אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה יג

תשובה יב

שאלה מן הרב דק"ק שטמפי יום ג' כ"ד ניסן תפ"ו וז"ל. אגב דשכיח שיירתא דאזיל מהכא להתם בכן באתי מן המודיעות מעובדא בישא דאיתעבד שבוע העברה פה קהלתינו באשה אחת ששימשה עם בעלה בימי וסתה ונדתה ובצפרא באשר קם בעלה מן המטה ראה הם דין ששכבו עליו מלוכלך בדמים וכאשר ראה בעלה מן דבר מכוער גנוח גנוח וילילי יליל במר נפשו על עבירה חמורה שבא לידו ואשתו בא אלי להורות לה דרך תשובה ומתחרטת ותוהה על המעשים המכוערים ומקבלת שלא תעשה עוד כל ימי' וכל מה שאגזור עליה רוצה לקבל הן תשובת האר"י ז"ל והן תשובת הרוקח והנה לא נעלם ממני מה דאיתא בטור א"ה סי' קט"ו מן הנשים היוצאת בלא כתובה רק בעלה אינו רוצה למאוס אשת נעורים אבל לזאת לבו נוקפי אע"פ שרצון בעלה להיות עמה כמאז ומקדם דאם מותרת לבעלה הואיל והיא חשודה ועיינתי בשעת' חדא מה דכתב ב"ש בא"ה סי' קט"ו סק"א בשם תשובת הרא"ש באשה שהמירה דתה לולי שיש תקלה לבעלה וסכנה ולעז על בני' היתה מותרת לבעלה ואמינא אנא באם המודה בע"ז הוא ככופר בכל התורה אפ"ה מותרת לבעלה ק"ו אשה הנ"ל מותרת לבעלה ובפרט שקבלה על עצמה כל תיקוני תשובה החמורה ביותר אך נוכל לומר אין הנידון דומה לראי' בשלמא גבי אשה שהמירה דמותרת לבעלה משום דלא איתעבד לבעלה תקלה אבל בנידון דידן דאיתעביד תקלה לבעלה על ידה תהי' אסורה בכן ימחול נא אדוני מ"ו באלפי פעמים מחילות להודיעני מה דינה של האשה הזו ומפיו אנו חיים:

ועוד כפי פרישות אליו על דבר קורט דם דשכיחי שנמצא בין שני קרומים של הושט באווזים המלעיטים אותם והנה לפנים הי' פה מ"צ והורה לאיסור ואחריו באתי במקומו והיתי נושא ונותן עם בעלי תריסין והודו לדברי להתיר בכן נא ימחול נא הוד רום אדוני מ"ו באלפי פעמים מחילות להשיב לי על שני שאלות כדי להבין ולהורות:

תשובה תמה אני על מעכ"ת שנסתפק בדבר שהוא זיל קרי בי' רב בש"ע בא"ה סי' קט"ו סס"ד דאם רוצה לקיימה אח"כ אין כופין אותו להוציא מ"מ מצוה עליו שיוציאנו והוא אבעי' בסוטה פ' ארוסה דף כ"ה ע"א אי בעי' להו עוברת על דת ורצה הבעל לקיימה מקיימה או אינו מקיימה מי אמרינן בקפידא דבעל תלה רחמנא והא לא קפיד או דילמא כיון דקפיד קפיד והתוס' שם בד"ה בעל שמחל על קיניו מחול כתבו ותפשוט נמי עוברת על דת אם רצה הבעל לקיימה מקיימה אפילו התרה בה ואף לדעת הרא"ש והמרדכי לא איפשטי האבעי' עכ"פ לא כייפינן לגרשה ק"ו בנידון דידן שלא התרה בה וכן מבואר בהדיא בהרמב"ם בפ' כ"ד מהלכות אישות ואין חולק בדבר ובדבר שאלה שני' בדם הנמצא בין שני קרומי הוושט כבר הארכתי בספר פנים מאירות שאין כאן בית מיחוש לפי דברי הט"ז דמקיל אפילו אם שלטה המכה בעור החיצון אפ"ה מכשרינן אם אין קורט דם מבחוץ ה"נ דלא גרע האי קורט דם מאם שלטה המכה בעור הפנימי וגם בעור החיצון אפ"ה מכשרינן דאין אנו חושבים אותו העלטה לקוץ אלא דהוי מכה מחמת חולי העלטה והיכי דשלטה שלטה והיכי דלא שלטה לא מחזקינן ריעותא א"כ ה"נ הכי וגדולה מזו אמרתי דמאחר שכבר נהגו להקל כדעת הט"ז לא צריכין אנו לקלוף שני העורות כיון דלא אשכחן ריעותא בעור החיצון מבחוץ א"כ למה לנו לאטרוחי בכדי והא דנהיגי לקלוף העורות שמעתי מזקני הדור שעשו פשרה ולא הקילו אלא אם ניקב עור הפנימי לבד ולא שלטה המכה גם בעור החיצון אבל אם שלטה המכה גם בעור החיצון הי' מטריפן ולכך הי' קולפין כדי לידע אם שלטה המכה בעור החיצון אבל עכשיו שמקילין כדעת הט"ז ומכשירין אפילו אם שלטה המכה בעור החיצון א"כ טירחא זו בכדי הוא אלא העיקר אם קורט דם מבחוץ יש להכשיר והנראה לפענ"ד כתבתי:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה