פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה ד
נשאלתי הא דנוהגין לטבול הכלה ביום אם מותר לטבול אותה בהשכמה קודם אור הבוקר:
תשובה בודאי אם טובלת ביום שמיני לספירתה מותרת לטבול קודם אור הבוקר אבל בטובלת ביום שביעי לספירתה אסורה לטבול ביום כיון דעכשיו נוהגת לספור ז' נקיים מחשש זבה גדולה והחמירו בנות ישראל אפילו רואות טיפת דם כחרדל שסופרת שבעה נקיים וזבה טובלת דוקא ביום הז' אחר הנץ החמה דכתיב וספרה לה ז' ימים ואחר תטהר ומקצת היום ככולה ומן התורה מותרת לבעלה מיד אלא שחכמים אסרו לעשות כן שמא לאחר תשמיש ביום הז' תראה בו ביום ותסתור כל שבעה ונמצא שבעל זבה למפרע וכיון שאסורה לשמש אסורה לטבול עד הלילה אבל קודם אור הבוקר של ז' אפילו מדאורייתא לא הוי טבילה דהא לא ספרה אפילו מקצת היום ושעלה עמוד השחר בדעבד הוא דעלתה לה טבילה כמו דתנן בפ' ב' דמגילה אבל קודם עלות השחר אפי' בדעבד לא עלתה לה טבילה ואף בכלה שלא הגיעה לראות מ"מ כיון דקיבלו לספור ז' מחשש זבה וא"כ צריכה לנהוג כזבה גמורה משום דלא פלוג וראיתי לדודי הש"ך שכתב בסי' קצ"ז על מה שכתב רמ"א והכלות טובלות לפני החופה יכולות לטבול ביום דהא לא באין אצל החתן עד הלילה וכתב הש"ך דווקא לדידן שהכלות אינו טובלת בז' אבל במקום שהכלות טובלת בז' אינו יכולה לטבול ביום דהא ביום הז' לאו משום סרך בתה לחוד מיתסר אלא שמא תראה ותסתור כל מה שלמפרע כדאיתא בש"ס ובפוסקים עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו דהא הטעם שמא תראה ותסתור אינו אלא מחשש שמא יבוא עליה בעלה קודם הלילה והיא תראה אח"כ ותסתור ונמצא בעל זבה למפרע אבל הכלות שאינו באות להחתן עד הלילה ליכא חשש זה א"כ מותרת לטבול ביום ז' ואם תראה אח"כ תגיד להחתן ויפרוש ממנה דלאו ברשיעי פסקינן ולא ראיתי חומרא זו לא בראשונים ולא באחרונים והמיקל וסומך על פסק רמ"א לא הפסיד: