' ליתן לאלמנה קרקע או מטלטלים דאף שהי' להם מעות מזומן וסומכין על הא דאיתא בח"מ סי' רנ"ג סי' ב' בהג"ה וז"ל האומר לפרוע לאשתו כתובה במעות מזומנים אין זה לשון מתנה ואין היורשי'. צריכי' לקיים משום מצוה לקיים דברי מת וטעות בידם דהתם מיירי שאין לו מעות וציוה ליתן לה במזומן ר"ל שימכרו היורשים אינם מחויבים אבל היכי שהניח מעות מזומן מחויבים לסלק וכן כתב הש"ך בהדי' בח"מ סי' ק"א וז"ל וכן הדין לענין כתובה שצריך ליתן לה מעות מזומנים אם יש להם ליתומים מעות בעין יעיון שם וסיים אפילו יש ליתומים קרקע מחוייבים ליתן לה מטלטלי' ע"ש: