אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה סה

שאלה סד

במותב תלתא הווינא כחדא יתבינא בא לפנינו כמר יודא בר משה ואמר בת"ע באל"י ו"ע בזה הלשון אודות ההורג רבי שמואל ליב סוף חודש חשון איז ער נהרג ווארין ולערך שלשה חדשים לאחריו בין איך איבר דען מים האב איך גיפינין רבי שמואל ליב אונד האב דער קאנט דאס פנים אונד זיינע האר אונד בארט אונד זיינע קליידר וויא ער גיטראגין האט אונד זיין סידור אונד דיא שטירן רק דיא אויגין זענין אויס גיגעסין גיוועזין אונד איין קני' איז אפין גיבונדין גיוועזין דיא הויזין אונד דאס בשר איז אפ גיגעסין גיוועזין כל הנ"ל הגיד בעונש הנ"ל היום יום ב' י"ב תשרי ת"פ לפ"ק:

וגם בא לפנינו איצק בן מהר"ר מאיר העיד דש רבי שמואל ליב גיפונדן האט אויף צווייא טייל השדרה לפני עצמו ואחור בפני עצמו דהיינו השדרה איז גאר אפ געסין גיוועזין ביז עצמות אבר דס פנים אונד המצח אונד זיין האר אונד זיין בארט האב איך אלס דער קענט כל הנ"ל העיד בת"ע באליו"ע כו' הנ"ל:

תשובה מהרב דק"ק רעכניץ ביבמות דף ק"כ ע"א במשנה אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אע"פ שיש סימני' בגופו ובכליו אין מעידין אלא עד שתצא נפשו אפילו ראוהו מגוייד וצלוב וחי' אוכלת בו אין מעידין אלא עד ג' ימים גמ' ת"ר פדחת ולא פרצוף פנים פרצוף פנים ולא פדחת אין מעידין עד שיהי' שניהם עם החוטם אמר אביי ואי תימא רב כהנא מאי קרא הכרת פניהם ענתה בה והנה תוס' והרא"ש הביא בשם ר"ת הא דאין מעידין עד ג' ימים דהיינו דוקא בשאין שם אלא הפרצוף אבל כל גופו שלם אפילו אין כאן פדחת וחוטם ניכר הוא היטב ע"י סימנים הגוף ועוד דשמא דוקא בסימנים הוא דקאמר הכי אבל ע"י טביעת עין ניכר היטב ע"י סימנים הגוף כאן שיש כל גופו ואפילו לאחר כמה ימים והיכי שאינו נשחת הפנים ודאי נראה דבר פשוט שיכלו להכירו אפילו לאחר כמה ימים כי אינו משתנה כל כך ודבר ידוע הוא שהוא ניכר אפי' אחר כמה ימים אפילו הוא אמת דהיכי שנחבל בפרצוף אין מעידין עליו אלא תוך ג' ימים כיון שנשאר גופו שלם וגם יכול להיות שהוא בתוך ג' ימים כגון היכי שאין ידוע מתי נהרג אין לתלותו אלא בתוך ג' ימים דוקא עכ"ל והביא הב"י בשם ר' ירוחם בשם הרמ"ה זה הפרצוף הם הלחיים עצמו ואין משגיחין לא על הפנים ולא על הפה. וסברת ר"ת מביא בש"ע סי' י"ז סעיף כ"ה וכתב וחלקו עליו האחרונים ובח"מ מדייק מדלא סתם בהדי' דלא כר"ת משמע קצת דלא נדחו דבריו לגמרי ומצטרפים דעתו לשאר אומדונ' והוכחות:

ובתשובת מהרשד"ם סי' מ' צירף דעת ר"ת להתיר אם נמצאו הרוג ונפתח ואינו יודע אם הוא תוך ג' ימים ומביא ב"ש בס"ק פ"ד וז"ל ואם פ"פ שלם ולא נחבל יש להתיר ומצטרפים כה"ג דעת ר"ת כשיש ספק אם הוא תוך ג' ימים ואפשר אפילו המחמירים מודו בזה וכן אם הוא שלם ויש ספק אם אשתהי אחר שהעלוהו מן המים יש להתיר משום דהוי ספק ספיקא שמא הוא תוך שעה ראשונה ואת"ל אחר שעה ראשונה שמא הלכתא כר"ת והרא"ש והט"ו דס"ל אם לא ראה הטביעה יכול להעיד אפילו אחר כמה ימים עכ"ל מכל הנ"ל יש ראי' להתיר אשת ר' שמואל ליב הי"ד להתנסבא לכל גבר דיתיצבן כי הקול יצא שנהרג ר' שמואל ליב וכמר משה בר שעפטל הי"ד וכמר משה בר שעפטל מצאו תיכף גופו בלא נפשו שוכב אצל העגלה וגם בעל העגלה מצאו נהרג וגם הערל הי' שומר שלהם שקורין קונפוי מצאו נהרג עמהם וכמו חדש ימים אחר זה מצאו שמואל ליב הי"ד נהרג והיה שוכב ביער רחוק ממקום שמצאו ההרוגים הראשונים כמו שהלך לערך חצי רביעית מיל ומצאו שלם בגופו ופרצוף פנים ופדחת וחוטם וכל מלבושים שעליו כמו שיצא מכאן קהלתינו למצוא טרף לנפשו ונטרפה שעתו ר"ל ומפרצוף פנים שלו לא היה חסר כי אם העינים וכתבתי למעלה שאין משגיחין על העינים וכו' גם כל הבגדים הוי עליו ולא היה חסר רק מנעל אחד נמצא יש כאן כמה ספיקות וכולם להתיר חדא דלמא בשעת הריגה מכח אימת המות שראה הרצחנים ברח משותפו כמ' משה הי"ד ושעת המצאו נהרג היה תוך ג' ימים להריגתו ואפי' את"ל שהיה אחר ג' ימים שמא הלכה כר"ת אם גופו ופ"פ שלו שלם אפילו אחר שלשה ימים מעידין עליו כי העדים היה מכירים אותו בפרצוף פנים שלם ובזקנו והכירו אותו בט"ע ובפי' אי' בש"ע ומיהו אם יצא הקול איש פלוני מת או נהרג ואחר שלשה ימים מצאו מת והכירהו אשתו מותרת לדברי הכל וראי' לדבר מצאתי בשו"ת חוט השני סי' ע"ד וז"ל מאחר שהעיד כמר משה בר דוד ושארי בעל בתים הכירו את ההורג בט"ע היטב שהוא מוהר"ר מאיר מווילכא"ש כמשמעות העדות יש לסמוך עליהם ואע"ג דהוי לאחר ג' ימים מהריגה וק"ל דאין מעידין אלא עד ג' ימים מ"מ כיון שהיה פרצוף פנים וגופו שלם ולא היה נחבל בפניו ל"מ לדעת ר"ת והרא"ש ותוס' והטור א"ה שפסקו בהדיא דאם לא נחבל בפניו מעידין אפילו לאחר כמה ימים פשיטא דמהני אלא אפי' לדעת אחרונים שחלקו עליו כמו שהביא בש"ע סי' י"ז סי' כ"ח עד כאן לא פליגי אלא בשאין לו פדחת וחוטם דלדעת ר"ת וסיעתו מעידין עליו אף לאחר שלשה ימים ומה שנקרא לא נחבל בפניו היינו בשעת הריגה לא נחבל בפניו אבל אח"כ כשמצאוהו אין כאן פדחת וחוטם אפ"ה מהני הכרת הצורה והגוף כשהוא שלם זה אינו מחוור בעיני האחרונים אבל כשהפדחת והחוטם והצורה והגוף שלם ואינו חסר כלום לדברי הכל מעידין עליו ומעשה בכל יום שמכירין את האדם כשאינו חסר כלום אחר ג' ימים וכן כתב הב"י בהדי' בתשובתיו סי' ו' וז"ל ואחר ששקל וטרי בשמעתא דפ' בתרא דיבמות במתניתין דאין מעידין אלא על פרצוף פנים ופדחת וחוטם כתבו כללא דשמעתא לשיטת ר"ת שאם לא מצאו שיהיה בו פרצוף פנים ופדחת חוטם ויכירהו בט"ע הא אם חסר אחד מאלו אין מתירין את אשתו ואם נמצא כל גופו שלם עם ראשו כלומר שלא חסר ממנו דבר אעפ"י שאין לו פדחת ופרצוף וחוטם אם היה מכירין אותו בט"ע מתירין את אשתו מיהו יש לחלק בין ר"ת לחולקים עליו שהזכירו בדברי מהרי"ק דלר"ת כה"ג דגופו שלם אע"פ שאין לו פדחת ופרצוף וחוטם מעידין עליו אפי' אחר ג' ימים ולדברי החולקים עליו כשכל גופו שלם ויש לו פדחת ופרצוף וחוטם מעידין עליו אפילו אחר ג' ימים הא אם אחד מאלו אין מעידין עליו אחר ג' ימים עכ"ל הרי שכתב להדיא שאף לדברי החולקי' על ר"פ אם הגוף שלם ופרצוף ופדחת עם החוטם דיש להתיר אשת רש"ל הי"ד אפי' להחולקים על ר"ת בלי פקפוק ובהדי' פסק בתשובת צ"ב סי' מ"ה אפי' אם נקלף העור מן הפנים אם הפדחת וחוטם שלם מעידין עליו ומביא ראי' מן האתרוג ע"ש כ"ש הכא שהיה העור שלם וגם פדחת וחוטם וכל הגוף מעידין עליו:

ועוד יש ראי' להתיר ר' שמואל ליב הי"ד נמצא ביער בזמן החורף בזמן הקור והחוש מעיד על זה אם מונח אדם בזמן הקור כמה חדשים אחר מותו שלא ישתנה ועדיף מאם מונח תוך הימים ובפירוש מצאתי בתשובת הרב מוהר"ר משה וז"ל כשנהרג בזמן הקור והצינה בלי ספק שבשעה חדא אחר הריגתו נקרש ונגלד ונתקשה כעץ מ"מ אפשר לומר מתפח תפח ולא להשתנות צורתו בכל זמן שהוא נקרש ונגלד עכ"ל הרי כמו שכתבתי למעלה כסברתי וק"ל. ואפשר לומר הא דאי' במתניתין אין מעידין אלא עד ג' ימים היינו דוקא בא"י כי שם העולם מחומם מאוד אפילו בימות החורף משא"כ בארצות האלו שקרירות ביותר בזמן החורף ונקרש כעץ אפשר שמודה הת"ק שמעידין אפי' לאחר ג' ימים כמו שאומר ר"י ב"ב באמת במשנה לא כל האדם ולא כל המקום ולא כל השעות שוים ורש"י פירוש יש לך שעה שעולם חם והמת ממהר להסריח ובגמ' אבעי' להו ר"י ב"ב לקולא פליגא או לחומרא פליג ופרש"י לקולא פליג דקאמר ת"ק אין מעידין אלא עד שלשה ימים ואתי ר"י למימר יש לך אדם כו' ויכול להעיד אפילו לאחר שלשה ימים או לחומרא פליג דקאמר ת"ק עד שלשה ימים מעידין ואתי איהו למימר אפילו תוך שלשה ימים אין מעידין ת"ש דההוא גברא דטבע בכרמי ואסקי אבי הדי' לבתר ג' ימים ואנסבי' רב דימי מנהרדעי לדבתהו ותו ההוא גברא דטבע בדגלת ואסקוה אגשרא דשביסתנא ואנסבו רבא לדבתהו לבתר ה' ימים א"א בשלמא לקולא פליג אינהו דעביד כר"י ב"ב אא"א לחומרא פליג אינהו דעביד כמאן שאני מיא דצמתי פרש"י צומתין הפני' ואין מניחין אותו לנפוח ולהשתנות ופלוגת' יש בין פוסקים אי ר"י לקולא פליג או לחומרא פליג א"כ ממ"נ אי ר"י לקולא פליג הרי פסקו רב דימי ורבא כר"י והתירו לאחר שלשה ימים ואי לחומרא פליג קשה כמאן פסקו וצ"ל דמיא מצמית צמית א"כ אפילו לדברי ת"ק שפוסק דאין מעידין אלא עד ג' ימים מודה במיא דמצמית צמית ומעידין אפילו לאחר שלשה ימים ומכ"ש בזמן הקור שחוש מעיד ע"ז שאין משתנה אפילו לאחר ג' ימים שמודו ת"ק לזה שמעידין עליו כל זמן שלא נשתנה אפילו לאחר כמה ימים. ובשאלות ותשובות ע"ה סי' ע"א כתב מסתברא שלא יגרע כח התירה מה שמכיר הפרצוף בפניו וכו' ובפרט על ידי הזקן כדאמרינן ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרוהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן משמע שהיכרתם הי' זקן וכו' וכאן מצאו לרש"ל הי"ד בפרצוף פניו ועם זקנו מכל שכן שיש להתיר את אשתו עוד ראי' להתיר בסימן צ"ו כתב כשיש ט"ע ע"י סימנים כלים וסימני הגוף נלע"ד לסמוך עליהם בלא פקפוק וסוף תשובה כתב נלע"ד שהאשה מותרת לכל אדם ע"פ העדות שהתירו אותו בפרצוף פנים וזקנו גם הי' סימנים בבגדיו וסימנים בגופו ועוד ראי' גדולה מזו מצאתי להתיר בש"ע בשם תשובת מהרי"ל וז"ל הכא לא חיישינן לשאלה דציצית לא מושלי אינשי דמצוה דידי' לא שביק אינש ויהב לאחרינ' ובידוע כשיצא מביתו לא הוליך עמו אלא ציצית א' ועוד ספר ועדיפא טובא מהא דאמר בש"ס כיס וארנקי לא מושלי וכ"ש מצות ציצית. ובאמת קשה לי על תשובות מהר"ש מגמרא דחולין דף ק"י ע"א ואמר רב יהודא טלית שאולה פטורה מן הציצית כל שלשים יום בתוספות דאין דרך לשאול יותר משלשים יום מכאן דקדק ר"ת דסתם שאלה שלשים יום כמו הלואה וכו' ש"מ דציצית מושלי אינשי וצ"ע א"נ אפילו תימא דחיישינן לשאלה היינו חפץ א' או ב' שאינו צריך ויוכל להיות בלא אותם כלים אבל מי שיצא מביתו במלבושים שעליו לא היה משאיל לאחרים וישאר הוא ערטיל ולא חיישינן שנתן מלבושיו לאחד ולקח הוא בגדיו ולבשם דלהא ודאי לא חיישינן שיעשה דברים של בטילה וכן איתא בתשובת ע"ג סימן ע"ב וז"ל ומצאתי און להתירה ע"י צירוף עדיות המעידין שהכירו בט"ע עם אותן עדים שהכירו מלבושיו בט"ע ואע"פ שכל אחד לבד אין להתירה כמש"ל מ"מ ע"י צירוף יש להתירה כי חששה רחוקא מאוד הוא שניחוש בט"ע שמא השאיל בגדיו לאחר ואותו איש נהרג ונשתנה צורותיו של אותו איש עד שנדמה לצורתו ואילו היה כן קרוב לדבר ניסי ממש ע"כ לא חיישינן להכי אף על פי שאינו מן הנמנע כי אפשר איתרמי כן מ"מ כיון שהוא מילתא דלא שכיחא טובא לא חיישינן וכן איתא בתשובת מ"ב סי' מ"ד וז"ל אף על גב דחיישינן לשאלה כמ"ש כל המחברים היינו דוקא היכי דליכא ט"ע רק סימני כלים לחוד אבל היכי דאיכא ט"ע עם סימנים כלים ליכא למ"ד שחושש בזה:

ואפילו לדברי הב"ח בסי' פ"ו באריכות ראייתו מסוגי' הש"ס דחיישינן לשאלה הרי פסק באותו השאלה היכי דאין כאן אלא מספר ימים מועטי' משיצא מן העיר עד שנהרג לא חיישינן שמא החליף מלבושים בזמן מועט כזה בעודו מחזיק בדרך וזמן מועט הוא משום דפסק כרב אסי ור"א לא אמר אלא כשיש זמן רב דהיינו משנה שעברה אבל פחות משנה לא חיישינן שמא פינן ה"נ תוך שנה לא חיישינן לשאלה ונ"ד תוך שנה היה ובאמת פיסקא זה אינו נראה בעיני שא"כ נתת דבריך לשעורי' בין זמן לזמן ממ"נ אי חיישינן לשאלה אפילו תוך שנה ואי לא חיישינן לשאלה אפילו לאחר שנה מ"מ הדין אמת דהתם השאלה היה שמצאו הנהרג שניקהו כל עצמותיו וגם גויתו נרקב ועדיו מעידים על ט"ע דגופו ועל ט"ע דכליו הר"ש פסק הב"ח לחומרא דחיישינן לשאלה כי לא פסקינן להלכה כר"ת שט"ע דגופו יהי' היתר וכליו נמי חיישינן לשאלה משא"כ בנ"ד שכל גופו הי' שלם ולא נרקבו ופרצוף פניו עם החוטם והזקן וכל בגדיו שהי' עם טלית קטן שעליו ע"ז הי' מעידין ישראלים שקברו אותו אצל ההרוגים כמר משה ב"ש הי"ד בודאי לזה מסכים הב"ח ג"כ להתיר כנ"ל להלכה ולא למעשה עד שיסכים לזה הרב המאור הקדוש מוהר"ר מאיר אב"ד ור"מ דק"ק א"ש והמדינה ואם דעתו לצרף עוד בעלי הוראה כי היכי דלימטי שיבא מכשורא הרשות בידו להוסיף כ"ד הכותב יום ה' ר"ח ניסן תעח"ל הק' אברהם הלוי עפשטיין פה ק"ק רעכניץ:

הנה חלקי אמרה נפשי הואיל שקדו חכמים על עגונות ע"כ אמרתי לעיין באשת רש"ל הנ"ל יש להתירה לשוק ע"פ עדות הנ"ל והנה ראיתי שכבר יצא דינו של האשה הנ"ל אצל הר"ב דק"ק רעכניץ ואם אמנם שסבבוני טרדות עיונים גדר מזה וגדר מזה לחדש לתלמדים בלימוד תחילת הזמן מ"מ מי יוכל לאטום אזן משמוע קול ענות של אשה קשת רוח ע"כ אמרתי אפסיק באמצע הפרק ואילך בעקבי ראייתיו של הרב הנ"ל לדעת ר"ת היכי שאינו נחבל בפנים מעידין על פרצוף פניו אפילו לאחר ג' ימים והביא הב"י בשם ר"י זה הפרצוף פניו הם הלחיים עצמם ואין משגיחין לא על עינים ולא על הפה וכן הביא הב"ש בס"ק ס"ז ואם כן אף שלפי דברי העדים שלא היה עינים בו מ"מ הוי שפיר פרצוף פנים מיהו הא דהביא בש"ע סי' כ"ה בשם ר"ת הא דאין מעידין עליו אלא אם כן פדחתו וחוטמו ופרציו פניו קיימים דוקא כשאין שם אלא הראש אבל אם כל גופו שלם אפילו אין שם פרצוף ופדחת וחוטם יכולין להכירו בט"ע וחלקו עליו אחרונים י"ל אפילו לר"ת דוקא תוך ג' ימים אבל לאחר ג' ימים אם אין גופו שלם אפילו הראש שלם בפרציו פניו אין מעידין ולפי דברי העד השני שנחלק לשני חלקים השדרה בפני עצמו ואחור בפני עצמו והשדרה איז אפ גיגעסין ביז העצמות אם כן הוי כאלו אין שם אלא הראש ואף ר"ת מודו דאין מעידין אחר ג' ימים ותדע דהא לאחר שהביא דעת ר"ת בסי' כ"ה כתב אין מעידין עליו אלא אם כן מצאו תוך ג' ימים אחר הריגתו ובסימן כ"ח כתב בשם ר"ת הא דאין מעידין עליו אלא עד ג' ימים הני מילי כשהוא חבל בפניו אבל אם אינו חבל בפניו מעידין עליו על ידי ט"ע של גופו וצורתו עכ"ל וכן נראה מדברי התוס' שכתבו אין מעידין אלא על פרצוף כו' ואין מעידין אלא עד ג' ימים כי משם ואילך משתנה כו' ואר"ת דהיינו דוקא כשאין שם אלא הפרצוף משמע כשאין שם אלא הפרצוף מודה ר"ת דאין מעידין אלא עד ג' ימים ובר מכל דין שכל האחרונים חולקים על דברי ר"מ ונראה מדבריהם בפסקא ר"י אומר לא כל האדם ולא כל השעות ולא כל מקום איבעי' להו ר"י לקולא פליג או לחומרא פליג ת"ש דההוא גברא דטבע בכרמו כו' ואנסבוהו ר' דימי מנהרדע לאשתו לבתר תלתא ותו האי גברא דטבע בדגלת ואנסבו' רבא לדביתה' אפימא דשושבינא לבתר חמשה ימים אא"ב לקולא פליג אינהו דעביד כר"י אלא א"א לחומרא פליג אינהו דעביד כמאן:

ולפ"ז אם ס"ד דת"ק דר"י לא איירי אלא א"א לחומרא פליג אם אין הגוף שלם אבל אם הגוף שלם ניכר ע"י ט"ע וסימנים דגופו אם כן מאי קשיא אינהו דעבדי כמאן דלמא עבדי כרבנן דס"ל היכי דגופו שלם מעידין אפילו אחר ג' ימים והאי עובדא מיירי דאסקינהו הגוף שלם ואפשר אפילו ר"י לא פליג אלא אמאי דקמיירי רבנן אבל במאי דלא דקמיירי רבנן כגון בגוף שלם עם פ"פ מודה ר"י דמעידין אפי' אחר ג' ימים אלא ע"כ פשטא מילתא דסתמא דמתניתן דלעולם אין מעידין אפילו גופו שלם אלא עד ג' ימים ומה שכתב הרב דק"ק רעכניץ להתיר מ"ש הב"ש בס"ק פ"ז וכן אם הוא שלם ויש ספק אי אישתהי אחר שהעלוהו מן המים יש להתיר משום דהוי ס"ס שמא תוך שעה ראשונה ואת"ל אחר שעה ראשונה שמא הלכתא כר"ת והרא"ש והטור דס"ל אם לא ראה טביעה יכול להעיד אפילו אחר כמה ימים מכל הנ"ל יש ראי' להתיר אשת רש"ל כי הקול יצא שנהרג וכמר משה ב"ש מצאו תיכף גופו בלא נפשו שכב אצל העגלה וגם ב"ע מצאו נהרג וכמו חודש ימים אח"ז מצאו רש"ל הי"ד נהרג וה' שכב ביער רחוק ממקום שמצאו הרוגים הראשונים כמו רביעי' מיל ומצאו שלם ופרצוף פניו ופדחת וחוטם וכל מלבושים שעליו כמו שיצא מפה קהלתינו ולא הי' חסר מפ"פ כי אם עינים ונמצא שיש כאן כמה ספיקות וכולם להתיר חדא דלמא בשעת ההריגה מכח אימת מות שראה הרצחנים באו עליהם להרגם ברח משותפו כמר משה ושעת המצאו הי' נהרג הי' תוך ג' ימים ואפילו את"ל שהי' אחר ג' ימים שמא הלכה כר"ת דאם פ"פ וגופו שלו שלם אפילו אחר ג' ימים מעידין עליו עכ"ל:

הנה אין הנידן דומה לראי' דהתם במים שאין להם סוף אין איסור אלא מדרבנן לכך מצטרפי' סברת ר"ת לס"ס אבל בנידן דידן שהוא איסור מן התורה דחיישינן דלמא אזל לעלמא לא מצטרפי' סברת ר"ת לעשות ס"ס ומה שמביא ראי' מתשובת חוט השני וכתב להתיר שמצאו רש"ל גופו שלם ופדחת ופ"פ תמה אני הא לפ"ד העד השני לא היה גופו שלם והרי בפירש העיד שנחלק גופו לשני חלקים ובן מכל דין שאף אם היה גופו שלם כבר כתבנו שאין השיטה מוכחת כדברי ר"ת וגם מה שמביא ראיה שמצא בתשובה מהר"ם כשנהרג בזמן הקור שנקרש ונגלד ואין משתנה אחר כמה ימים ואף ראיה זו אינו ברורה לנו בודאי אם היה נהרג בזמן הקור כגון בחדש טבת ושבט שבעתים הללו הקרירה מתגברי' אבל הני העידו שזמן הריגה משותפו סוף חודש חשון ובעתים הללו ימי הגשמים ואין הקרירה כ"כ שיקרש ויגלד ואין לומר ממ"נ אם נהרג באותו הפעם נהרג ואשתו מותרת ואם לא נהרג אמרינן שנהרגו תוך ג' ימים כמו אם יצא הקול איש פלוני מת או נהרג ואחר ג' ימים מצאו מת והכריהו אשתו מותרת כבר שדו בי' נרגא האחרונים וכתבו שזה קאי על סברא ראשונה ולדעת המחמירין חיישינן שמא הקול אינו אמת וגם מבואר בש"ע סי' קע"ז י"ל אפילו מאן דמוקיל לתלות מספק שהוא תוך ג' ימים אם כבר יצא הקול שהיהודים נהרגו ולאחר ג' ימים מצאם ונחבלו בפניו אין מעידין עליהם כו' הכי נמי אף שפ"פ קיים מ"מ הגוף אינו שלם ומה שכתב הרב מרכניץ וז"ל עוד ראי' גדולה מזו מצאתי להתיר בט"ע בשם תשובת מהררי"ט וז"ל והכא לא חיישינן לשאלה דציצת לא מושלי אינשי דמצוה דידי' לא שביק אונש ויהיב לאחרינ' וכידו כשיצא מביתו לא הוליך עמו אלא ציצית א' ועדיפא טובא מהא דא בש"ס כוס וארנקי לא מושלי אינשי וכ"ש ציצית:

ובאמת קשי' לי על תשובת מהרי"ט דף קי"א ע"א ואמר ר"י טלית שאולה פטורה מציצית כל שלשים יום כמו הלואה ובתוס' אין דרך לשאול יותר משלשים יום ומכאן דקדק ר"ת דסתם שאלה שלשים יום כמו הלואה וכו' ש"מ דציצית מושלי אינשי וצ"ע עכ"ל ואני אומר דלא דק בזה כלל דהא ע"כ לא קאמר אלא בטלית מצויצת דלא מושלא אינשי אבל טלית שאולה דקאמר הש"ס מיירי בגד בית ד' כנפות בלי ציצית פטורה מציצית ובר מכל דין דדוקא היכי שלא הי' עמו בדרך כי אם בגד א' בציצית אבל בבית שיש לו כמה בגדים בציצית מושלי אינשי וא"כ אין מקום לקושייתו ועתה אין לנו שום צד היתר באשה זו רק להצטרף ט"ע גרוע עם סימנים כלים ומצינו שהתיר בזה בתשובת עבודת הגרשוני בסוף סי' ע"ב והנה יש לי עוד צירוף שמצאו התפילה שמתפלל בו ותמידין כסדרן בתוך אמתחת שלו וי"ל שכיון שצריך לו בכל יום לא מושלי אינשי ויש לסמוך במקום עיגון אך באשר שראתי בתשובה הנ"ל שכתבו בכל דבריו יהיה להלכה ולא למעשה עד שיסכים עמו הגאון מהרש"ק ועוד רב אחד בעל הוראה ואני חפשתי בשו"ת מהרש"ק ולא מצאתי דבר זה ואם הגאון מהר"ב לא רצה לסמוך למעשה אנו עאכ"ו אבל מחמת חשש עגונה דעתי נוטה להתיר אבל חלילה לסמוך עלי עד שיסכימו עמי שני גדולי הדור בעלי הוראה וה' ינחינו בד"א.

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה