פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה עב
ביו"ד סי' קס"ג ס"ק ב' הרי שהי' לו חטי' עי' בתוס' דף ס"ב ד"ה לקח שהקשו כמה קושי' על פי' רש"י ופירש"י ג"כ דחוק. ונ"ל ליישב סוגיות דשמעתא בענין זה הא דנקט במתניתן הרי חיטך עשויית עלי בשלשים מיירי שיש לו חטים ואמר לו בשביל חטים אלו שיש לו אני נותן לך יין ויין אין לו ולכך פריך וכי אין לו יין מאי הוי דהא יצא השער פוסקין דהמקשה סבר שבאמת מותר לפסוק מפירות זו על פירות אחרים כמבואר בסי' קע"ה ומשני בבא לחוב בדמיהן ר"ל שאין לו חיט' אלא אמר לו בשביל דמי חטין אני נותן לך יין והוי לי' כהלואה ופריך שפיר אי לא כאיסורו הבא לידו אפילו יש לו נמי עד דמוקי למתני' כר' אושעיא וביש לו יין הוי כאסורו הבא לידו אלא דהשתא קשה לי' דאי אפשר לאוקמי רישא בלוקח ממש דא"כ מאי קמ"ל ואין לומר לרבוותא דסיפא נקט דזה נמי פשיטא בשלמא אי מיירי דחטי' עצמן הן בעין קמ"ל שפיר רבוותא דיין אסור אע"פ שבא מכח פסק ראשון אבל אם אין לו חטי' והוא זוקף המעות בהלוואה פשיטא דאסור ולכך מוקי דרישא וסיפא לאיסור ומאי לקח לקח בהלוואתו ולא הי' לו חטי' ולפי' מה שהביא הב"י בשם הנמוקי יוסף ניחא נמי ע"ש: