פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה לא
בטור או"ח סי' של"א כתב הטור אפילו ספק אם נולד לשבעה או לשמונה ולא גמרו שערו וצפרניו מלין אותו בשבת דאי חי הוא שפיר מהיל ואי מת הוא מחתך בבשר בעלמא הוא אבל אם הוא ודאי נולד לח' אין מלין אותו בשבת אלא א"כ גמרו שערו וצפרניו וכתב הב"י שהרי"ף והרא"ש כתבו ברייתא דספק בן ז' וספק בן ח' אין מחללין עליו את השבת ולאו כתבו הא דרב אדא בר אהבה דמלין אותו ממ"נ וכתב הר"ן שנראה דעת הרי"ף שאין מלין ספיקות בשבת ולפיכך הביא ברייתא זו בהלכות סתם וכיוצא בזה הם דברי רבינו בטור י"ד סי' רס"ו וז"ל כתב אדוני אבי ז"ל ספק בן ז' ספק בן ח' אין מחללין עליו השבת ואינו מבין דבריו דודאי מלין אותו ממ"נ וכו' וכתב הב"י וז"ל ותמהני על הר"ן שפירש דלהרי"ף לא מהלינן ספיקות בשבת ומעשים בכל יום שמוהלים אותם וגם בימי חכמי התלמוד משמע שהי' מוהלים אותם מדאמרינן מימהל היכי מהלינן וכן יש לתמוה על מה שפי' רבינו בדברי הרא"ש וכתב הב"י לכן נראה לי דודאי כל שגמרו שערו וצפרניו מחללין עליו השבת להרי"ף והרא"ש אפילו הוא בן ח' ודאי ומה שכתבו ברייתא בן ז' מחללין עליו את השבת בן ח' אין מחללין עליו את השבת ספק בן ז' ספק בן ח' אין מחללין עליו את השבת בן ח' הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו סמכו על מה שכתבו בפ' הערל דאוקמי' להאי ברייתא שם בגמ' בשלא גמרו שערו וצפרניו וכו' והשתא אתי ברייתא כפשטי' ולא צריכין לאדחוקי ולאוקמי כר"א כדאוקי רב אדא בר אהבה ויש לתמוה על הר"ן שנראה שלא נזכר למה שכתב הרי"ף בפ' הערל וכו' ויותר יש לתמוה על רבינו שלא פקח עיניו בדברי הרא"ש דפ' ר"א דמילה גופי' אחר ברייתא זו וכל זה איירי שלא גמרו שערו וצפרניו אבל גמרו שערו צפרניו ואפילו ידוע שהוא בן ח' כגון שפירש ממנו אחר שבעל מותר לטלטלו ולמולו בשבת דפסק הלכה כרבי בפ' הערל דאמר אשתהויי אשתהי עכ"ל:
ונפלאתי על תמיהתו על הר"ן שכתב לדברי הרי"ף לא מהלינן ספיקות ומעשים בכל יום דמהלינן וגם בימי חכמי התלמוד משמע שהי' מוהלים מדאמרינן מימהל היכי מהלינן דברי תימא הם דבש"ס בפ' ר"א דף קל"ו פריך הש"ס זה לרשב"ג דס"ל כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל פריך הא לא שהא ספיקא הוי מימהל היכי מהלינן משמע על כל הולדות הנולדים אפילו בן ט' פריך דהוי לרשב"ג ספק נפל אבל לרבנן י"ל דאזלינן בתר רוב ולדות שפיר מהלינן אבל ספק בן ז' או בן ח' י"ל דס"ל להרי"ף דלא מהלינן דמפרש הברייתא דלעולם לא מהלינן דע"כ לא צריכין אנו לשנוי דמהלינן אותו ממ"נ אלא אליבא דרשב"ג אבל אליבא דרבנן לא מהלינן ספיקות כמו בבן ח' ועוד יש לתמוה איך יעלה על דעת שהרי"ף סמך על מה שכתב בפ' הערל אף דפסק התם כרבי דס"ל דאישתהי והרא"ש ס"ל דהוי כשאר סתם ולדות לענין מילה ומ"מ אין עושין מעשה לענין יבום עד שיהי' בן כ' פי' שאין מחזיקי' אותו בבן קיימא בשביל סימנים אלו שגמר שערו וצפרניו עד שיהי' בן כ' אבל בנולד לט' אפילו לרשב"ג אחר שלשים הוא כבן קיימא א"כ יש חילוק גדול בבן ח' שגמרו שערו וצפרנו וי"ל דלענין מילה נמי יש חילוק ואיך יסמוך הרי"ף על דבר שלא נוכל ללמוד אפילו מכללא ונהי דהרא"ש הזכיר דבר זה דהיכי דנגמר שערו וצפרניו הוי כשאר ולד לענין מילה דמ"מ מחזקינן אותו שיתגדל ליתחייב במילה אבל הרי"ף לא הזכיר כלל מזה ועוד דאף דהאמת כן הוא דברייתא מיירי שלא גמרו שערו וצפרניו מ"מ המקשה פריך שפיר ואלא הא דתניא ספק בן ז' ספק בן שמונה אין מחללין את השבת אמאי נימא ליה ממ"נ ואם כן שפיר ידע וראה ופיקח הטור בדברי אביו הרא"ש ז"ל וזהו תמיהתו שכתב לא הבנתי דבריו איך כתב סתם ברייתא דספק בן שבעה או בן שמונה אין מחללין אמאי דלפי הש"ס מותר למול ממ"נ אף בלא גמרו שערו וצפרניו ולכך כתב הטור דדוקא בן שמונה ודאי שהיה אסור לטלטלו אבל אם גמרו שערו וצפרניו מהלינן לי' שפיר אבל ספק בן ז' ובן ח' אפי' לא גמרו שערו וצפרניו מהלינן ממ"נ כדאסיק הש"ס והרא"ש והרי"ף סברו כיון דלענין אשת כהן סמכינן ארוב ולדות ולא מצרכינן חליצה אם מת בתוך שלשים ש"מ דסמכינן אדרבנן א"כ לא קשה אכל ולדות היכי מהלינן וס"ל לרבנן דברייתא דקתני ספק בן ז' לא מחללינן ולא מהלינן ולא סמכינן אממ"נ דווקא בדלא גמרו שערו וצפרניו אבל גמרו שערו וצפרניו אמרינן אשתהי אפילו בודאי בן שמונה ק"ו לספק בן ז' בן ח' אבל רבינו הטור תמה עליו דסבר הש"ס דקאמר דמהלינן ממ"נ סברא אלימת' היא אפילו אליבא דרבנן ושפיר פיקח עיני הטור בדברי אביו הרא"ש ז"ל ובקיצור פסקי הרא"ש שחיבר רבינו הטור כתב בהדי' לדעת הרא"ש נולד לח' אין מחללין ספיקא אין מחללין אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו הרי שידע דעת אביו הרא"ש אלא שלא היה מובנים לו דבריו אחר למדי זה עיינתי בדרישה ביו"ד סי' רס"ו וז"ל ועיין בקונטרס שלי באו"ח סי' של"א שם כתבתי ישוב נכון לדברי רבינו והר"ן ושדברי ב"י דחוים המה כו' והגמרא שם קאמר האיך מהלינן ספיקא ש"מ דס"ל דאפילו בלא נגמר ג"כ מחללינן והיינו כשאינו ידוע שהוא בודאי בן ח' ובזה נדחה דברי הב"י ומיושבים דברי רבינו והר"ן ודוק ואני לא זכיתי לראות קונטרסו על א"ח ואין ספק לי שכוונתי לדעת הגדול ושמחתי על כל הון ואגב דאיירינן בדיני מילה באתי להזכיר הא דכתב בש"ע באו"ח סי' של"א מי שיש לו שתי ערלות אין מילתן דוחה שבת וכתב המג"א פי' ב' עורות זה ע"ג זה רש"י ורמב"ם והעולם נכשלים בזה וראוי להזהיר למוהלים כשרואים שני עורות זה על זה שלא יפרעו עוד בשבת וימתינו עד אחר שבת דאין כאן סכנה כלל אם לא יפרע עד אחר שבת: