פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה צא
מעשה בשטר קנין שהי' חתומים עליו שני עדים והעיד על אחד מן העדים שהי' מוסר ופסל המורה אותו שטר ונראה דלאו שפיר עביד המורה כיון דלא הכריזו עליו וגם לא נענש ברבים על עבירתו א"כ גם עדותו כשירה דהא מסור אינו אלא מדיני דגרמי וכבר הכריע הש"ך בסי' ס"ו ובסי' שפ"ו דדינא דגרמי אינו אלא קנסא דרבנן ואמרינן בפ' הכונס דף ס"ב אליבא דמ"ד דלא דנין דיני דגרמי דיני דמוסרות נמי לא דיינין ולא ראיותיו של הש"ך הם כראי מוצק ורבים גדולי הפוסקים דס"ל דלא הוי אלא משום קנסא דרבנן ואף שכתב הרמב"ם המוסרין והאפיקורסין והמינין והמשומדי' לא הוצרכו חכמים למנותן מכלל פסולי עדות שלא מנו אלא רשעי ישראל כו' עד אלו מורידין כו' מ"מ נראה דאף פסולי מדרבנן מ"מ מורידין דב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סיג לתורה כדאי בפ' כגמר הדין ובפ' האשה רבה ורשות בידן לענוש עונש מיתה מפני צורך שעה מ"מ אינו פוסל אלא מדרבנן ובר מכל דין י"ל דהרמב"ם ס"ל דדינא דגרמי משום דינא דמחייב לשלם ליורשי מסור אלמא ס"ל דינא הוא וכמו שהביא הש"ך בשמו אבל רוב הפוסקים חולקים עליו והלכה כרבי' וכתב רמ"א כל מקום שדברי ראשונים כתובים על הספר והם מפורסמת והפוסקים האחרונים חולקים עליהם כמו שלפעמים הפוסקים חולקים על הגאונים הולכים אחר אחרונים דהלכה כבתראי:
ולפ"ז כיון דמסור אינו פוסל אלא מדרבנן אין לפסול השטר אלא אם כן נכרז עליו בב"ד ובפרט בדורות הללו שגברו בעלי עולה ואנשי אמנה אבדו ולפעמים כשאדם מציל עצמו ע"י כותים נקרא אצל חבירו מסור ובאמת אינו כן וצריכין הב"ד לחקור אחר זה וכל זמן שלא נפסל על פי בית דין אין לפסול השטר והרי כטועה בשיקול הדעת חוזר הדין לדין תורה וכל זה שנאמר בשטר קנין יקוים תוקף ועוז הנראה לי לפי עניות דעתי כתבתי היום יום ו' עש"ק תמוז ת"פ לפ"ק פה א"ש נאום מאיר חותם לק"ק א"ש: