פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה קח
שבת דף קמ"ד ע"א גמרא שלא לרצון בסתמא פי' רש"י ד"ה שלא לרצון אי ר' יהודא קאמר לה קשי' ואי רבנן קאמרי כ"ש טהורים לר' יהודא דהא מידי דלרבנן משקה הוא לר"י לאו משקה וכ"ש מידי דלרבנן לאו משקה כו' וה"ה דהוי מצי למימר נמי זתים וענבים וכו' אלא הא אלימא לי' לאקשוי כו' יש לדקדק בדברי רש"י הי' לו להקשות על רבנן מתותי' ורימונים דסברי אף לאוכלים אסור א"כ הקושיא זו יותר אלימתא מדרמי דר' יהודה תותים ורימונים וכ"ת דאין כאן קושיא על רבנן דמצינו למימר דברייתא זו ר' יהודא היא א"כ קשה מאי אמרו לו דילמא כרבנן סבירא לי' אלא ע"כ מדאמרי לי' סלי זתים וענבים יוכיחו ש"מ דכן הוא הילכתא אליבא דכ"ע א"כ הדרא קושיא לדוכתה ולפ"ז יקשה נמי על רש"י לעיל דפי' אי רבנן כו' איך אפשר לומר דרבנן קאמרי א"כ תקשי ליה אליבא דרבנן ועוד דע"כ הילכתא כן הוא דאי איכא מאן דפליג עלה איך קאמרי סלי זתים וענבים יוכיחו דילמא סבר כאידך מ"ד דאליבי' בסתמא נמי טמא מלבד זה דחוק פי' רש"י דמוכרחי' אנו לומר דאמר לא ניחא לי הוי גילוי דעת טפי מהכניסו לאוכלין א"כ בסלי זתים וענבים אם אמר לא ניחא לי שרי בשבת וזה לא מצינו בשום פוסק לחלק בהכי:
ע"כ נראה לי ברור פירושא דשמעת' ומובטחני שכל תלמידי דבי רב יאמרו שכוונתי דרך הישר בשיטה זו באין גימגום כלל דהא ע"כ צריכין אנו לומר מעיקרא דס"ד דפליגי רבנן בשאר פירות ואף דלא ניחא לי' סברי רבנן כל משקה שזב בשבת הוי בכלל משקין שזבו שגזרו דילמא יסחוט א"כ אין ענינו כלל למשקין המכשירין דאף דהתם היכא דלא ניחא לי' לא חשיב משקה להכשיר מ"מ הכא אף בשאר פירות דאין מכשירין ולא ניחא לי' אפילו הכי גזרו משום שמא יסחוט א"כ מצינו לומר לבסוף דמסיק שמואל ומודו רבנן בשאר פירות דמותרין כר"י משום דלא ניחא לי' ש"מ בזתים וענבים ותותים ורימונים טעמייהו משום דניחא לי' א"כ יש להקשות אף לרבנן ממתניתין דמכשירין כמו לר' יהודא מ"מ נראה לי דיש לחלק דהא טעמא דר"י דמודה לרבנן בזתים וענבים כיון דלסחיטה נינהו יהיב דעתי' פי' רש"י כי אתי לידי משקה יהיב דעתי' למהוי ניחא ליה בהכי א"כ מצינו לומר דזה נמי טעמא דרבנן משום דאח"כ יהיב דעתי' אבל באמת מתחילה לא ניחא לי' בהני משקה ולכך בסלי זתים וענבים בסתם לא ניחא לי' בתחילה ביציאתן לחוץ א"כ לא חשיב משקה אף שיהי' ניחא ליה אח"כ דבמשקה בשעת יציאתן קפדינן דהא פי' התוס' דלא דמי הך שלא לרצון דהכא לשלא לרצון דמכשירין דהתם מיירי כשנפלו על הזרעים דבעינן יותן דומי' דכי יתן א"כ לפי זה לא היה יכול להקשות מסלי זתים וענבים על סלי זתים וענבים דלעיל בין לר"י ובין לרבנן אלא מתותים ורימונים פריך על ר' יהודא דווקא ולא על רבנן דהא ע"כ ר"י מודה אם הכניס תותים ורימונים לאוכלים דמותרי' וע"כ לא גזר דילמא יהיב דעתי' למהוי ניחא לי' בהכי משום כיון דאין עומדים למשקים כלל כמו זתים וענבים וע"כ בסתם דאסר ר' יהודא ע"כ הטעם דחשיב כאלו בתחילה ניחא ליה בהכי והוי כמו שהכניס למשקין דאי בסתם לא ניחא לי' בתחילת יציאתן א"כ אף אחר שיצאו לא היה לו למגזר כיון דשרי בהכניסן לאכלן אלא ע"כ משום דניחא ליה בתחילת יציאתן א"כ פריך שפיר וסבר ר' יהודא סתם אסור דהא סלי זתים וענבים בסתם טהורים משום דלא ניחא ליה בתחילת יציאתן א"כ ק"ו תותים ורימונים דבסתם טהורים דלא ניחא ליה בתחילת יציאתן וכיון דלא ניחא ליה בתחילת יציאתן בתותים ורימונים א"כ שרי לר' יהודה בשבת הני משקין כיון דהתיר בהכניסן לאכלין ש"מ דלא גזר דיהיב דעתי' אח"כ למהוי ליה ניחא בהכי א"כ בסתם כיון דלא ניחא לי' בתחילת יציאתן שוב לא גזרינן דילמא יהיב דעתי' אח"כ א"כ שרי אף בסתם ואיך אסר ר"י לעיל בסתם וא"כ לא הי' יכול להקשות לרבנן מתותים ורימונים כיון דאסרי אף באוכלים הייתי אומר דטעמייהו משום דאף דלא ניחא ליה בתחילת יציאתן מ"מ גזרינן דיהיב דעתי' דלהוי ניחא ליה בהכי כמו בזתים וענבים לעיל ולענין טומאה כיון דלא ניחא ליה בתחילת יציאתן אף בסתם טהורים אבל לר' יהודא קשיא מהך דאמרו לו סלי זתים וענבים יוכיחו ש"מ דהכי הילכתא א"כ מוכח מכאן דסתם לא ניחא לי' ביציאתן מתחילתן א"כ בסתם אף בשבת מותרים כמו אם הכניסו לאוכלים לר' יהודא ותירץ לא לרצון בסתם דסתם חייב כאלו ניחא ליה בתחילת יציאתן ולכך אסור בשבת ושלא לרצון דגלי דעתיה ואמר לא ניחא לי דהיינו שהכניס לאוכלין דאמר שמכניס לאוכלין וא"כ אין אנו צריכין לחלוק דאמר הוי גילוי דעת טפי משהכניסו לאוכלן ע"כ מצאתי בכתבים שלי: