פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה פג
יו"ד סי' קכ"א ס' ו' כלי מתכות אע"פ שיש אומרים שאם נשתמש בו איסור במקצתו נאסר כולו משום דחם מקצתו חם כולו אבל לענין הכשירו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו בין לענין הגעלה בין לענין ליבון וכתב רמ"א ודוקא אם נשתמש בכולו אבל אם ידוע שלא נשתמש רק במקצתו כבולעו כך פולטו עכ"ל. וראיתי שיש ארבעה חלוקי דעות בדין זה וגם נוגע בדין זה מ"ש הש"ע בסי' צ"ד דיש שי שאומר דאם הכף של מתכות משערים בכולו משום דחם מקצתו חם כולו וכתב רמ"א וז"ל וסברא ראשונה עיקר וכן נוהגין ועיין לקמן סי' צ"ח ס"ד עכ"ל ועוד שייך לדין זה בטיפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל האש מבחוץ שהביא הש"ע בסי' צ"ב סעיף ה':
ולפי שאלו הדינים נובעים ממקור אחד מהש"ס דזבחים פרק דם חטאת ע"כ אפרש בעז"ה דעת כל אחד ואחד ואח"כ אכריע מהש"ס הדין עם מי ובטחתי בחסד עליון שכל מי שלומד תורה לשמה יודה על האמת שכוונתי לאמתו של תורה ונחזור לדין הראשון שכתבנו שיש בו ארבע חלוקי דעות והוא הרשב"א בת"ה ובמשמרת הבית שלו וב"ה להרא"ה דסברי להרא"ה כי היכי דאימעט תרומה דאין צריך הכשר אלא מקצת הכלי שנשתמש בו תרומה ה"ה כל האיסורים וע"כ כתב דבדבר הצריך הגעלה די כשמגעיל מקום שנבלע האיסור לחוד דכבולעו כך פולטו אבל בצריך ליבון לא די ללבן מקום הבלע לחוד אלא כל הכלי דחם מקצתו חם כולו וטעם החילוק בזה לפי שהכשר הליבון אינו עושה פליטה במה שבלוע אלא שהוא מכלה האיסור שבתוכו ואם מלבנו במקום הבלוע לחוד אינו מכלה רק במקום הליבון לחוד ומה שנאסר בשאר הכלי נשאר עדיין משא"כ בהכשר הגעלה שהוא עושה הפליטה מה שבלע ע"כ כשמגעיל המקצת ע"י הליחות פולט הכל והרשב"א במשמרת הבית כתב וז"ל דמההיא דזבחים אין ראיה לכלי שבלע איסור גמור כנבילה שלא יהי' צריך להכשיר כולו דלא ממעטינן שם אלא בבלע היתר כגון בשר בחלב וטעמא כל שנחלש טעם הבשר ע"י הגעלת אותו מקצת כלי שבישל בו שוב אינו ראוי לחול עליו איסור חלב אח"כ ובתרומה נמי נתן טעם כזה כמ"ש שם אבל בשאר איסור גמור כנבילה וכיוצא בה אני אומר בישל במקצת כלי צריך להגעיל כל הכלי כו' דע"י הבישול מתפשט ונבלע בכולו ואפשר דמשום הכי אמרו בסכינא דפיסחא מגעיל להו לקתייהו ברותחין לפי שהסכין משתמשין בהם בדברים רטובים שיש בהם מרק להבליע וחמץ בפסח אסור הוא כשאר איסורין ומיהו אפילו נשתמש בסכין בחמץ בחמין אמר רב אשי דפרזלייהו בנורא וקתייהו ברותחין אף לכשתמצא לומר דמקצת הסכין שבתוך הקתא בולע דחם מקצתו חם כולו אפ"ה דאותו בלע דפרזילא דתוך הקתא נפלט מחמת ליבון של סכין ועם הגעלה שמגעילו עוד די לו עכ"ל והעט"ז והט"ז מפרשים דהטור ס"ל דלא כהרא"ה שמחלק בין הכשר ליבון להכשר הגעלה ולא כהרשב"א שמחמיר בכל גוונא להכשיר כל הכלי דווקא אלא סבירא לי' בכל הכשרים בין ע"י ליבון ובין ע"י הגעלה אם נכשר המקצת נכשר כולו עכ"ל הט"ז הרי דעת שלישי ועוד חלוקה רביעית הביאו הש"ך דעת רוב הפוסקים כמהר"ם מי"ץ וג"כ מהרש"ל פג"ה סי' מ"א וז"ל ומהר"ם ממי"ץ בעל הוראה הי' ומן הגדולים אחרונים וכן נ"ל עיקר ולא כדברי הרשב"א דסבירא לי' שנאסר כולו דלא נאסר אלא מקום נפילתו עכ"ל ומבואר מדבריו דאע"ג דחם מקצתו חם כולו מ"מ איסור הנבלע בכלי חם אינו מתפשט ביותר ממקום שנשתמש בו איסור והכי ודאי קי"ל ואפשר דגם הטור והרב בהג"ה שכתבו משום דכבולעו כך פולטו אין ר"ל שמוליך בליעתו אלא ר"ל שלא בלע רק במקצת כך בשעת פליטה אין בו איסור אלא במקצת עכ"ל הש"ך ויש חילוק לענין הדין דלדעת הר"מ ממיץ דכלי מתכות שנשתמש איסור במקצתו ואח"כ נשתמש היתר במקצת האחר מותר בדעבד ולהנך ג' דעות דלעיל אסור אף בדעבד ולדעת הרשב"א אף שהתיר היכא שבלע התירא כמו בשר בחלב היינו דווקא היכא שהכשיר אותו מקצת שנבלע בזה אמרינן שנחלש טעם הבשר ע"י הגעלת אותו מקצת אבל בלא הכשר אותו מקצת אם נתן מקצת השני לתוך החלב אוסר אפילו בדיעבד:
וראיתי בספר פרי חדש בסי' קכ"א שהכריע כדעת הר"ם ממי"ץ בין בהגעלה בין בליבון סגי להכשיר מקצת כלי וראייתו מהא דאמרינן בפ' כל שעה גבי סכינא דפיסחא דקתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא והדר מעייל לקתייהו ברותחין מוכח דלענין הכשר סגי להכשיר מה שנשתמש בו דאי לא תימא הכי כיון דס"ל דפרזלייהו בנורא לפי שפעמים משתמשים בו ע"י אור הרי נפשט הבלע בפרזלא שבתוך הקתא והוי לי' להצריכו ליבון דומיא דשאר פרזלא שמשתמש בו אלא ודאי משמע דסגי לי' בהכשר מה שנשתמש בו משום דכבכ"פ עכ"ל:
וכתב שם עוד וז"ל ומיהו לא מקרי בישול במקצת אלא בשטח המחבת כגון שהיא ארוכה והניח מקצתה על האור בתבשיל המקצת האחר שמבחוץ אין צריך הכשר אבל אם היא קצרה ובישל בשולי הכלי אע"פ שהוא דבר מועט נאסר כל הכלי שהזיעה עולה ואוסרתו עכ"ל ודברי' אלו אינן אלא דברי נביאות:
ועתה נכתוב מה שיש לתמוה על מ"ו רמ"א בהגהותיו דהאי דינא דטיפת חלב שנפלה על הקדירה שהטיפה אוסרת כל הקדירה והקדירה אוסרת כל התבשיל הוא מדברי הסמ"ג הביאו הב"י וז"ל גרסינן בזבחים פ' דם חטאת בישול מפעפע כלומר מתפשט בכל הכלי כתב מורי מכאן נוהג ר"י שאם נפלה טפת חלב ע"ג קדירה רותחת באור שמפעפע כל החרס של הקדירה וחתיכה עצמה נעשה נבילה ובכולה קדירה משערינן שהחלב מתפשט בכל הקדירה ואין לו מקום להתבטל בששים עכ"ל והר"ם מרוטינבורג חולק על הסמ"ג ומביא ב"י שמצא תשובת מהר"ר וז"ל וששאלת מה עמדי על טיפת חלב שנפל על דופן הקדירה מבחוץ תשבת ר' שמשון בידי להתיר ומקצת הלשון אעתיק למורי פעם אחת נפלה טיפת חלב כו' ולא רצה רבינו להתיר מפני שאין החלב מתפשט בכל דופני הכלי כמו שמוכיח בפ' דם חטאת גבי בישל במקצת הכלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי וקאמר וטעמא מאי ואם בכלי נחושת בשלה ומדהצריך קרא לקדשים אלמא דאינו מפעפע בכולו אע"פ שהכלי חום וכיון שאינו מתפשט בכל דופני' שיהי' ראוי לומר שכל לחלוחית שבדפנות מסייעות לבטל נמצא במקום שנפל אוסר כל הבלוע ונעשה נבילה וחוזר ואוסר כל מה שבקדירה אם אין בה שיעור לבטל עובי הדופן שנפל לשם החלב כו' עד היכא:
שידע שיעור הטיפה מכשיר בס' פעמים ס' נגד הטיפה עכ"ל ורמ"א כתב בש"ע ודווקא אם הקדירה ישינה ר"ל בת יומא וע"כ מוכרחים אנו לומר דעכ"פ דאם בישל במקצת כלי מפעפע חוץ ממקום שנתבשל א"כ איך פסק בסי' קכ"א דאם ידוע שלא נשתמש רק במקצת שאין צריך הכשר אלא לאותו מקצת הלא בוודאי מפעפע חוץ למקום שנשתמש וע"כ צריכין אנו לומר הטעם כבולעו כך פולטו דלא כהש"ך שרצה לפרש שלא בלע רק במקצת כך בשעת פליטה אין בו איסור אלא במקצת א"כ יקשה מסי' צ"ד שכתב רמ"א שסברא ראשונה היא עיקר שאינו צריך לשער בכלי מתכות רק מה שתחב בקדירה ולפי דעת רמ"א ע"כ מבליע יותר ממקום שנשתמש אלא דאמרינן כבולעו כך פולטו א"כ יהי' צריך הכא ששים נגד כל הכף וראיתי בס' בית הילל שכתב בנו הגה"ה וז"ל מ"ש מור"ם והסברא ראשונה עיקר אע"ג דחם מקצתו חם כולו היינו לבלוע אבל לא לפלוט דאינו נפלט אלא ממה שנתחב ממנו בקדירה ונפקא מיניה אם תחבו הקתא של הכף של מתכות בן יומא לקדירה שצריך ששים בקדירה נגד הקתא שנתחב בו כך שמעתי ממ"ו הרב מוה"ר אברהם סג"ל ז"ל מקאליש עכ"ל והוא בעל המחבר ספר מגן אברהם על א"ח ולא נייח לי גם בזה דאם אמרינן חם מקצתו היינו לבלוע אבל לא לפלוט א"כ איך כתב רמ"א בסי' קכ"א דאם נשתמש במקצת כלי להכשיר המקצת כלי משום דכבולעו כך פולטו הא אמרי' דבולע ואינו פולט וראיתי בדברי הרב הגאון הנ"ל בספרו בא"ח סי' תנ"א ס"ק כ"ד וז"ל ול"נ דוקא שתחב בתבשיל אותו מקצת שהגעיל דאף את"ל שמתחילה פשט האיסור בכולו כמ"ש ביו"ד סי' צ"ב מ"מ לא אמרינן שמפליט מאותו צד שלא נתחב וכמ"ש סי' צ"ד אבל אם תחב אותו צד שלא נגעל אסור וכן משמע ביו"ד סי' צ"ב ס"ה גבי טפת חלב כו' ובהכי מתישבת קושית ב"י על הטור דהטור בי"ד סי' קכ"א מיירי שרוצה להשתמש באותו מקצת שליבן ולכך די כשמלבן קצת אבל אם רוצה להשתמש בחציו השני צריך ללבנה עכ"ל הרי שמפרש דברי הטור שרוצה להשתמש באותו מקצת שליבן ודברי רמ"א שם הם דברי הטור וע"כ מפרש בדברי רמ"א נמי כן כשכתב אבל אם ידוע שלא נשתמש אלא במקצת כבולעו כך פולטו ר"ל דהכשר מהני להשתמש ג"כ באותו מקצת כלי אבל בחצי השני אם רוצה להשתמש צריך הגעלה וליבון וזה דוחק ואין זה משמעות בלשון רמ"א:
ונראה לי לומר לכאורה דלעולם דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו היינו היכא שמקצת הכלי בתוך האש ומקצת הכלי חוץ לאש בזה לא אמרינן חם כולו ולכך לא משערינן אלא במה שנתחב בתוך הקדירה ולענין הגעלה נמי אינו צריך אלא אותו מקצת כלי להגעיל כיון שנשתמש בה רק במקצת והא דכתב רמ"א כבולעו כך פולטו מיירי שכל הכלי נתחמם ע"י אש או ע"כ כפי' הש"ך כבולעו במקום שנשתמש בה כך פלטה מקום האיסור ולא נבלע יותר והאי דטיפת חלב מיירי שכל הקדירה הוא חם מחמת אש שכבר עומד אצל אש בזה אמרינן דמתפשט האיסור יותר ובעל סמ"ג אינו מביא ראי' מפרק דם חטאת אלא לענין שגם בכלי האיסור מפעפע בכלו ולא תאמר דווקא בחתיכה הוא דמפעפע ולא בכלי ולכך מביא ראי' דגם בכלי מפעפע אבל אין ענינו לענין חם מקצתו חם כולי דהוי כחתיכה חמה שנפלה טיפה עלה דמפעפע בכולו ולפי שיש נפקותא לדינא צריך אני להעתיק הש"ס פ' דם חטאת ומתוכו תעמוד על דין אמת לאמתו:
גרסינן בפ' דם חטאת דף צ"ו ע"ב בעי מיני' רב יצחק בר יהודא מרמי בר חמא בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי או אינו טעון א"ל מסתברא כבגד מה בגד אינו טעון כיבוס אלא במקום הדם אף כלי אין טעון מריקה ושטיפה אלא במקום בישול אמר לי' מי דמי דם לא מפעפע בישול מפעפע ועוד תניא חומר במריקה ושטיפה מבהזאה שמריקה ושטיפה טעון בכל הכלי משא"כ בהזאה אמר לי' אי תניא תניא וטעמא מאי אמר קרא אם בכלי נחשת בשלה ואפילו במקצת כלי ובתר הכי אמרינן דתרומה אין צריך מריקה ושטיפה ופריך הש"ס ותרומה לא בעי מריקה ושטיפה והתניא קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בנ"ט א' אביי לא צריכא לדאמר מר בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי הא תרומה לא צריך אלא מקום בישול ופירש"י א' אביי מודינן דהגעלה בעי ולא נצרכה האי דאימעט מתורת מריקה ושטיפה דקדשים צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי גזירת הכתוב היא בדת מריקה ושטיפה אבל תרומה לא צריך אלא מקום בישול ורבא אמר לא צריכה אלא לדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזוג הא אפילו ביין אפילו במזוג רבה בר עולא אמר לא צריכה לדאמר מר מריקה ושטיפה בצונן הניחא למ"ד מריקה ושטיפה בצונן אלא למ"ד מריקה בחמין ושטיפה בצונן מאי איכא למימר שטיפא יתירתא ע"כ הגמרא:
וכתבו התוס' ד"ה בישל במקצת כלי כו' תימא מאי קמבעיא לי' ומאי סלקא דעתה דרב יצחק אי כשמקצת הכלי על האש שמבשל בו ושאר הכלי צונן קמבעיא לי' א"כ מאי קאמר בישול מפעפע הא לא מפעפע בכולו כלי ואי בשכל הכלי חם פשיטא דמפעפע בכולו ובעי מריקה ושטיפה ואי קמבעיא לי' אי מפעפע בכולו כלי או לא א"כ בשאר איסורים נמי תיבעי לי' עכ"ל והנה לפי דעת הפוסקים דכלי מתכות חם מקצתו חם כולו ומפעפע בכל הכלי א"כ מאי קאמרי התוס' אי כשמקצת הכלי על האש ושאר כלי צונן א"כ מאי קאמר בישול מפעפע הא לא מפעפע איך פשיטא להו דלא מפעפע הא בכלי מתכות חם מקצתו חם כולו וי"ל דמפעפע ואי מספקא לי' בזה בשאר איסורים נמי תיבעי ליה וזה הוא קיצור בדבר התוס' אלא ע"כ פשיטא להו דאם מקצת הכלי צונן לא אמרינן חם מקצתו חם כולו ואם נשתהה כל כך עד שכל הכלי נעשה חם אז אמרינן בישול מפעפע ומעתה צריכין אנו לדקדק לדעת הר"מ ממיץ דאין בולע אלא מקום שנשתמש בו הא אמרינן הכא בהדיא דם אינו מפעפע ובישול מפעפע וע"כ צריכין אנו לומר לדעתי דהכא מיירי שכל הכלי חם ולכך מפעפע א"כ יקשה קושית התוס' מאי קמבעי לי' פשיטא דמפעפע ואי מספקא לי' בשאר איסורים נמי תיבעי ליה ועוד יש לדקדק מאי פריך הש"ס על הא דאמר בישל במקצת הכלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי טעמא מאי מאי קשיא לי' הא טעמא רבה איכא משום דמפעפע בכל הכלי ועוד יש לדקדק בתר דמסיק אביי לא צריכא אלא לדאמר מר בישל במקצת הכלי כו' הא תרומה לא צריך וקשה אמאי לא צריך הא בישול מפעפע וכל מידי דצריך הגעלה שוה קדשים לתרומה ולחולין אלא ברור הדבר דעת הרא"ה בבדק הבית הוא אמת כשם שמבלי' בתוך שאר הכלי כך הוא נפלט ע"י הגעלה אלא דרבי יצחק מבעיא לי' לרמי בר חמא רבו דמספקא לי' נמי לעיל אם הקפידה התורה אבישול בלא בלוע וקמבעיא לי' בישל במקצת הכלי ופשיטא לי' לרב יצחק דמפעפע בכל הכלי אלא קמבעי לי' דילמא אינו צריך מריקה ושטיפה אלא במקום שנתבשל דמריקה היא הגעלה ודי בכך משום דכבולעו כך פולטו ואפילו למ"ד מריקה ושטיפה בצונן מודה דצריך להגעיל תחילה מקום איסור וכיון דבמקומו יוצא כל איסורו א"כ אינו צריך מריקה ושטיפה אלא על מקום הגעלה ולא דמי לבלוע בלא בישול דלעיל דפשיטא לי' דצריך מריקה ושטיפה היינו משום דהתם צריך הגעלה בכל הכלי אבל הכא שאין צריך הגעלה אלא במקצת כלי משום דכבכ"פ אינו צריך מריקה ושטיפה אלא על מקום הגעלה או דילמא כיון שהי' בו איסור גזירת הכתוב הוא שצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי ורמי בר חמא רצה לפשוט מסברא כמו דם שאין טעון כיבוס אלא במקום שנפל ודחה רב יצחק דם לא מפעפע בישול מפעפע וכיון שהי' בו איסור מ"מ י"ל גזירת הכתוב הוא בדת מריקה ושטיפה והביא ברייתא דתני בהדי' שטעון מריקה ושטיפה בכל הכלי ופריך הש"ס שפיר וטעמא מאי ר"ל אף דמפעפע מ"מ נימא כבולעו כך פולטו ולא יצטרך מריקה בכל הכלי ומפרשינן משום דכתיב ואם בכלי נחשת בשלה וע"כ גזירת הכתוב הוא ושפיר תירץ אביי לא צריכא אלא כדאמר מר בישל במקצת הכלי כו' אבל תרומה לא צריך אף דמפעפע מ"מ אמרינן כבכ"פ נמצא לפי דעת הרא"ה עולה סוגיות שמעתתא בלי שום קושיא ולפ"ז הי' נראה לומר להרא"ה היכא דתחב כף של מתכות דצריך לשער כנגד כל הכף אבל לעיקר דינא נראה ברור ופשוט דווקא היכא שכל הכלי הוא חם על האש בזה אמרינן שפיר שמפעפע בכל הכלי וכבולעו כך פולטו אבל היכא שמקצת הכלי בתוך האש ומקצת חוץ לאש ולא נתחמם כל הכלי עדיין עד שהיד סולדת בו אינו מפעפע כלל כמו שכתבו התוס' וא"כ אם תחב כף לתוך הקדירה אינו צריך לשער רק מקום התחיבה ולא יותר כיון דמה שבחוץ הוא צונן והשתא לדעת הרא"ה אם נאסר ראש הכף מחמת תחיבת איסור ותחב הקתא קודם הכשר לתוך קדירה של היתר אין צריך לשער בס' אבל אם הי' הכלי על האש ונעשה חם ואף שנבלע במקצת הכלי מ"מ מפעפע בכל הכלי ואם נשתמש בצד אחר קודם הכשירו צריך לשער בששים ועתה אין מקום לקושית הפרי חדש על הרב הב"י מסי' צ"ד ודברי הסמ"ג בלא תעשה פ"ח שכתב הרב ר' אלעזר דבכל איסורין שבתורה כשנבלע האיסור במקצת הכלי אין צריך הגעלה כי אם במקום בליעתו ויליף מההיא סוגי' דהכ' ע"כ נמי סבר משום דכבולעו כך פולטו דליכא למימר דאינו בולע כלל דהא אמרינן בהאי סוגי' בישול מפעפע ולמד הסמ"ג מזה בס' קמא לטיפת חלב שנפלה על קדירה רותחת שמפעפע אלא ע"כ כדכתיבנ' ובזה יתבארו כל הדינים שבש"ע על נכון בס"ד באין גימגום והראי' שהביא הפרי חדש מסכינא דפיסחא נראה דאין כאן ראי' דהוא הבין מה דאמר פרזלייהו בנורא משום דלפעמים משתמשים ע"י אור והוקש' לו הרי נתפש' הבלוע בברזלא דקת' והוי לי' להצריכו ליבון אלא ודאי דסגי בהכשר במה שנשתמש בו נראה מדבריו הא דאמר רב אשי פרזלייהו בנורא מצד הדין קאמר וזה אינו דאטו לית לי' לרב אשי דכל הכלים הולכין אחר רוב תשמישן אלא מצד היותר טוב הי' רוצה לעשות כעין חדשי' והיינו דקאמר ליה אנא כעין חדתא קאמינ' ר"ל על צד היותר טוב והיכא דלא אפשר שהקתא יתקלקל אוקמי' אדינא והש"ס קאמ' דהילכתא אידי ואידי ברותחין ר"ל דזה נמי יותר טוב ואין צריך לקלקל הברזל קצת וכן כתבו התוס' דרב אשי מחמיר על עצמו הי' ולא מצד הדין א"כ אין מקו' להוכחתו ואף שלענין דינא מודינא לי' היכא שנשתמש במקצת הסכין ושאר הסכין לא נתחמ' עדיין דאין צריך הכשר אלא במקום שבלע מ"מ כתבתי היכא שכל הסכין והשפוד על האש אף שאיסור תחוב במקצתו בולט ומפעפע בכל הכלי ולדעת הרא"ה צריך ללבן כל השפוד אכן נראה מה שחוץ לאש במקום רחוק נראה דכבולעו כך פולטו והא דמצריך בסכינ' דפיסחא להגעיל הקתא היינו משום די"ל דלפעמים משתמשי' בהדחת הכלים ע"י חמין וכן כתבו הפוסקים וזה ברור ועתה קושיות הר"ש שהביא ב"י בסי' צ"ב לא קשיא די"ל בישול מפעפע בכל הכלי והא דאיצטרך קרא לקדשים דסד"א כבכ"פ ולא צריך מריקה ושטיפה אלא במקום הגעלה ואיצטרך קרא דצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי ולדינא דעת הסמ"ג אמת כדכתיבנ' וק"ל והואיל ואתא לידן האי סוגיא נימא בי' מילתא לישב מנהגן של ישראל מה שהביא בש"ע בא"ח סי' תנ"ב דנוהגי' לשטוף הכלים במים קרים אחר הגעלה מיד וכן כתוב בהגה"ה דאין מגעילין בשום משקה רק במים מיהו בדעבד מהני הגעלה בכל משקה עכ"ל ולכאורה נראה מהאי סוגיא מדקאר הכא לא צריכא אלא שטיפתא יתירת' דהיינו בתר הגעלה דבקדשי' צריך לעשות ולא בתרומה מוכח שאין צריך לשטוף במים וכן הא דאמרינן לא צריכא אלא לדאמר מר במים ולא ביין משמע דתרומה מותר להגעיל ביין וכן כתב מ"ו הב"ז וז"ל מ"ש הר"ן בשם הרמב"ם להוכיח מכאן דאין להגעיל כלים אסורים בשאר משקים כי אם במים דווקא ומ"ש אביי לא נצרכה כו' במים ולא ביין אצונן קאי אמריקה ושטיפה אבל ההגעלה הי' בחמין ע"ש וכתב הב"ז שהא ליתא לענ"ד דע"כ המקשן דפריך ותרומה לא בעי מריקה כו' וא"כ מוכח דתרומה בעי הגעלה שהי' מריקה וכך פי' רש"י ועלה תירוץ אביי דמריקה דקדשי' הי' במים בהגעלה ומריקה דתרומה הי' ביין כו' ע"ש ואם אמנם שלבבי ג"כ ידמ' כהבנת המקשה מ"מ נראה ללמד זכות לכל אחד למר כדאית לי' דהא בגירס' שלנו תירץ אביי להא דממעטינן תרומה מהגעלת כל הכלי וסגי במקצת ורבא תירץ דממעטינן תרומה מהכשר מים ולפי גירסת הילקוט הוא בהיפוך דרב' תירץ מה שתירץ אביי ואביי תירץ מה שתירץ רבא וכן מצאתי גירסא זו בסמ"ג בהלכות חמץ וי"ל דמחולקים לענין דינא דהאי דסבר דמעטינן תרומה מהגעלת כל הכלי לא ניחא לי' למימר שמותר להגעיל ביין משום דילפינן מני' כיון דהקפידה התורה דווקא על מים ש"מ דווקא מים עושי' הגיעול והפליטה וכן לא ניחא לי' למימר דמעעינן שטיפה יתירא די"ל דשטיפת צונן נמי צורך הגעלה היא ולכך נהגינן לשטוף הכלים מיד אחר הגעלה לצאת אליבא דכ"ע וכן שלא להגעיל במשקים משום דלגירסת הילקו' והסמ"ג דהילכתא כרבא נגד אביי ר"ל דס"ל דהכשר הגעל' דווקא במים ולכך נוהגי' לכתחילה שלא להגעיל אלא במים וק"ל:
והדרן למילתא קמייתא לכתוב בקיצור מאי דנפק' לדינא דהיכא דאין כל הכלי חם שהיד סולדת בו פשוט וברור דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו ואם תחב הקתא של סכין או כף קודם הכשר אין צריך ששים לבטלו ואם כל הכלי הוא חם אמרינן שפיר דמפעפע בכל הכלי כמו גבי חתיכה חמה ואם תחב צד השני לתבשיל קודם הכשר צריך ששים לבטלו אלא לענין הכשר סגי למקצת כלי שנשתמ' בו דכב"כפ דלא כרשב"א בר מכל דין שרוצה לדמות הכשר כלי חמץ להכשר כלי איסור ולא נראה דהא ג"כ התירא בלע כמו בשר וחלב ואם אמרינן בקדירה שבישל בה בשר שאין צריך הכשר אלא במקצת הכלי ה"ה בחמץ וזה פשוט וברור: