פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה סד
הנני נוטה כנהר שלם מלא ברכה לראש יוסף ה"ה הרבני התורני המ"צ לדעתו תורתו אמונתו כבוד מהר"ר יוסף יצ"ו ומ"צ דק"ק ל"ב אמרתי להשיב בקצרה ע"ד ששאל אותי שטר שחתומי' עליו שני עדים ועד אחד כבר מת ונתקיים חתימתו והי' מוחזק בכשרות ועד השני עדיין בחיים אבל יצא עליו קול שנחשד באשת איש ונתקשרה אשה זו מבעלה ורוצים לפסול שטר זה אם הדין עמהם:
תשובה ש"ס ערוך הוא בפ' זה בורר אמר רב נחמן החשוד על העריות כשר לעדות אמר רב ששת עני מרי בתרי' ארבעי' בכתפי' וכשר וכתב הרא"ש פר"ת שבא על הערוה וכן מוכח מפי' רש"י יעוין שם והרא"ש מפרש החשוד על העריות שהוא רגיל וגס בעריות ומתיחד עמהם וסנו שומעניה ומפרש דמלקין על היחוד של כל עריות חוץ מא"א וכן כתבו התוס' ריש סנהדרין והכריע הב"י לענין דינא לכ"ע אם העידו שני עדים שבא על הערוה אע"פ שלא התרה פסול לכל העדות ברגיל עם העריות וקול יוצא עליו והרי"ף מפ' כשר הוא לכל העדות שהרי לא הזכירו בגמ' ולהרא"ש כיון דפסק כר"נ נמי כשר הוא עכ"ל וא"כ מי יבא לחלוק במקום שהרי"ף והרא"ש ורש"י ותוס' מסכימי' לדעת אחת וק"ו שרבותינו בעלי תוס' הסכימו עמו ולר"ת אפילו בא ממש על הערוה כשר להיני ממונות ומחלק משום דיצרו תוקפו ואף דלא קי"ל כר"ת בזה דעתו מסכמת דבקול בעלמא פשיטא דכשר ואף בשביל שהאשה הנחשדת נתגרשה מבעלה אין ראיה דהא אפילו בעד אחד שזינתה לא מיפסל מדקאמר הש"ס פלוני בא על אשתו הוא ואחר מצטרפין משמע דוקא שני עדים ולפ"ז אפילו אם העיד עד אחד הנאמן בעיניו דחייב להוציא את אשתו כההוא מעשה דההיא סמיא בפ' האומר אפ"ה אינו נאמן לפסול לעדות ממון וק"ו בקול בעלמא ואף דנתאמת בעיני הבעל אינו נאמן לפוסלו לעדות וק"ו כאן שהוא צורבא מדרבנן בודאי אל תהרהר אחריו ואף אם חלילה עבר עבירה בודאי עשה תשובה ואני מעיד שכמה פעמים קבלנו בב"ד הגדול של אדונינו מ"ו הגאון מהר"ש לעד זה אפילו בעדות אשה לענין עגונה להתירה לשוק ולא הי' פוצה פה בדבר ואפשר דשונאיו היא דמפקי' ליה קלא ע"כ אני אומר שהשטר שחתומים עליו שני עדים ואחד האי הוא צורבא מרבנן שהשטר כשר ועומד בחזקתו ועל עמדו וקיומא וכל הרוצה לשנות ידו על תחתונה והיתי מאריך בדבר זה אך טרידנ' טובא במצות עשה שהזמן גרמא גלל כן קצרתי כ"ד האוהב האמת לאמתו של תורה ד"ש מאיר חותם פה ק"ק אייזנשטאט: