פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה קז
נשאלתי מי שנוהג איסור חדש אי שרי לשתות דבש שקורין מע"ד מחשש שמרים ואף שמבשל דבש אחר שהחמיץ הדבש בשמרי דבש מ"מ כיון דדבש ראשון החמיץ משמרי שכר והוי דבר המעמיד:
תשובה לזה דלכאורה יש לדמות דין זה להא דהביא בעל מגן אברהם בהל' פסח סי' תמ"ב ס"ק ט' בשם הרמב"ן וז"ל והרמב"ן כתב בסי' ח' מעשה באחד שבישל דבש והחמיצו בשמרי דבש שבישל כל השנה ודבש הראשון שבשל היה מחומץ בשמרי שכר וזה שבישל עתה היה רביעי או חמישי לו והתיר רבינו יעקב להניחו עד אחר הפסח ולמכרו דלא קניס ר"ש בחמץ שעבר עליו הפסח אלא היכא דאיתי' בעיני' ונפלאתי על דבריו דהכא כיון דמעמיד חשוב כאלו הוא בעיניה ועוד דלא שרי ר"ש אלא כששהא חמץ ואחר הפסח נתערב אבל כשנתנו לפני פסח אסור לשהותו עכ"ל א"כ נשמע מזה דאפילו זה הדבש היה חמישי לזה שנתחמץ בשמרי שכר אסור א"כ בנדון דידן נמי כן הוא אבל אחרי העיון יש לי תימא רבה על זה דכתב הב"י בטור י"ד ס"ס קט"ו וז"ל כתב רבינו ירוחם בנ"ה ח"ה בעל העיטור פירש הא דתניא חמצן של עוברי עבירה מותר מיד מפני שמחליפין פירוש מפני שמחליפין את השאור וע"י תערובות הוא ומותר אבל חמצן של כותיים אסור עד לאחר שלשה אפיות כדקתני התם של נחתומין לאחר ג' שבתות מפני שמבטל הוא עכ"ל ויש ללמוד מכאן במי שעבר והעמיד חלב בחלב חמץ של גוים ולקח חלב זה והעמיד חלב אחר ומאחר אחר שמותר ליקח מחלב שלישי זה להעמיד בו חלב אחר ואוכלו דלאחר שלשה פעמים כבר כלה חלב של גוים וכן הביאו בסי' קי"ב א"כ ה"ה כאן דאם אותו דבש הוא רביעי לדבש שנתחמץ בשמרי שכר מותר הן לענין חדש הן לענין פסח מ"מ לא מלאני לבי להתיר לשתותו בפסח אבל לשהותו נראה דמותר כנלפע"ד: