אור ברסלב

פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה סט

שאלה סח

ראיתי בקצת קהלות שנהגו לעשות נר מיוחד לשבת ומדליקין בבה"כ ומברכין על הדלקת הנר הזה ולדעתי הוי ברכה לבטלה דהא בנר של שבת שמדליקין בבית סבירי להו לי"א שאין מברכין אלא דאנן קי"ל כר"ת דהדלקת נר בשבת שייך בי' ברכה דאית בי' מצות עונג שבת והרבה פסוקים סבירי להו שצריך לאכול סעודת שבת במקום נר ולכך כתב האגודה דאם אינן דולקין עד הלילה שאז מקדשין ואוכלין סעודתן הוי ברכה לבטלה ולפ"ז היכא שמדליקין בבית ואוכלי' בחצר נמי הוי ברכה לבטלה ואפי' לדעת המתירין משום דמפרשי הא דאמרינן משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן בחשך ובלילה והני טעמי שייכי במקום שהוא דר שם אבל בב"הכ שאין מקום דירה לשום אדם ויש שם הרבה נירות דולקות ובלאו האי נר שמש ב"הכ לא יכשול באבן או בעץ אין טעם וריח לברכה זו ואף בזמן הש"ס דאכלי וגני ארחי בבי כנישתא מ"מ נראה דלא היו מברכין על הנר בב"הכ דהא התוספות מפרשי בפ' ערבי פסחים הא דאמרינן דאכלי וגני בבי כנישתא לאו דווקא בי כנישתא אלא חדרים שהיו סמוכים לב"הכ קרי בי כנשתא ומשם היו שומעי' הקידוש וממקום למקום בחד ביתא מהני כשדעתו לאכול במקום אחר עכ"ל וכן כתב רבינו בשמם בסי' רע"ג נשמע מזה דאף בזמן הש"ס כשתיקנו לקדש בב"הכ לא תיקנו לברך על הנר דמסתמא הי' להם נר בחדרם ותו דבקדוש גופי' פיקפקו בהו כמה גדולים ורבינו הטור בסי' רס"ט כתב אי איישר חילי אבטליניה משום דליכא אורחים א"כ הבו דלא לוסיף מה שלא נמצא בש"ס שום רמז ורמיזה מתקנה זו ולדעתי הוי נר זה כשאר נירות שמצוה להדליק בב"הכ ואין מברכין עליו אם לא שנאמר שלא ידליק השמש שום נר תחילה עד שהוא ידליק תחילה נר של שבת בברכה משום שלום שלא יכשלו זה בזה לכשתחשך ואח"כ ידליק השמש שאר נירות אבל אם מדליק השמש תחילה א"כ המברך אח"כ על נר הוי ברכה לבטלה:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה