פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה מח
או"ח סי' ת"ך לענין צדוק הדין כתב המג"ד שזקן אחד העיד ששמע מפי הרמ"א שיש לומר צ"ה על אדם גדול ורצה המג"ד לחלק בין ימים שאין אומרים בו תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובשבט דאינם מועד אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחודש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין תלמוד ולא זכיתי להבין דבריו מאי איסור יש בהם מדין התלמוד דהא תנן נשים במועד מענות פי' שכולן עונות כאחת אבל לא מטפחות להכות כף על כף בראש החודש חנוכה ופורים מענות ומטפחות אבל לא מקוננות דהיינו שתהיה אחת מדברת והאחרות עונות אחריהם ואמרו הני מילי לאינש דעלמא אבל לת"ח בין בח"ה בין בר"ח חנוכה ופורים מענות ומקוננות כדרכן בחול והנה דעת תשובת הגאונים צ"ה אם עונים כולם כאחת מותר ואם אחת מדברת וכולן עוני' אסור ואף שנחלקו חכמי אשכנזי דחכמי גרמיזי אומרים אותו דרך הילוך ומפרש הב"י הכא וביו"ד סי' ת"א הטעם אומרים אותו דרך הילוך נראה שהוא משום דכל שהוא דרך הילוך דמי לעוני' שכולן עונות כאחד דשרי במתניתן וחכמי מגענצא לא הי' אומרים אותו אלא על חכם גדול דחשבו דזה הוי כאלו אחד מדבר וכולם עונים אבל על מ"מ אין מועד, בפני ת"ח דמותר אף לקונן א"כ אם אף אחד עונה וכולן עונים אחריו נמי מותר א"כ מהי תיתי שלא לומר צדוק הדין וכיון דהכריע רמ"א דעל חכם בפניו אומרים כדעת חכמי מגענצא א"כ אין חילוק בין בימים שאין אומרים תחנון ובין ר"ח וחנוכה ופורים דמדינא דש"ס נמי שרי ואף לדברי הרי"ץ גיאות שכתב אנו מנהגינו מימות זקינים הראשונים שלא לומר צ"ה אחר המת בר"ח דלא עדיף צ"ה דהדיוט מצ"ה דמשה רבינו דמסלקינן בשבת שחל להיות במועד אפילו בר"ח וחנוכה שחל להיות בשבת דהללו ימי שמחה נינהו דכתיב ביום שמחתכם ומועדיכם ובר"ח מ"מ בת"ח דאין מועד בפניו ומותר להספיד לבטל השמחה א"כ ה"ה בצ"ה וכיון שהכריע רמ"א דעל ת"ח אומרים צ"ה מה לי ר"ח או שאר ימים שאין בהם תחנון ועל הלבוש לא קשיא בסי' תרע"א שכתב אבל לחכם בפניו י"א שאומרים גם צ"ה כיון שמספידין עליו ואין נראה לו שהרי צ"ה הוא כמו תחנה וא"א תחינה בחנוכה עכ"ל. ולפ"ז אין חילוק בין ר"ח ובין כל הימים שאין אומרים בהם תחינה אבל לדעת רמ"א מנ"ל לחלק ואין לומר דחילק ועשה כעין פשרה ומחמיר בר"ח חנוכה ופורים כמו שכתב הרי"ץ גיאות דהללו ימי שמחה נינהו ואומרים הלל זה היום נגילה ונשמחה בו מ"מ קשה חודש ניסן מנ"ל דאיקרי שמחה ואין ספק לי דרמ"א הכריע לגמרי כדעת אותן פוסקים לת"ח בפניו אומרים צ"ה בין בר"ח חנוכה ופורים וכ"ש הימים שאין אומרים בהם תחינה וק"ל. ופשיטא דלדעת תלמידי רש"י שכתבו בשמו שאין זה הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים פשיטא דמותר לומר צדוק הדין על תלמיד חכם בפניו: