אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה טז

שאלה טו

כתב הטור א"ח סי' ל"ב בשם הסמ"ק שאם נפלה טיפת דיו קודם שנגמר' האות או שלא היתה מוקפת גויל מתחילתה פסול דהוי כחק תוכות אבל אם כבר היתה עשוי' כתקנה ונפל בו דיו יכול ליטלו וכתב הב"י שלמד כן מהירושלמי בפ' הי' קורא והכי איתא שם עירוב האותיות אית תני כשר ואית תני פסול מ"ד כשר מלמטה ומ"ד פסול מלמעלה כגון ארצינו תפארתנו אבל ארציך ותפארתך צריכה ופי' הרשב"א דהכי קאמר מלמעלה פסול לפי שעד שלא נעשית האות נפסלה צורתה והילכך אם בא לגרור הוי כחק תוכות אבל כשנדבק מלמטה נ"ו של תפארתנו אחר שנגמרה צורות האות הוא שנדבקה ומתחילתה כשירה היתה ואם בא עכשיו לגוררה לא הוי כחק תוכות וע"פ פירוש זה למד הסמ"ק לחלק בין נפלה טיפת דיו קודם שנגמר האות ובין לאחר שנגמר האות:

וקשיא לי טובא א"כ סתרי דברי הירושלמי אהדדי דהא בניקוב כל תוך האות כתב הטור דבירושלמי משמע שצריך גם בפנים מוקף גויל וכתב הטור הילכך אם ניקב כל תוכו פסול ומשמע דלא מהני מה שיגרור בפנים סביבות האות כדי שיהי' מוקף גויל וקשה אמאי פסול דהא מתחילה היה האות כתיקנה ולפ"ד הסמ"ק דמכשיר ע"פ הירושלמי אם היתה אות כתיקנה ואח"כ נפל דיו דיכול לתקנה ולא הוי כחק תוכות א"כ ה"נ ליתכשר ע"י גירוד בפנים סביב האות ובאמת תמוהים לי דברי הסמ"ק שלפי הנראה לא ראה אלא דברי הירושלמי בפ' היה קורא אבל מדברי הירושלמי בפ"ק דמגילה לא משמע כדבריו דאיתא שם ר' זעירא בשם רב ניקב נקב ביריכו של הי"א אם גורדו ונשתייר שם ירך קטנה כשר ואם לאו פסול ר' זעירא בשם ר' חסדא הי' הגימ"ל מכלה את הגויל אם גרדו ונשתייר שם ירך קטנה כשר ואם לאו פסול ר' זעירא בשם אושין בר נידב' ניקב באמצע הבי"ת אם היה הגויל מקיפו מכל צר כשר ואם לאו פסול א"ר זעירא אהיא דרב חסדא כרב ותריהון פליגין על שיטתי' דאושין בר נידבה חבריא אמרי אתי' דאושין בר נידבה כר' יוחנן דתני עירוב את האותיות אית תנוי דתני כשר ואית תנוי דתני פסול רב אדא בר' שמעון בשם ר' יוחנן מ"ד כשר מלמטן ומ"ד פסול מלמעלן כגון ארצנו תפארתנו ארציך תפארתך צריכה עכ"ל וע"כ צריכין אנו לפרש מתחילה דאמר זעירא דפליגי רב ורב חסדא על אושיין משום דלדידהו מהני אח"כ גרידה ולאושיין לא מהני גרידה בפנים לעשות שיהי' מוקף גויל וחברייא פירשו דאפשר דלא פליגי דאם הי' הדיבוק מלמעלה ונתבטל העיקור האות לא מהני אח"כ גרידה לאכשורי אבל אם למטה שנדבק במקום יתור האות כגון תפארתנו או ארצנו שהרי הוי"ו היתה כשירה וצורת וי"ו עליה אף אם לא הגיע למטה במקום רגל הנו"ן משום הכי מהני גרידה ולפ"ז אם ניקב באמצע הבי"ת ולא היה הגויל מקיפו הוי כמו שנפל טיפת דיו באמצע האות כיון דנתבטל העיקור גוף האות לא מהני גרידה דהוי כחק תוכות ואין חילוק בין נפל מתחילה או לבסוף כל היכי שנתבטל גוף צורת האות שנפסל על ידי זה הוי כחק תוכות ולכאורה משמע גם מדברי תלמודא דידן הכי הא דקאמר אמר ר' זירא לדידי מפרש לי' מיניה דרב הונא ידונו אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ולבתר הכי גבי ר' אמי בר תמרי דאיפסוק ליה וי"ו בנוקבא אתי' לקמי' דר' זירא א"ל אייתי ינוקי דלא חכים ולא טיפש ולכאורה איכא למידק למה לא אמר גבי יריכו של ה"א כך אלא ע"כ דהתם משערינן לאחר שיגרור וזה אי אפשר להבין תינוק דלא חכמים ולא טיפש אבל גבי וי"ו בנוקבא מיירי דאיפסק ליה באמצע עד שנפסק הרגל צד העליון מן התחתון ותיקון זה תלוי כשיהי' הנקב הזה דק כ"כ שאין ההפסק מונע הקריאה המתוקנת לתינוק בינוני וכשם שקריאתו מציל שיהי' האות שלם כן מציל שהגויל מקיפו נמי מכל צד וכה"ג מפרש הר"ר מנחם המאירי והביאו הב"י שנזכר שני תיקונים כו' עד שאם עשה הרגל מתחילתו דק כשר ואח"כ דיברו כשניקב באמצעי הרגל עד שנפסק הרגל צד העליון מן התחתון ובתיקון זה תלוי בשיהיה נקב דק כל כך שאין הפסק מונע קריאה המתוקנת לתינוק בינוני עכ"ל ונתקשה לו ג"כ למה הזכיר בניקוב יריכו של הי"א אם נשתייר מלא אות קטנה ולא אמר דמייתינן תינוק דלא חכים ולכך היה מפרש שנזכר שני תיקונים אחד אם הנקב ממעט עובי אורך הרגל וזה אפילו תינוק טיפש יכול לקרותו והשני אם נפסק באמצע אבל פי' הירושלמי אין אנו צריכין לזה וע"פ זה מיושב נמי קושיות הב"י וז"ל וא"ת והיכי מכשרינן באיפסק שום אות בנוקבי' והא אמרינן בהקומץ כל אות שאין הגויל מוקף לה מארבע רוחתי' פסולה ונכנס לדחוקים אבל לפי' הירושלמי מיירי הא דקאמר אם נשאר מלא אות קטנה היינו לאחר שיגרוד וישתייר מלא אות קטנה וזה כלל גדול כל היכי שאנו יכולים להשוות שלא פליג הירושלמי אתלמודא דידן משווינן ויצא לנו מזה אף דהרא"ש פליגי אירושלמי היינו אהא דקאמר רבי יוחנן מאן דאמר פסול מלמעלה וס"ל להרא"ש כאית תני דתני כשר בעירוב האותיות בין מלמעלה ובין מלמטה מ"מ רב ורב חסדא ס"ל דאם ניקב יריכו של הי"א וכן אם הגימ"ל מגיע לסוף הקלף מהני אם יגרוד אח"כ והיינו אות קטנה ר"ל ירך לאחר שיגרוד ויהי' מוקף גויל אם כן יהיה חומרא מצד אחד דאות קטנה דקאמר הש"ס לאחר שיגרוד ויהי' מוקף גויל וקולא מצד אחד אם ניקב כל חללה של בי"ת אם יכולים לגרוד בפנים לעשות מוקף גויל כשר ולא הוי חק תוכות כיון דצורת הבי"ת היה מקודם דהשתא קיימינן דרב ורב חסדא פליגי אדאושיין בר נדבה ולפי זה פשיטא באות כ' הנמשך למטה אם מגרדו ונעשה מוקיף גויל כשר ולא הוי כחק תוכות וכן כתב המג"א בסעיף קטן כ"ו ויצא לנו עוד מזה הר' מנחם המאירי אם נפסק באמצע הרגל עד שנפסק הרגל צדו העליון מן התחתון אם הנקב רק כל כך שאין ההפסק מונע לתינוק בינוני כשר ה"ה ברגלי היודי"ן של האלפי"ן והשיני"ן נמי מכשרינן בכי האי גוונא דלא כמה שכתבו האחרונים בשם תשובת הריב"ש והר"י קלון ברגלי היודי"ן של האלפי"ן לא מהני קריאת תינוק בינוני ואני אומר דכבר מוכח מירושלמי דע"כ הא דקתני דאיפסק ליה וי"ו דויהרגו בנוקבא מיירי שנפסק באמצע הרגל עד שנפסק צד העליון מצד התחתון וכפי' הרב המאירי דאל"כ הא אינו מוקף גויל וזה אי אפשר לשער לתינוק בינוני לאחר שיגרוד אם ישאר מלא אות קטנה אלא ע"כ כדאמרן ואפ"ה אפשר בתינוק בינוני וכן יש לי עד נאמן מהא דהביא הב"י בשם הגהות מיימוני וז"ל הר"ם פסל לי תפילין בשביל שלא היו מקצת יודי"ן של האלפי"ן כו' נוגעים לגוף האות אכן שוב אמר שיוכל לתקנם רק כשנעשה תחילה דתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרוא אותם אז יכול לתקן תיקונים אלו ולא הוי שלא כסדרן משמע דאף כזה מהני אלא לכתחילה צריכין אנו לתקן שיהי' כתיבה תמה ושלימה ואף שמהר"י קלון כתב הא דקאמר הר"ם היינו דוקא ליחשב כסדרן מאחר שעיקר צורת האותיות נעשה כסדרן אבל להכשיר בלא תיקון משום קריאת התינוק לא עלה על דעתו והביאו הב"י בסי' ל"ו ואני אומר דפשטן של דברי הר"ם לא משמע כן דאי לא היה מהני קריאת התינוק לאכשורי בדעבד במקום שאין אנו יכולים לתקן כגון שניקב באמצע הרגל של הוי"ו או הנו"ן א"כ זה עיקר תיקון האות א"כ האיך הכשיר לתקן אחר כך דזה הוי שלא כסדרן ומאי נפקא מיניה שנכתב העיקר האות כיון דלא חשיב לאות כלל אלא ע"כ פשטן של דברים נראים עיקר להלכה ולמעשה הכל לפי הרווח אם דק כל כך שתינוק בינוני קורא אותו אל"ף סמכינן עליו ואם היה רוח גדול הי' קורא אותו יו"ד ולכך סתמו הרמב"ם והסמ"ג והטור ולא חילקו בין אות לאות דבכל מקום מכשרינן על ידי תינוק בינוני ולפ"ז אין אנו צריכין להגיה בדברי הש"ע בא"ח סי' ל"ב סי' ט"ז כי רמ"א כתב ע"פ פסק הר"ם המאירי ומה שכתב למטה ומיהו אם אנו רואים שלא נשאר צורת האות מיירי שיש רווח גדול או שהוא יו"ד קטנה ואף שהתינוק בינוני קורא וי"ו לא סמכינן עליו אבל ברגלי יודי"ן שעל האלפי"ן סמכינן שפיר אקריות תינוק בינוני אכן אם בקרוב מכירי' שהוא רווח ואינו מגיע לגוף האות לדעת הב"י בסי' ל"ו כרחוק ארבע אמות ולדעת הב"ח כרחוק אמה בזה ודאי אין לסמוך על קריות תינוק בינוני אבל אם נרחק לכל מר כדאית ליה אנו רואים שהוא אל"ף ושי"ן רק כמשקרבין עינינו אנו רואים רוח ותינוק דלא חכי' ולא טיפוש קורא אותו אל"ף או שי"ן שפיר נוכל לסמוך עליו והנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה