פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה לט
נשאלתי מהתורני הרב המופלא מהר"ר לוי ירושלמי במס' פסחים דף מ' ע"ב רש"י בד"ה לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר ופי' רש"י לכל מיני מאכל הוא נותן תבלין בכלי שני וכו' ובמס' שבת במקומו קאמר הש"ס למסקנא דר"י ארישא קאי דמיירי בכלי ראשון:
תשובה מתחילה צריכין אנו למידק מי הכריחו לרש"י לפי' זה דמפרש בפסחים בכלי שני מיירי דילמא בכלי ראשון קאמר הש"ס דנותן את הקמח ואח"כ נותן את החומץ וי"א סבירי להו דאף נותן את החומץ תחילה ואע"ג דחומץ כבר מעורב בתבשיל הוא מבשל את הנותן בתוכו וקאמר הש"ס דהאי י"א ר' יהודה היא אלא נראה פשוט וברור דאי אפשר לאוקמי בכלי ראשון דהא לדינא דש"ס מותר להחליט ברותחין נזכר בש"ס דף ל"ט ע"ב חלוט שחלטו ברותחין וע"כ נמי הא דקאמר הש"ס לא לימחי אינשי קדירה בקימחא דאיבשונא דילמא לא בשיל שפיר ואתי לידי חימוץ לא בכלי ראשון מיירי דהא ח וט שחלטו ברותחין מותר וק"ו בכלי ראשון דתתאי גבר וכלי ראשון מבשל יותר אליבא דכ"ע מעירוי וכן פי' רש"י בהדי' כשהוא טורפו בקערה היא מחמצת ועוד שאין דרך נתינתה לתוך תבשיל רותח ש"מ הא דקאמר לא לימחו אינש קדירה לאו בכלי ראשון רותח קאמר אלא בכלי שני ולפ"ז הא דקאמר אין מוללין את הקדירה נמי בכי האי גוונא מיירי שנותן קמח לתוך התבשיל להעבו ולא לדבר רותח מיירי וקאמר רב חסדא ר"י הוא וע"כ הוכרח רש"י לפרש דבכלי שני דדבר שאינו מבשל אפ"ה אם נותן מתחילה חומץ אינו בטל כח החומץ והציר לר"י וה"נ מותר למלול קדידה בענין זה אבל אם נפרש דר"י ארישא קאי ומיירי בקדירה רותח כמו שהבין מכ"ת א"כ אין ראי' כלל להך י"א דכאן וע"כ הוכרח רש"י לפרש דמיירי בכלי שני והא דקאמר הש"ס בשבת איבעי להו ר"י ארישא קאי ולקולא ר"ל אי ארישא נמי קאי ואיכא נמי קולא בדבריו דס"ל דכלי ראשון אינו מבשל תבלין אלא שנותן בתוכו חומץ וציר ולפ"ז ס"ל כי היכי דכלי ראשון אינו מבשל אפ"ה חומץ גורם הבישול ה"ה בכלי שני אף דאינו מבשל אבל ע"י חומץ וציר מבשל ולפ"ז ס"ל דאפילו בכלי שני נמי מבשל ע"י חומץ וציר דמאי שנא כיון דכלי ראשון נמי אינו מבשל תבלין או דלמא אסיפא לחודי' קאי ולחומרא ר"ל חומרא בכל צד דכלי ראשון מבשל בלא חומץ וכ"ש מבשל ע"י חומץ וציר לר"י ופשיט לי' הש"ס דארישא קאי ולעולם דס"ל דרב חסדא דלר"י אפי' בכלי שני נמי מבשל ע"י חומץ וציר ורהיטא דשמעתא הכי משמע דהא יש לדקדק מהי תיתי לומר ארישא קאי דמסתמא פליג אסיפא דמתניתן אמאי דסיים התנא ברישא אלא ע"כ דמספקא לי אי ארישא פליג ר"ל ארישא נמי פליג ופליג אכולה בבא דמתני' א"ד אסיפא לחוד פליג אמאי דסיים ואף דבברייתא נקט ר"י לכל האילפסן היא נותן כו' נקט בכלי ראשון היינו משום רבותא דהתירא אבל אם נותן חומץ וציר אפילו בכלי שני נמי מבשל וזה מקובל אל הדעת דהא קי"ל דציר חשוב כרותח ומבשל כדי קליפה מיד אפילו אם נפל על הצונן כמבואר בסי' ק"ה ובסי' צ"א ובסי' ס"ט וי"ל אף דס"ל לרבנן היכי דנפל לתוך המרק דמבטל כח הציר אבל לר"י י"ל דשוה כלי ראשון וכלי שני דמבשל ע"י כח הציר וחומץ ולפ"ז דברי רש"י ברירן דאף לפי המסקנא נמי מוכח לר"י דמבשל בכלי שני ע"י חומץ וציר ואין התבשיל מבטלו:
ומזה הבאתי ראי' דחומץ שוה לציר ומבשל אם שהה כדי שיתנו על האור ויהי' רותח דמדברי ר"י נשמע לרבנן דמשוה כח החומץ וציר וכי היכי דציר גורם הבישול בכלי ראשון לר"י ה"ה החומץ וא"כ יפה פסק הב"י דחומץ שוה לציר דלא כש"ך שחלק בסי' ק"ה על הב"י יעויין שם וק"ל: