פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה סח
מחכם אחד מחכמי הזמן אשר שלח לידי הגאון מוהר"ר שמשון ז"ל מווינא.
הנה הכצעקתה הבאה אלי מהאשה הנצבת בזה וצווחה ככרוכי' להתיר מעליה כבלא דזיקת בעל וליפטור אותה בגט כריתות כאשר צוה הבעל טרם צאתו מן העיר קומאורין כמבואר העדות אשר נכתב לזכרון וזה לשונו זכרון עדות שהיתה בפנינו עדות ח"מ היום ו' עש"ק ג' ימים לחודש אדר ראשון תע"ט לפ"ק למנין שאנו מנין כאן בחוק קומארין איך שבא לפנינו המומר שמואל בכ"מ שמשון אשר עכשיו נחלף שמו ונקרא פערדינאנט בראדאצקי ואמר לנו הוו עלי עדים כשרים ונאמנים וקיים ממנו בק"ג א"ס מעכשיו וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח ובכל האופן המועיל כתחז"ל ואף חתמו וקיימו את חתימת ידי ממש דלמטה ותנו ליד אשתי מ' שרל בת ה' חיים מק"ק ברודא להיות בידה לזכות ולראי' איך שרציתי נפשי ברצון טוב שלא באונס והכרח כלל כי אם בלב שלם ובנפש חפיצה ובדעת שלימה ומיושבת והנני מודה בפניכם היום כו' ודלא למהידר בי' מיום דנן ולעלם ואמר לנו בזה הלשון איך בין איין מומר עכשיו שוין יותר אלז ג' שנים אין בין שוין יותר אלז ב' שנים איין איש מלחמה ואבי נקרא בשמו שמשון בר משה ראקדניץ ואמי שמה צארטיל ואמי זקנתי שמה גאלדה ואשתי שמה שרל בת ה' חיים באשאן ז"ל מעיר פלוני ועכשיו אני נקרא בשמי פערדינאנט בארדאצקי מייני לייט האבין מיך מיזן זיכין אין מיין קווטיער אונ האבן מיך כמה פעמים ניט אן גיטראפן. ועכשיו מארשירן מיר בדרך רחוקה וואלט איך גערין גט געבין אליין דיא זאך מיז היינט גישעהן דען למחר מיזין מיר מארשירין בהשכמה והשבנו אנחנו ח"מ בזה"ל מאחר דאז ידוע איז עסק הזאת בנחיצה ניט קאן לגמר גיבראכט ווערדן מכמה וכמה טעמים הידועים כל שאינו יודע בטיב גיטן וקידושין וכו' אלזו קאן עס היום ניט גישעהן והשיב לנו המומר הנ"ל וואן ניט זיין קאן אונט איך מיז מארשירן אונט קאן בלתי אפשרי כאן פר בלייבן אזו וויל איך איין שליח מאכין להיות במקומי לכל דבר בכן בין איך אויז בוחר פר איין שליח לפלוני ונ"ו להיות במקומו בחריקאי וידו כידי לכל דבר והוא יכתוב הגט ויקבל הגט מן הב"ד וימסור ויתן הגט ליד אשתי שרל בת פלוני הנ"ל כדת וכדין בכל הלכותיו להיות גט פטורין ומסילקי' כו' ותהא אשת שרל הנ"ל פטור ומסולקת ממני ואני ממנה ותהא מותרת לכל אדם כל הנ"ל נעשה לפנינו עדים ח"מ היום ו' הנ"ל:
נאום הק' שמואל בכמר פלוני יצ"ו מק"ק פלוני
בפנינו עדים ח"מ חתם שמואל בכמר פלוני אשר עכשיו נקרא שמו פערדינאנט בראדצקי בחתימת ידי ממש בכן אשרנוהו וקיימינהו כדחזי נאו' פלוני ונאו' פלוני ונאו' פלוני אנחנו ח"מ הזדקקנו להעדים שהעידו בפנינו דדא הי' ח"מ של המומר שמואל בכ"מ פלוני מק"ק פלוני בעל האשה שרל בת הר"ר חיים באשאן היושבת פה ק"ק ברודא גלמודה באלמנה חי' בכן אשרונהו וקיימנוהו כדחזי היום א' ט' ניסן תעט"ל פה ק"ק ברודא:
נאום פלוני ונאום פלוני ונאום פלוני.
והנה ליתר התוקף ועוז ואמת הדבר שהי' מתירא מומר הנ"ל פן ואולי השטר הנ"ל לא נכתב כתיקונו אזי לקח נייר א' וחתם עצמו בשולי היריעה למטה הנקרא קארט"ה ביאנק"י וז"ל כתב השני הנ"ל הק' שמואל בכ"מ פלוני יצ"ו מק' פלוני. בפנינו חתם שמואל בכ"מ שמשון הנ"ל בחתימת ידו ממש בכן אשרונוהו וקיימנוהו כדחזי היום יום ו' ג' אדר ראשון תע"ח לפ"ק פה קומארין נאום פלוני ונאום פלוני:
תוכן הכתב של מוהר"ר פלוני וז"ל והנה באשר שבעת ההיא כשאמר מומר הנ"ל בשעת הכתיבה הנ"ל היו באותו חדר של הקצין הר"ר זעקיל ווירמש הנ"ל כמה וכמה אנשים ובתוכם הי' כמה קרובים כאן ר' זעקיל הנ"ל ואחיו וכמדומה לזה בכן כתבתי לשם שיכתבו אלי מי ומי המה האנשים שהעמיד המומר הנ"ל להיות עדים על הגט נכתב לי תשובה שבפירש אמר המומר הנ"ל שר' זעקיל הנ"ל ור' שמעון שוויד הנ"ל והי' עדים על הגט אף שעל אותה אגרת עדיין היתה בעיני אגרת בת מחלת לב שבקשו והי' היתר לעגונה הנ"ל בכן כתבתי עוד הפעם לשם שיכתבו לי כל דבר שורש אם העמיד המומר הנ"ל גם בפירש מי ומי יהי' הסופר ועל זאת נכתב לי התשובה כפי העתק בכאן וז"ל:
שלום לאהו' מהר' פלוני יצ"ו ווייל זיך גיטראפען האט דאס איך גלייך בכאן געוועזין בין אונד אצל אדוני ב"ב הקצין ר' יעקיל ווירמש גיזעהן כתבים שונים ממכ"ת מחמת עסק הגט של המומר הידוע ע"כ אודיע למכ"ת דאס ח"ו ניט משנה בין כי אין אדם חוטא ולא לו וועלכס דען גאנצין אמת איז שרייב איך בזה"ל האב איך להמומר גיזאגט וויא קאן מען עכשיו בנחיצה דיא זאך אויס מאכן ואומר לי המומר בזה"ל איך בין צו פרידן צו אלי זאכין אונד איר פלוני איר זאלט דער שליח זיין אונד עטץ זאלט עדים זיין על הגט אונד דיא אנדרי עסקים וואס נצטרך איז להגט הן סופר או שאר עסקי' בין איך לכל מרוצה ברצון טוב כדי אלז מיין ווייב זאל פטור זיין ממני בפטורים גמורים אבר זאלט דער מומר בשם גימעלט האבין דער בעל דבר זאל סופר זיין קאן איך ניט זאגין רק ער האט סתם גיזאגט אני נותן נפשי לכל וכל בין איך ציא אלים מרוצה ווייטר האב איך בעסק הזאת יותר קיין ידיעה קאן ניקס מעלדן וואן אבר זיא על עסק כמבואר קיין התרה האבין אזו קאן איך ווייטר מערס ניט בעריכטין כי אני בפנים ושאר אנשים בחוץ על זה קאן מכ"ת זיך סומך זיין כ"ד ידידו הכותב בנחיצה הק' מענקי סג"ל אף אני דורש שלומי לר"מ הנ"ל וכתבו קבלתי אינם למעלה דיא תשובה צו ער זעהן איזט אנדרשט ווייס איך מחמת עסק הנ"ל ניקס צו מעלדין אונד אין אייל מוז לע"ע שליסן כ"ד הק' זעקל ווירמש ע"כ לשון התשובה מר' פלוני
כתב זכרון עדות שהועתק ע"י האלוף מוהר"ר פלוני פעם ראשונה וז"ל יום י"ב אדר תעח"ל שלום לאהו' מוהר"ר אפרים סג"ל איך האב כהיום ח' יום כו' גשריבן גשיכט שון דיזוז אויך אונד פאלגט היום כתב מהמעשה שנעשה פה קומארין ג' דיטא בא לבית איש מלחמה פון רעגימענט של אדון יענראל גוויטה שטערינבארג ואמר שהוא מומר ועכשיו פונה לדרכו למדינות הים ע"פ צוה הקיר"ה למדינות נאפעלה ומי יודע ווידרום מיט זיין חיות דער פון צו קימין אבער מען ווערט וויסן וואי הין ער איז גקימין ויש לו אשתו זו וואלט גערין גט געבין אונד דיא מצוה טיהן כדי שיצליח בדרכיו ואינו יודע איך ומה שיעשה דבר זה בכן חזק ואמץ כתיב ואמרתי מצוה הבא לידי ואקיימנה רק אין כאן מקומו לכתוב הגט כראוי מכמה טעמים חדא שצריך מומחה לסדר הגט וצריך סופר מומחה שיכתוב הגט וכל זה איננו כאן כאן לא סופר ולא ב"ד וכל מי שאינו יודע בטיב גיטן וקידושין אל יהיה עסק עמהן והפנאי לא ניתן שיוכל ליסע למקום אחר ששם בית דין או בית דין לכאן צו קימין צו לאזן מאחר צוה מלכות יר"ה ציטע ציטע ציטע מארשירן מוזן ואין לך אונס גדול מזה בכן עשה מומר כתב זה בייא שלוס גם ווידרום אפארטי איין קארטי פיאנקי דאס איך ברצון טוב ובנפש חפיצה ובדעת שלימה ומיושבת מרוצה גוועזין להגט שלא באונס ובהוכרח כלל ע"כ שאלה גדולה זו אויב מען הגט שרייבן דארף כדת ודין שארי גיטין ואשתו תתקבל ע"י שליח מה שהוא עושה במקומו ובחריקאי איך הב שוין חוקר גיוועזין ע"י אנשי ברוד' דס הכל אמת איז כמו ער זאגט זעלבסטן גלייך אלז מה שכתבתי היום ח' יום מאהו' נאם פלוני:
זכרון עדות שהיתה בפנינו ח"מ כהיום ו' עש"ק ג' ימים לחודש אדר ראשון שנת חמשת אלפים וארבע מאות שבעים ושמונה לבריאת עולם שאנו מנין כאן בחוזק קומארן איך שבא לפנינו המומר שמואל בכמ' פלוני אשר עכשיו נקרא בשמו פערדינאנט באראדאצקי ואמר לנו הוי אלי עדים כשרים ונאמנים וקנו ממנו בק"ג א"ס מעכשיו וכתבו בכל לשון של זכיות ויפוי כח ובכל אופן המועיל כמחז"ל ואף קיימו את חתימת ידי דלמטה ותנו ליד אשתי שרל בת הר"ר חיים להיות בידה לזכות ולראיי' איך שרצתי את נפשי ברצון טוב בלא אונס והוכרח כלל כי אם בלב שלם ובנפש חפיצה ובדעת שלימה ומיושבת והנני מודה בפניכם היום כמודה בפני ב"ד חשוב והודאה גמורה שרירא וקיימא דלא בהשטאה ודלא בהשנאה ודלא למהדר בי' מיומא דנן ולעלם ואמר לנו בזה הלשון איך בין איין מומר עכשיו יותר אלו ג' שנים אונד בין שוין איין איש מלחמה יותר אלז ב' שנים וזה האותות ומופתים אבי נקרא בשמו פלוני בר פלוני מעיר פלוני ואמי נקרא בשמה פלונית ואמי זקנתי שמה פלונית ואשתי נקראת בשמה שרל בת ה' חיים באשאן ועכשיו אני נקראת בל"א פערדינאנט באראדאצקי מיינע לייט האבין מיך מוזין זוכין אין מיין קוואטיר כמה פעמים וועגין גט אבר זיא האבין מיך ניט אן גיטראפין ועכשיו מארשירין מיר בדרך רחוקה וואלט איך גערין גט געבין אליס דיא זאך מוז היום נאך גשעהן דען למחר בהשכמה מוזין מיר מארשירין והשבנו אנחנו ח"מ בזה הלשון אחרי דאס ידוע איז העסק הזאת בנחיצה ניט קיין לגמר קומין מכמה טעמים הידועים כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין וכו' אלזו קאן דיזוז היום ניט גישעהן והשיב לנו ווען ניט קאן זיין אונט איך מוז מארשירין אונ קאן בלתי אפשר כאן בלייבן אזוי וויל איך איין שליח מאכין להיות במקומי ובחריקאי וידו כידי לכל דבר והוא יכתוב ויקבל הגט מן הב"ד צדק וימסור ויתן הגט ליד אשתי שרל בת הר"ר חיים כדת וכדין בכל הלכותיו להיות גט פטורין ומסולקת ממני וכו' ותהא אשתי מרת שרל בת הר"ר חיים הנ"ל פטורה ומסולקת ממני ואני ממנה ותהא מותרת לכל אדם כל הנ"ל נעשה בפניכם עדים ח"מ היום יום הנ"ל, נאום הק' שמואל בכמר פלוני יצ"ו מק"ק פלוני:
בפניכם חתום שמואל בכמר פלוני הנ"ל אשר עכשיו שמו בל"א פערדינאנט באראדצקי בחתימת ידו בכן אשרנוהו וקיימנוהו כדחזי:
הק' נאום פלוני. ונאום פלוני. ונאום פלוני:
העתק מגוף הכתב יום ד' ה' ניסן תעח"ל קומארין.
שלום לאהו' מוהר"ר פלוני יצ"ו גי"ה מן וכו' מה שכתב רום מעלתו א' ניסן העבר ראיתי בבית הק' ר' פלו' ועיינתי שלא נחסר כלום מגוף הכתב אלא מחמת עדים ע"כ אודיע למכ"ת בקיצור נמרץ מאחר שהגוף הכת' הוא בווינ' אצל אדמ"ו הגאון המפורסים מהר"ש נר"ו לכן אודיע שאני שאלתי תחילה למומר כאשר בא לכאן בזה"ל אויב צופרידן איזט הכל בחתימת ידו הן על השליח או על העדים כי דינם רבים המה בגט ובנחיצה קאן העסק הנ"ל ניט גישעהן כי דינים רבים המה בגט מכמה טעמים והשיב לי מומר הנ"ל אני נותן ח"י ברצון טוב שלא באונס דאס איר זאלט שליח זיין כמו אני בעצמי אונד הגט כשר מוסר זיין ליד אשתי שרל בת הר"ר חיים ובפירוש אמר לי המומר ולאלו האנשים העדים הידועים כאשר נחתמי' בח"י על הגוף הכתב מה שהוא בווינא הוי אתם עדים כשרים ונאמני' וכתבו וחתמו על הגט כדין תורה אונד איך גיב פולמאכט ווען וואס פאר געסין איז גיווארין אלו צו מעלדין אלז צו טוהן לטובה ולזכות אשתי הנ"ל אלז זיא פטורה ומסולקת זאל זיין ממני כל הנ"ל נעשה פה קומארן לראיה. באתי על החתום כ"ד הק' מענקי הנ"ל סג"ל:
שלשה כתבי' העתקת מילה במילה מגוף הכתבי' לראי' באתי על החותם הק' פלוני:
העתק מגוף עדות בעסק העגונה מרת שרל הנ"ל.
זכרון עדות שהיתה בפנינו עדות ח"מ כהיום יום ו' עש"ק ג' ימים לחודש אדר ראשון שנת חמשת אלפים וארבע מאות שבעים ושמונה לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן בחוזק קומארן איך שבא לפנינו המומר שמואל בכמר פלוני אשר עכשיו נקרא שמו פערדינאנט באראדאצקי ואמר לנו הוי עלי עדים כשרים ונאמנים וקנו ממנו בק"ג א"ס מעכשיו וכתבו בכל לשון של זכיות ויפוי כח ובכל אופן המועיל כתחז"ל ואף חתמו וקיימו את חתימת ידו ממש דלמטה ותנו ליד אשתי מרת שרל בת הר"ר חיים להיות בידה לזכות ולראי' איך שרצתי את נפשי ברצון טוב שלא באונס והוכרח כלל כי אם בלב שלם ובנפש חפיצה ובדעת שלימה ומיושבת והנני מודה בפניכם הנ"ל כמודה בפני ב"ד חשוב וראוי בהודאה גמורה שרירא וקיימא דלא בהשטאה ודלא בהשנאה ואמר לנו בזה הלשון איך בין איין מומר עכשיו יותר אלז ג' שנים אונט בין שוין יותר אלס ב' שנים איין איש מלחמה אותות ומופתים אבי שלי נקרא בשמו פלוני בר פלוני מעיר פלוני ואמי נקראת בשמה פלוני' ואמי זקנתי נקראת בשמה פלוני' ואשתי נקראת בשמה שרל בת ה' חיים באשאן ועכשיו אני נקראת בל"א פערדינאנט בראדאצקי מיינה לייט האבין מיך מוזין אין מיינה קוואטיר זוכין כמה פעמים וועגן גט אבר זיי האבין מיך ניט אן גיטראפין ועכשיו מארשירן מיר בדרך רחוקה וואלט איך גערין גט געבין אליין דאס מוז היום נאך גשעהן דען למחר בהשכמה מוזין מיר מארשירען והשבנו אנחנו ח"מ בזה"ל אחרי דאס ידוע איזט עסק הזאת ובנחיצה ניט קאן ניט גישעהן מכמה וכמה טעמים הידועים כל שאינו יודע בטיב גיטין וכו' קאן דיזוז היום ניט גישעהן והשיב לנו ווען ניט זיין קאן אונד איך מיז מארשירן אונ קאן בלתי אפשר כאן בלייבען אזוי וויל איך איין שליח מאכין להיות במקומי לכל דבר והוא יכתוב ויקבל הגט מן ב"ד צדק וימסור ויתן הגט ליד אשתי מ' שרל בת מ' חיים כדת וכדין וכהלכה בכל הלכותיו להיות גט פטורין ומסולקת וכו' ויהי' אשתי שרל הנ"ל פטורה ומסולקת ממני ואני ממנה ותהא מותרת לכל אדם כל הנ"ל נעשה בפנינו עדות ח"מ היום יום הנ"ל נאום הק' שמואל בכ"מ פלוני יצ"ו:
בפנינו עדים ח"מ חתם שמואל בכ"מ פלוני הנ"ל מק"ק פלוני אשר עכשיו שמו בל"א פערדינאנט בראדצקי בחתימת ידו ממש בכן אשרונוהוה וקיימנוה כדחזי נעשה היום יום הנ"ל פה קומארין בחתימת ידו ממש ממני הק' שמעון בה' אליקום ז"ל. הק' יצחק בה' מאיר ז"ל. ונאום בנימן בה' ישעי' ז"ל. אח"ז נתקיים החתומים המומר בב"ד צדק דק"ק ברודא ע"פ עדים כשרים שהכירו חתימת ידו מומר הנ"ל:
שלום לאהו' מוהר"ר פלוני ה"ה אצל הגאון המפורסם מוהר"ר שמשון נר"ו ש"ץ ונאמן יצ"ו גשיכט נון דיזוז אונ פאלגט היר בייא כתב מה שעשה אשר נעשה פה קומארין ג' דיטה בא לביתו איש מלחמה פון רעגעמענט של האדון יענוראל קוויטה שטערין בארג ואמר שהוא מומר ועכשיו פונה לדרכו למדינת הים ע"פ צוו של קיר"ה למדינות נאפעלה ומי יודע ווידרום מיט זיין חיות דער פון קומן ווערט אבר דז מען וויסן ווערט וויא. ער אהין קומן איזט ויש לו אשתו אזו וואלט ער גערין דיא מצוה טאן כדי שיצליח בדרכו אונד וואלט גערין גט געבן זיין ווייב ואינו יודע איך מה שיעשה דבר זה בכן חזק ואמץ כתוב ואמרתי מצוה בא לידי ואקיימנהו רק אין כאן מקומה לכתוב הגט כראוי שאין כאן ב"ד ולא סופר וכל מי שאינו יודע בטיב גיטין וכו' והפנאי לא ניתן שיכול ליסע למקום ב"ד או יבואו ב"ד. הנה מאחר שצוו מלכות יר"ה דס ציטע ציטע ציטע מוזן מארשירן ואין לך אונס גדול מזה בכן עשה אומר כתב זה בייא שלוס וגם ווידרום אפארט איין קארטי ביאנקי דאס זיך ברצון טוב ובנפש חפיצה ובדעת מיושבת מרוצה גיוועזן להגט שלא באונס והוכרח כלל ע"כ שאלה גדולה זו היא אויב מען הגט שרייבן דארף כדת וכדין שארי גיטין אשתו תתקבל הגט ע"י שליח זה שהוא עשה במקומו ובחירקאו איך האב שוין חוקר ודורש גיוועזן ע"י אנשי קהלתינו ברוד' דאס הכל אמת איז כמו ער זעלבין גיזאגט האט גלייך פלס מה שכתבתי כהיות ח':
העתיק מן הכתב מה' פלוני:
שלום וכו' מוהר"ר פלוני נר"ו גי"ה מה שכתבתי ר"מ א' ניסן העבר ראיתי בבית הקצין ר' פלוני ועיינתי שלא נחסר מגוף הכתב אלא מחמת עדים ע"כ אודיע בקיצור נמרץ מאחר שהגוף הכתב הוא בווינא אצל אדמ"ו הגאון המפורסם מ' שמשון נר"ו לכן אודיע שאני שאלתי להמומר תחילה כאשר בא לכאן בזה"ל אויב צו פרידן איזט בחתימת ידו על הכל הן על השליח וסופר או על העדים כי דינים רבים המה בגט ובנחיצה קאן העסק הלז ניט גשעהן מכמה טעמים והשיב לי המומר בזה"ל אני נותן ח' ברצון טוב שלא באונס דז איר זאלט איין שליח זיין כמו אני בעצמי אונד הגט שרייבן ומוסר זיין לאשתי בפירוש אמר לאלו אנשים הידועים הנרשמים בשמם על גוף הכתב מה שהוא בווינא הוי אתם עדים כשרים ונאמנים וכתבו בכל לשון על הגט כדין תורה אונד איך גיב זיא דיא פולמאכט בכל אופנים וואס מהצורך איזט להגט לטובת ולזכות אלז אשתי שרל הנ"ל פטורה ומסולקה זאל זיין ממני ואני ממנה כל הנ"ל נעשה פה קומארין לראי' באתי על החתום הק' פלוני:
אחר זאת כתבתי אני הק' פלוני לפלוני סופר לשאול את פיו אם יש לו אומן יד לכתוב הגט כדת וכראוי אזי בא סופר פלוני הנ"ל לכאן בט"ו סיון והראה לי כתבתו כתב יושר ומצאתי וראיתי בו שהוא סופר תם ויש לו אומן יד לכתוב הגט כדין ומיד אזרתי כגבור לכתוב לאדמ"ו הגאון המפורסם אב"ד ר"מ דק"ק פראג ולגלות אזנו מזה ועדין תשובתו נשאר מעל. הק' פלוני:
וכאשר עמדתי על העיון בשריות' דהאי איתת' רבו ספיקות כמו רבו ראשון תחילה נאמר דא משמעות לשון זכרון עדות הנ"ל משתמע דאותן שמינה המומר שמואל הנ"ל לחתום הגט ולא ידעי אם זה הוא שמואל בכ"מ פלוני בעל האשה ההוא דילמא אינש אחרינא הוה המתכוין לקלקלה להתיר אשת איש לעלמא ובלבד שיהא מכירין שם האיש בגט וכו' ע"ש וכן הוא באה"ע סי' ק"כ סי' גימל וז"ל כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמה והוא שיהא עדים חתומי' בו מכירין ויודעי' שזה הוא פלוני וכו' ע"ש אע"ג דב"ד שבקהל ברוד' קיימו חתימת ידי הבעל דדא היא חתימת ידו ממש וממש ניכר שהוא ח"י שמואל בעל אשה הנ"ל עדיין מספיקא לא נפקא לן דילמא הכרת הכתב גבי גט לא מהני ומשום דחומרא א"א בענין דוקא הכרת פניו ממש ואיסורן מממונא לא ילפינן. שנית לתמ' מדברי סופרים איכא לספוקי כיון שלא אמר הבעל בפירוש מי מהם יהי' סופר וא' שוקל הדעת מבינים ואף שלפי משמעות איזה מהעתקו' זכרון עדות הנ"ל שהבעל צוה לפלוני סופר הנ"ל שיכתוב הגט ומינהו לסופר בפירש איברא לא די שהעתקות שהעתיק מ' פנחס ברודא הנ"ל והוא חתם תחתם סותרים זה את זה וזה לעומת זה ובשני כתובים דבכתב א' מהם נאמר וז"ל אני נותן החתימת ידי ברצון טוב דז איר זאלט איין שליח זיין כמו אני בעצמי אונד הגט כשר מוסר זיין לאשתי וכו' ולא הזכיר מעניני כתיבה כלל מי שהי' סופר ובכתב שני נאמר וז"ל דז איר זאלט איין שליח זיין כמו אני בעצמי אונד הגט שרייבן ומוסר זיין לאשתי וכו' ומה נאמר בכתב ראשון ומה נדבר בכתב שני. וביחוד בכתב שכתב הסופר פלוני למהר"ר מרדכי לייפניק ושם נאמר דברים מפורשים שהבעל לא מינה לר' פלוני סופר וז"ל דא אבער דער מומר זאלט גימעלט האבן בפירוש דער בעל דבר זאל סופר זיין קאן איך ניט זאגן עכ"ל. ומהגם ר' זעקיל ווירמש אשר הוא חד משלשה מיטב לכת' חתם על זיכרון עדות הנ"ל וז"ל איך בין בוחר פר איין שליח לסופר פלוני בר פלוני סג"ל להיות במקומי ובחריקאי והוא כתב הגט יקבל הגט מן הב"ד וכו' עכ"ל ובשולי היריעה בכתב שכתב ר"ת הנ"ל בא ר' זעקיל הנ"ל על החתום ואמר מודים בכל כוחו לדבר ר"מ הנ"ל שבעל לא מינה לסופר וזה לשונו למעלה דיא תשובה צו ערזעהן איזט אנדרשט ווייס איך ניט מחמת העסק הנ"ל ניכט צו מעלדין:
שלוש אלה נפלאים ממנו דאף אם נקיים הדבר עדות אחזקתי' דהימנותי' וכיון שהוגד טוב אינו חוזר ומגיד לו יהי' כן דהבעל מינה בפירוש לסופר פלוני הנ"ל לכתוב הגט הלא לפי דברי העתקים הנ"ל כל אפין שווין שמינה לסופר פלוני הנ"ל גם להיות שליח להולכה. ולפ"ז יהי' סופר פלוני הנ"ל סופר ליכתוב הגט ושליח ואיכא לספיקא אם הסופר יכול להיות שליח להולכה שהרי צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם ואם הסופר הוא שליח א"כ צ"ל אני כתבתי ובפני נחתם י"ל דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין וקו"ל ההולך אל ארבע כיון דהקלף והדיו והקולמוס וי"א אף שארי כלי כתיבה צריך להיות משל בעל ובש"ע אה"ע ריש סי' ק"כ דנהג' שהסופר מקנה כל הנ"ל להבעל ע"ש א"כ בנידן דידן שבאותו מעמד שמינה לסופר פלוני הנ"ל להיות סופר לא יהיה קלף לפניו וקסת הסופר במתניו להקנותו לבעל ועתה שהלך לו למה"י קניהו הסופר או יזכה בו במקום הבעל. וחמישתו יוסיף עליו כיון דהמומר לא קיבל עליו בחרם ובשבועה שלא לבטל הגט איכא למיחש דילמא שווי' נפשי' הדרנא ויבטל את הגט ואע"ג דבשו"ת ת"ה סימן רל"ז בפסקיו סי' מ"ב והובא בש"ע בהגהות סי' קמ"א סעיף קנ"ט ראה לתקן ההיא חששא והיינו שמתחילה יעשה שליח לקבלה ואח"כ חוזר לקחו מן השליח ועושה אותו שליח להולכה אמנם מתוך זכרון עדות הנ"ל משמע שלא עשה להסופר פלוני הנ"ל כלל שליח לקבלה רק שליח להולכה ומכ"ש לדעת הש"ע ס"ס קכ"ט דמצריך תרווייהו לקבל עליו בשבועה שלא לבטל את הגט או השליחות וצריך ג"כ לעשות תחלה שליח לקבלה ואחר כך להולכה כו' ע"ש וכאן לא נעשה שום דבר:
ויוצא בשני מידי ספיקא לא נפקא כיון דכבר עברו וחלוף עדן עדנ' זמן זמנ' שוב א' אשר יוצא ויבא בשייר' וכל יום ויום הולך למקום סכנה אפשר דין הראוי ליתן עליו חומרי חיים וחומרי מתים ואם אין לו בנים לבעל הנ"ל ויש לו אח בעולם איכא לספיקא דילמא הוא זקוקה ליבם או לחליצה בשביעית כשתצא לחפשי בנתינת הגט מאימתי כותבין בו הזמן אי מיום שמסר דבריו לסופר ולעדים ולשליח או מיום הנתינה וכדי להתיר אגודות אגד בחד נחי' בפלס מאזני' שקלתי ומניתי כל הספיקות הנ"ל. עוברי' לפני כבני מרון הספק הראשון בענין שאין מכירין הבעל הואיל וחזינן דשקדו חכמים על תקנות בנות ישראל מה שהם אמרו והם אמרו לענין הכרת הבעל דהואיל דגלוי מילתא בעלמא אפי' עד אחד או אשה או קרוב ונאמן בזה ע"ש בש"ע אה"ע סכ"ח סעיף גימ"ל א"כ אף כאן אנו נאמר דחתימת הניכרת ונתקיימ' בב"ד הדא היא ת"י של שמואל הנ"ל בעל האשה הנ"ל ההוא וודאי דעדיף מטביעת עינא דקלא או מדאם הוחזק בעיר שלשים יום דנאמן על שמו ושם אשתו וכותבין הגט ונותני' על פי' ובייחוד לפי מאי שפסק בתשובת רד"ך בית כ"ג במומר אשר כתב בכתב ידו ושלחו בסולימקי ואלו דבריו הנה אני מונה סופר ועדים לכתוב הגט ולחתום שתוכל ג' שיכירו כתב ידו ויש שם אנשים המכירים כתב ידו כותבין ונותנין גט לאשתו וכו' והעלה דב"י מהני' ואע"ג דבתוס' משמע הפוכי דברים ומביא בהרא"ש בפסקיו בשם ר"ת וכן בסמ"ג וז"ל כתב בכתב ידו לסופר כתוב ולעדים חתמו אע"פ שכתבוהו וחתמו לה פסול עד שיאמר לסופר וכו' וכן פסק בש"ע סי' ק"ק סי' ה' ע"ש ובשביל כך הרב רד"ך הנ"ל בסיומא דמלתא בתשובת כתוב שכן הוא להלכה ולא למעשה איברא כל השקלי' והטרי' שם בתשובתו אי מהני הכתיבה להיות כדיבור וכאלו צוה בפה להסופר לכתוב ולעדים לחתום דמי או לאו אבל בהך ספיקא דילמא אחר הוא ואין זה בעל אשה הנ"ל לא הרגיש כלל ואי הוי פשיטא לי' דכתיבה כדבור דמי הוי מורה הלכה ולמעשה ליכתוב הגט וליתנו ותיפק לי' דצריכה להיות מכירו שזה צוה לכתוב הוא בעל האשה ההוא אע"כ צ"ל דבזה ליכא לאספוקי כלל כיון שמכירין חתימת ידו מאן הוי כאלו עומד בפני העדים המעידים עליו בהכרת פני' אשר יאמרו עליו כי הוא זה וכן בנ"ד שבמקומו חתימת ידו ניכר זה הוא שמואל בעל האשה ההיא דכ"ע מודי' דמהני:
וכדומה לזה מצינו בש"ס ערוכה דאפי' במקום היתר אשת איש לעלמא אם מכירין החתימה הוי כאלו חתם בפנינו וראוהו בשעת החתימה דקאמר שם במס' גיטין דף ג' ע"א וז"ל ורבא אמר לך אטו הכא אמרי ידעינן מי לא מהימן פירש"י הואיל דלדיד' טעמא הוא משום קיומי' אי אמרי יודע אני בחתימת העדים מי לא מהימן דמה לי בפני מה לי כי אמר יודע אני עכ"ל הרי אליבא דר' דהוצרכו לומר בפני נכתב ובפני נחתם משום דאין עדים מצויין לקיימו ואם לא יאמר בפני נכתב ובפני נחתם כי אתי בעל ומערער לומר דאין זה חתימת ידו העדים ממש אלא אדם אחרינ' חתם את שמם ויפסול הגט אפילו הכי אמרינן דאם לא עמד השליח על גבי עדים כשחתמו רק שמכיר חתימת ידיהם בטביעת עין שפיר דמי והוי כאלו ראו שחתמו בחתימת ידיהם ממש ואין הבעל יכול לערער ויוצאין בדוגמא בשארי איסורא דאורייתא כגון מי שנשבע שלא לעשות דבר פלוני כי אם ברשות חבירו פסק בתשובת רשב"א ומובא בש"ע יו"ד סי' רכ"ח סי' ל"ח ובט"ז סי' קנ"ט ס"ק מ"ו דאם נתן לו חבירו רשות אפי' במכתב לאמר כל שהוא מכיר חתימת ידיו הוי כאלו עמוד לנגדו וארשייהו ע"ש ואין לחוש באיסור דאורייתא וחומרא השבועה דילמא מי שכתב זה אחר זה ולא הי' לו היתר עד שיעמוד חבירו לנגדו וירשיהו אלא ע"כ צ"ל דאם מכיר כתב ידו הוי כמו הכרת פנים א"כ אף בנידן דידן כי מכירין חתימת ידי הבעל כאלו הכרוהו בפנים שהוא בעל האשה ההיא וע"פ הכרת חתימת ידו כותבין ונותנין וכי מן הדין במקום העיגון דינו כמו במקום סכנה דכותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין כמבואר בש"ס ערוכה מס' גיטין דף ס' ע"א וז"ל מי שהי' מושלך בבור יאמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו ופריך ודילמא שד הוי ודילמא צרה הוא וכו' תנא דבי ר' ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אעפ"י שאין מכירין ע"ש וכן פסק בש"ע סי' ק"כ ס"ג לכאורה יש להקשות למה לא משני הש"ס דהכירוהו בטביעת עינים דקלא דעפ"ז בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה כדאי' במס' גיטין דף כ"ג ובמס' חולין דף צ"ו ע"א ע"ש אלא מדלא משני הכי ש"מ דאע"ג דלא הכירוהו כלל כותבין בשעת הסכנה ורש"י פי' בד"ה בשעת הסכנה כגון זה שמסוכן למות ואם לא עכשיו אימתי עכ"ל א"כ בנידן דידן שהלך הבעל למרחקים למלחמה בכל שעתה ושעתה בחזקת סכנה בוודאי דבמקום עיגון כזה כותבין ונותנין ואע"פ שאין מכירין ויתר שאת ויתר עוז שמכירין אותו מתוך חתימת ידו ממש.
ובדבר הפסק השני והשלישי אשר המה אשתרובי אשתרביב בהדדי ואגד בחד הוא ודורשין תחילות אי הסופר יכול להיות שליח להולכה הנה לכאורה דברי הרמב"ם פ"ז מהלכות גירושין והובא בטור אה"ע סי' ק"כ וזה לשונו כתב הרמב"ם אפי' היה כותב אחד משני עדים החתומים בו והוא שליח שמנו לה הרי זה כשר וכו' עכ"ל הרי דמכשיר הרמב"ם להיות סופר עד ושליח ואף הטור חולק שם על הרמב"ם וז"ל נראה מדבריו שהוא מכשיר כתב סופר ועד ולקמן בעינן שהוא פסול ע"ש ובסי' ק"ל מביא דעת החולקים על הרמב"ם באריכות דכתב סופר ועד פסול ז"א לא מצינו בשום אופן החולק על הרמב"ם בדין סופר שליח דדוקא בכתב סופר ועד חולקין עליו ופסלו ותשובתו בצדו דאיכא למיחש תיפוק חורבנ' מינ' דמשום בסופר אמר לסופר לחתום בעד ובעל לא אמר הכי ונמצא הגט פסול משא"כ בסופר שליח דליכא למיחש מידי כ"ע מודים להרמב"ם דכשר ובמשנה במס' גיטין דף ס' ע"א וש"ס ערוכה דף כ"ט ע"א וז"ל אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו ותנו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אינהו אין אבל שליח לא ומשני טעמא א"א משום בזמן דבעל הכא לא קפיד עכ"ל הרי דעכ"פ אם הם עצמן נותנין הגט לידה עדיף טפי וע"כ נ"ל או סופר שליח או עד שליח ואף לפי דברי הש"ס דף ס"ו ע"ב דאמר לשנים תנו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו קאמר דמאי יכתבו היינו חתמו אבל הגט עצמו נכתב ע"י סופר אחר ע"ש מ"מ מוכח דעד שליח כשר וחד טעמא אית להו דכמו דעד נעשה שליח וצ"ל בפני נכתב ואני חתמתיו כן הסופר נעשה שליח וצ"ל אני כתבתי ובפני נחתם:
ומעתה רש"י גדולה קחזינ' בסדר הגט כתיבת יד מהגאון מהר"י מרגליות עם הגהות הגאון מוהר"ר א"א מקראקא בסי' פ"ח וז"ל בפ"ב דגיטין אמר בפני נכתב כולו ובפני נחתם חצי' אפי' אמר אני הוא עד שני פסול וכן פסק הא"ז מכאן וז"ל דאין לעשות העד שליח כלל והטעם כדמפרש כולו בקיום הגט שאמר אני מכיר חתימת או כולו בתקנות חכמים שיאמר על שני חתומי' בפני נחתם והכא אמר אני חתמתי מעתה ה"ה נמי דאין לעשות הסופר לשליח דתיקון חכמים הוא לומר בפני נכתב וב"נ והכא אמר אני כתבתי ולא אמר כלו בתקנות חכמים ואין להקל עליו בלא ראי' עכ"ל הרי דלדעתו אין לעשות הסופר לשליח והוא נגד סתם משנה וש"ס ערוכה ופוסקים הנ"ל ולא ניכר שום חשש איסור וחומר' זו בש"ס ופוסקים ומה שהביא לראיה דאו כולו בקיום הגט או כולו בתקנות חכמים אינו דומה לנ"ד אפי' כעוכל לדנא דודאי מה שהקפידו חכמים דאו כולו בקיום הגט או כולו בתקנות חכמים היינו בקיום חתימת ידו שני עדים דאין לחלק בעדות עצמו דתיה' או כולו בקיום הגט והיינו שקיים בחותמיו או כולו בתקנת חכמים והיינו שאמר בפני נחתם לאפוקי בכתיבת הגט בענין שצריך לומר בפ"נ דכל עניניה הוא כי היכי דלא ליתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא כמבואר ריש מס' גיטין ובכמה דינים וודאי דאין נפקותא בזה אף אם משנה הלשון לומר אני כתבתיו ובפני נחתם וראי' לזה מדכתב הרמב"ם בפ"ז מהל' גירושין הלכה י"ג וז"ל אפי' הי' הוא ועד השני יתקיים בחותמיו וכו' ואם העיד הוא ואחר על העד השני שלא חתם בפניו הרי זה כשר וכו' עכ"ל ובמגיד משנה שם כל הפסולי' שהוזכרו כאן הוא עד שיתקיים בחותמיו כמו שיתבאר עכ"ל הרי דאם העד נעשה שליח מתקיי' חתימות ידי עדי' ע"י שליח ואחר עמו והיינו בקיים הגט ועל הכתיבה מתקיים בתקנת חכמים דקאמר בפני נכתב ותיפק לי' דבעינן או בכולו בקיום הגט או כולו בתקנות חכמים אלא ע"כ צ"ל דלאו אכתיבה ואחתימה שהי' מותאמר או כולו בקיום הגט או כולו בתקנות חכמים קפיד אלא אחתימת ידי שני עדים קפדי ויחדיו יהיה תמי' או שניהם בקיו' הגט או שניהם בתקנת חכמים וכן משמע לשון רש"י ותוס' שם ד"ה או כולו בתקנות חכמים ע"ש ועפ"ז צדקו דברי א"ז דאין עד יכול להיות שליח משום דאתפליג בעדות עצמו דצ"ל אני חתמתי ובפני חתם חבירי ואין לו תקנה אלא יתקיי' בחותמיו כדעת הרמב"ם שהבאתי לעיל משא"כ הסופר אף אם נעשה שליח מ"מ בחתימות ידו שני עדים אימר בשוה בפני נחתם ולכך נקט א"ז דאין לעשות העד שליח ומסופר לא משתע מידי וכי מפני שאנו מזימנן נעשה מעשה בכל חד וחד לדינה נפשי קאי וא"כ אין לפקפק דשפיר יכול להיות הסופר שליח והיינו שצ"ל אני כתבתי ובפני נחתם:
ובתשובת רד"ך ב' ג' מצאתי להדי' מביא בש"ס ר"י וז"ל ונראה בעיני שאם הבעל אמר לשלוחו כתוב גט ותן לאשתי יכתוב השליח בעצמו הגט ונתן בפני עדים מגורשת וכו' עכ"ל הרי דסופר נעשה שליח ומכ"ש במקום עיגון כמו נידן דידן אם הדבר ברור כמו שנכתב בזכרון עדות שהי' מיוחד לסופר פלוני הנ"ל להיות סופר ושליח להולכה או אפי' כמשמעות הכתב שכתב ר' פלוני סופר שלא הי' מייחד אותו לכתיבה רק שאמר לו ולשאר חתומי' כתבו וחתמו אם אין שם א' מג' החתומי' לבד מאלו השנים שהיה מיוחד לעדים בק"י בכתיבה הגט כא' לסופר פלוני הנ"ל ומן הכרח שסופר פלוני הנ"ל הי' סופר ושליח ודאי דאין להחמיר כלל ולהוסיף על החומר ואפשר דבעלי סדר הגט גופייהו לא עלו על דעתן להחמיר במקום עיגון ויותר מזה משמעות דברי הרמ"ה בטור ובב"י סי' כ"ה הנ"ל ע"ש אשר ע"י זה יסולק ע"י הספק הרביעי אשר זכרנו בנידן הקלף והדיו שצריך להיות משל בעל וז"ל האומר לעדים כתבו ותנו גט לאשתי אין צריכין לזכות לו הנייר קודם הכתיבה אלא אע"ג דכתב מדידהו ויהיב לה כיון דבשליחותיו קעבדין מכי יהיב לה בשליחות דבעל כמאן דיהיב ליה בעל והדר בעל ויהיב לא יחתו' דמי עכ"ל. ובב"י שם בתוספתא ביאור מוכח דסופר נעשה ואז הקנאת הקלף ומסירות הגט להאשה באין כאחד ובב"י שם מביא דעת הפוסקים בזה ואליבא אם לא הקנה או נותן במתנה הקלף והדיו אפ"ה כשר והיינו דוקא כשסופר נעשה שליח למסרו לידי אשה משא"כ אם נשתלח ע"י אחר ע"ש. ומה שסיים הב"ד בדבריו וז"ל והמחבר שכתב אף אם שלוחו כתבו צריך שיהיה משל בעל כוונתו לכתחילה אל יסמוך על סברת הרמ"ה עכ"ל בזה שגג הב"ש דסבר האי או שלוחו דכתב המחבר היינו שלוחו להולכה הגט וזה אינו רק בשלוחו לכתיבה איירי שלוחו של אדם כמותו בכתיבת הגט אתי לאשמועינן אבל בשליחות לנתינת הגט ליד האשה לא משתעי כלל אמנם בנידן דידן דבאו ושאלו קודם המעשה שמועינן לו לסופר שיקנה לבעל בכל מקום שהוא במזכה ע"י אחרים הקלף והדיו וכל כלי כתיבה להתגרש בו ובזה יוצאין ידי כל ספיקות בדין זה:
והספק החמישי דבמומר צריך לעשות שליח לקבלה תחילה ואח"כ להולכה גם צריך לקבל בחרם ובשבועה שלא לקבל הגט והשליחות מה שלא נעשה בנידן דידן דין זה מבואר בשו"ת ב"ח סי' ק"ב וז"ל הנה מעתה יש לסמוך בפשיטות אשליחות להולכה וכו' דהכי עדיף. טפי וכו' ע"ש באריכות וכ"ש בנ"ד דיש כאן פתחון פה לומר דוודאי המומר לא יבטל הגט חדא שהרי לא עשה מעשה משום חימוד ממון וגם לא מן הכרח רק שבא מדעתו ורצונו ובאוות נפשו וביקש שיכתבו ויתנו הגט לאשתו בכל הלכותיו ונתן טעם לדבריו כדי שיצליח בדרכיו ואם הוא גבר' דרחיץ על זה שתהא לו לזכות שפוטר את אשתו בגט פטורין ומגיני ומצלי במלחמותיו ודאי דשווי' נפשי' הדרנא לא קאמינ' וכן מצאתי בש"ס ערוכה מס' גיטין דף ה' ע"א וז"ל אי הכי בעל נמי אלמא תנינא הוא עצמו שמביא את גיטה אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם טעמא מאי אמרי רבנן צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם כי היכי דלא ליתא בעל ומערער השתא מינקיט נקיט ליה בידה ליכא למיחש דלמא יהי' רוח אחרת עמו ויערער מכ"ש בנידן דידן דבעל הוא מהדר מן מהדרין בלי שום הנאת ממון או כדומה לזה ומחזיר על כך לפטור את אשתו בגט ודאי דליכא למיחש כלל שהבעל יבטל הגט או השליחות:
זאת ועוד אחרת דנכתב בזכרון עדות שאמר שתהא אשתי מ' שרל פטורה ומסולקת ממני ואני ממנה כו' עכ"ל א"כ משמע מתוך דבריו שהמומר סבר בדעתו שאין לו היתר לישא אשה אחרת כל זמן דלא גירש את אשתו ראשונה שלא יהי' עליו עוד זיקת אשתו א"כ ודאי דלא יחל דברו ולא ישנה את תפקידו בכדי שיהי' לו רשות לישא אשה אחרת. ועוד ב"ה דבריו כיון שהניח קארטע ביאנקי ליתר תוקף ועוז לפטור את אשתו בגט ודאי דמורא לא יעלה על ראשו ובההוא פחדא יתיב דאם יבטל הגט יכתבו היהודים כטוב בעיניהם על קארטע ביאנקי הנ"ל ועמדו לגבותו בכמה אשר ימצא לו וב"ד מן הדין ודין במקו' כזה לית דין צריך בושש ומידי ספיקא נפקין גם בספק הששי ע"פ משנה מפורשת במס' גיטין דף כ"ח ע"א ובש"ע אה"ע סי' קמ"א דנותנין הגט בחזקת שהוא קיים ע"ש באריכות וגם מהדא פלטית מספק השביעי אשר זכרנו מאימתי כותבין הזמן בגט נראה פשיט' דכותבין הזמן מזמן הכתיבה גם מקום הכתיבה אעפ"י שמסר מילי קודם לכן ובמקום אחר ומעשה כזה בא לידי פה פראג קבעוה בדפוס ועשאוה כיון מה שיצא ממני בבית דיני כהלכה למעשה ונותן הגט בק"ק ליבנה סמוך לכאן פראג יא"ה בהוכחה וראי' לזה מש"ס ופוסקים קמאי ובתראי ה"ה כותבי' בחבורי נשאל דו"ד בחלק אה"ע באריכות ואפס קצהו תראה מה שהעלה ממני גיסי הרב נר"ו בתשובותיו שבות יעקב סי' קט"ו ע"ש וגם נוסח הגט והרשאה הגט תמצא שם אמנם בנידן דידן צריכין קצת לשנותו בהרשאה כמו דשם נאמר דהי' ממנה שליח שלוחה עד מאה שלוחים ונידן דידן לא מינה כי אם הסופר פלוני הנ"ל בלחוד ולא הרשהו לעשות עוד שליח אחר וכן שם נאמר שעשה שבועה וקבל בחרם שלא לבטל וכאן לא נעשה שום דבר ואם ימצא עוד דבר מה שהצריכו לשנות לפי מהות הענין על הכל ישים עיונו הרב המסדר עיון תחת עיון היטב הדק היטב:
ועוד לאלוקי מילין ע"ג מילין ממסרין לשליח שליחות יד המרבה לבדוק בחורים ובסדקי' עד שידי יד כה"ה מגעת אמנם הואיל אטרידנה טובא דברחיב ספיר וקיצר בקיצר מלא יד ידים מוכחות בכח דהתירא ה' יאיר עינינו בתורתו וידרכנו בדרך אמת פי המדבר עשרים וששה ימים לחודש מנח"ם חונן הדע"ת יחוננו ויברכנו יאיר פניו אתנו סלה: