פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה לח
גרסינן בברכות בפ' הרואה דף נ"ט ת"ר הרואה חמה בתקופתה וכו' אומר ברוך עושה מעשה בראשית ופי' רש"י כל כ"ח שנה של תקופת ניסן שבסוף כ"ח כשחוזר למחזור הגדול של חמה להיות תקופת נופלת בשעת תליות המאורות בשבתאי היא שעה תחילת ליל ד' וכן כתב הרא"ש והרמב"ם בפ' עשירי מה' ברכות כתב הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של כ"ח שנה שהתקופה ליל רביעי כשרואה אותו ביום רביעי בבוקר מברך ברוך עושה מעשה בראשית והנה מבואר טעם ברכה זו משום שהחמה באה בנקודה בתחילת בריאתה א"כ אף שעננים מכסי' השמש ראוי לברך והרואה חמה לאו דווקא גוף השמש אלא הרואה אור השמש המאירה ביום ונהנה ממנה ביום שנתלה במרכז הראשון צריך לברך עושה מעשה בראשית ומצינו כמה פעמים בש"ס דלאו דווקא נקט והם רבו כמו ואזכיר אחד מהם בפ' מי שהוציאו דף ג"כ אמר רב הונא הכא במאי עסקינן שיש לו ב' בתים ואפ"ה כתב הרב המגיד דמדברי רבינו נראה דכשאמרו שיש לו ב' בתים אורחא דמילתא נקט ועיין בטור א"ה סי' ת"י בב"י ק"ו כאן די"ל דאורח' דמילתא נקט וכן אמרו בש"ס כי שמע תרנגול אומר ברוך שנתן וכתבו התוס' דף ס' ע"ב דה"ה כי לא שמע דאין ברכה זו אלא להבחנה על הנאת אורה שהתרנגול מבחין והוא נהנה מן האור ה"נ בנידון שלפנינו דלאו דווקא הרואה וזכר לדבר יומא דעיבא כולה שימשא ולא דמי לברכת הלבנה דלא מברכינן אם נתכסה בענני' התם הטעם כדמפרש המפרשי' בשם ירושלמי דאין מברכין על אור לבנה עד שיסבסם פי' שיהי' אור שלה מתוק ואדם נהנה ממנה משא"כ הכא דעיקר הברכה שזכינו לראות השמש בנקודה הראשונה בשעה שנתלו המאורות ושימשא אכ"ע נייחי ואע"פ שעננים מכסי' אותה מ"מ אנו יודעים שהיא בעת ההיא בנקודה ראשונה והיא מאירה לנו באור היום ראוי לברך בבוקר וכן אירע בניסן שנת תפ"ט שהיינו מצפים לברך ברכה והי' עננים ולא נראה גוף השמש והוראתי לברך עכ"פ בלא שם ומלכות וסמכתי על הראב"ד שכתב שכל ברכות שבפרק הרואה מברכי' בלא שם ומלכות אבל לדינא נראה לי לברך אף בשם ומלכות הנראה לפע"ד כתבתי: