פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה נט
אם אחד מניח תפילין וקודם שהניח תפילין של ראש שמע מאחר שבירך על תפילין של יד נראה לי דמותר לענות אמן ואף דפסק בש"ע בסי' כ"ה דאפילו בקדיש וקדושה לא יפסיק דהתם הפסיק בענין אחר אבל הכא בעניית אמן הוי קבלת דברים ואמנת דברים שמאמין שציונו הקב"ה על התפלין לא הוי הפסק דהא כתב הר"ן בסוף ר"ה בשם הרז"ה הא דאמרינן סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו משום דאע"ג ששתי מצות הן כיון דכתוב בתפילין של יד ושל ראש והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך צריך זכירה שיהיה תיכף תפילה של ראש לתפילה של יד כדי שתהי' הוי' אחת לשתיהם ואם הסיח דעתו והפליג בדברים ביניהם עבירה היא בידו לפיכך חוזר ומברך כו' עכ"ל וא"כ בעניית אמן על תפילין הוי כהויה אחת ואליבא דכ"ע לא הוי הפסק ואפילו בהפסק קדיש וקדושה סבר ר"ת שאם ענה קדיש וברכו בנתיים אין זה הפסק אחרי שאין יכול להניח עד שיענה עם הציבור ואין הפסק אחרי שצורך הוא לו וצריך להקדימו עכ"ל נראה מדבריו שהוא סבר אף שצריך זכירה שיהי' תיכף תפילה של ראש לתפילה של יד היינו שלא יפסיק בדברי רשות אבל מה שחייב עליו לדבר אין זה הפסק א"כ כדי הוא ר"ת לסמוך עליו בעניית אמן כנ"ל ברור דלא כחכם אחד שחלק עלי בדבר זה ובעיני פשוט הדבר כביעת' בכותחא: