פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה טו
בטור או"ח סי' ר"י וז"ל עוד מסתפקים בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותה דווקא על כזית או ברביעית לכן טוב ליזהר שלא לשתות אלא או פחות מכזית או רביעית וכתב הב"י בפ' הישן ובפ' בתרא דיומא נסתפקו אי סגי בכזית בשתיה כמו באכילה או שמא כיון דדריש ר"ת ושבעת זו שתי' בעי כביצה דלא הוי שביעה בפחות או שמא יש לחלק בין שביעה דאכילה לשביעה דשתיה וכתב הרא"ש בפ"ג שאכלו לכך טוב לזהר שישתה פחות מכזית או רביעית להסתלק מן הספק ע"כ וצ"ל שסובר הרא"ש דשיעור רביעית שוה לכביצה שאם הוא פחות מכביצה האיך היה מסתלק מן הספק בשתיית רביעית עכ"ל. וכתב הב"ח וז"ל מה שפי' הב"י כאן וצ"ל שסובר הרא"ש דשיעור רביעית שוה לכביצה וכו' הוא ט"ס דהא מפורש בפרק ע"פ בשמעת' דים של שלמה דשיעור רביעית הוא ביצה ומחצה וכן מפורש עוד בכמה מקומות וכן כתב הרב במג"א ס"ק ה' שהרב הב"י שגג בזה ותמה אני על הנך אריוותא איך חשדי להרב"י לומר ששגג בזה והוכרח הב"ח לומר שהוא טעו' סופר ואני אומר שלא נעלם מהרב"י שרביעית הוא ביצה ומחצה כנזכר בכמה מקומות בש"ס והוא בעצמו כתב לענין שיעור חלה ועיסת פסח אלא נראה ברור משום דהתוס' מספקא להו אליבא דר"מ מי בעינן ושבעת זו שפי' אי בעינן שיעור שביעה שהוא כביצה וי"ל שהוא כביצה בגוש לאחר שנקרש ונתייבש משערינן כדי שביעה ולא הי' סגי ברביעית דהא ריש פ' המוציא יין אמרינן דרביעית יין הוי כזית כשנקרוש ולר' יוסי בר יהודה יין דקליש כזית הוי יותר מרביעית א"כ אם היינו צריכין לשער בשתי' כדי שביעה ביצה ביובש היינו צריכים שתי רביעית לכל הפחות והתוס' לא הכריעו איך להסתלק מספק רק הרא"ש הכריע דברביעית הוא משביע כמו ביצה ביובש ונראה דלמד כן מדפשט הש"ס בפ' י"כ דף ע"ט ע"ב דכותבת הוא מעט פחות מכביצה וקאמר הש"ס דכביצה משבעא וכותבת מיתבא דעתא משמע בשיעור קטן דגדול כביצה מכותבת משביע וא"כ בשתי' נמי דמלא לוגמיו שהוא פחות מרביעית מיתבא דעתא ומחייב ברכה ש"מ דרביעית משביע וזה שכתב הרב הב"י וצ"ל שסובר הרא"ש דשיעור רביעית שוה לכביצה ולכאורה לפי הבנת הגאונים הנ"ל שעלה בדעת הרב"י דרביעית מחזיק ביצה מאי שוה דקאמר ועוד מאי לכביצה הוי ליה למימר דרביעית הוא כביצה מאי שוה לכביצה אלא ברור הדבר דכך הוא כוונתו אף דכביצה הוא משביע ביובש וס"ד לענין שביעה דשתי' נמי משערנין בכך ובעינן לכל הפחות שני רביעית והכריח הב"י דס"ל להרא"ש דרביעית דיין שוה לענין שביעה כביצה בקרוש וביובש דאפילו שאינו מגיע כביצה קרוש לרביעית הלח אפ"ה הוי שביעה לענין שתי' כדאמרן דיליף מי"כ כי היכי דבאכילה מה דמיתבא דעתה בשיעור מועט יותר משביעה ה"נ לענין שתי' כיון דמלא לוגמיו מיתבא דעת' והוא פחות מרביעת ש"מ דרביעת שהוא מעט יותר משביעה ומה שמסיים שאם הוא פחות מכביצה איך היה מסתלק מן הספק ר"ל ארישא קאי ר"ל שאם הוא פחות מכביצה ואינו משביע כשם שפחות מכביצה אינו משביע איך היה מסתלק מן הספק אלא ע"כ שהוא שוה לכביצה כשם שביצה משביע ביובש כך רביעת יין בלח משביע וחידוש גדול אשמועינן הרא"ש אבל מעולם לא עלה על דעת הב"י לומר שרביעית מחזיק ביצה וזה ברור לדעתי: